כמה מילים וכמה תמונות מ-Euro Bus Expo
כמה מילים וכמה תמונות מ-Euro Bus Expo
שלום לכולם,
לא חושב שכתבתי בפורום הזה בשנים האחרונות, אבל אני ממשיך לבקר מדי פעם ושמח לראות שאתם עדיין פה.
לאחרונה יצא לי לבקר בתערוכת אוטובוסים בבירמינגהם, לא כמו האנובר או קורטרייק אבל די גדולה וחשובה במונחים מקומיים. חשבתי שיהיה נחמד לשתף איתכם קצת ממה שהלך שם. התמונות נמצאות בלינק הבא ובהמשך ההודעה תוכלו לקרוא קצת הסברים ופרשנות: http://tinyurl.com/ebe2014
בתור רקע כללי אני יכול לומר שהיה משעמם למדי, וזו הצהרה לא טריוויאלית ממי שאוטובוסים ומשאיות נמנים על תחביביו. בעברי עבדתי בחברה שייצרה מדפסות תעשייתיות והייתי משתעשע כל פעם מחדש כשראיתי את אנשי השיווק מנסים להציג את המוצרים שלנו כמשהו סקסי ומרתק. אז עם האוטובוסים זה אפילו יותר חמור - ה"חידושים" משנה לשנה הם מינוריים ומתרכזים בעיקר בגילוח של עוד אחוז וחצי מצריכת הדלק, התעשייה עצמה בוגרת ומסורתית למדי ולמצוא את ההבדלים בין הדגמים החדשים של היצרנים השונים נהיה קשה יותר מלהבדיל בין בואינג לאיירבאס. התחושה היא שהתחום הגיע למיצוי טכנולוגי ועיצובי וכעת כל מה שעושים זה בעיקר ללטש את הקיים. (לא שזה מפריע לאנשי השיווק להמשיך ולהלל את הליטושים האלה כאילו מדובר בלא פחות מהמצאת הגלגל
)
מבחינת המגמות השולטות בתח"צ האנגלי - האוטובוסים פה מתחלקים לחמש קטגוריות עיקריות: יש את הקטנים (בעיקר Optare Solo וכיום גם Wrightbus מנסים להיכנס לתחום) המשמשים בעיקר בקווים "מזינים" לרכבת או בשכונות צפופות במיוחד. יש את הרגילים (קצת יותר קצרים ממה שנהוג בארץ) שהם חיילים אוניברסליים, והדו-קומתיים המשמשים בעיקר לנסיעות פרבריות (כמו ה-404 או הברק בארץ). מעבר לזה יש את מה שנקרא Coach, שזה דווקא נראה כמו אוטובוס בינעירוני ישראלי רגיל, אבל מגיע עם אבזור קצת יותר רציני (שרותים, WiFi ושקעי הטענה בכל מושב) ומיועד לנסיעות בינעירוניות של מספר שעות כמו קווי הקישור ללונדון. הסוגה העילית היא ה-Sleeper, שזה Coach דו-קומתי הכולל מיטות מתקפלות ומיועד לנסיעות טרנס-אירופיות. זו דווקא אופנה חדשה יחסית ואשמח לפרט עליה אם יהיה עניין בציבור.
אזכיר במשפט קצר את זה שהשנה התחילו לשווק פה את האוטובוסים של Yutong, ואחרי נסיונות יבוא נקודתיים של קינג-לונג ושאר שיקוצים בסגנון התחושה היא שסוף סוף יש מוצר איכותי שמגיע מהמזרח. היצרן מיוצג כאן ע"י דילר ותיק עם מערך שירות רציני, המכירות בינתיים הולכות היטב, ולשם חיזוק המותג פורסמה לאחרונה כתבת פרופיל מקיפה על החברה והמפעל באחד העיתונים המקצועיים. אשמח לסרוק ולהעלות אותה לעיונכם, שוב - אם יהיה עניין.
לענייננו... להלן רשימת התמונות עם הערות והסברים. מומלץ לפתוח את הקישור לעיל בחלון נפרד כדי שתוכלו לראות את התמונה וההסבר במקביל. מתנצל מראש על הסרבול.
תמונה 1 - London B Type Omnibus. אקזמפלר נדיר שעבר שחזור מלא לרגל יום הזכרון ה-100 למלחה"ע הראשונה, ארוע חשוב שזכה השנה להרבה תשומת לב. האוטובוסים האלה יוצרו מ-1910 ובתחילת המלחמה רבים מהם גוייסו לקרב. אם זה מעניין מישהו, אוכל לסרוק ולהעלות את הכתבה המתארת את השיפוץ ואת מקומו החשוב של הדגם בהיסטוריה המקומית.
תמונה 10 - מתיחת הפנים האחרונה של הסיטארו מבית מרצדס.
תמונה 11 - הדגם הנוכחי של האופטייר סולו, מידיבוס פופולרי מאד המגיע כיום עם מנועי דיזל, היבריד ואפילו חשמל מלא.
תמונה 12 - אחד האוטובוסים הדו"ק הנפוצים של אלכסנדר דניס ששימש כאן לתצוגת תכלית של מערכת ג'קים חשמליים.
תמונות 13/14/15 - אחד החידושים האמיתיים הבודדים בתערוכה, מידיבוס המבוסס על משאית ה-TGL הקלה של מאן. נראה כמו הצרות שלי אבל מרגיש מגניב לאללה, קשה לי להסביר בדיוק למה. בכסא הנהג התחושה היא כמו בספרינטר או טרנזיט מוסב עם קצת תוספת גודל. מי שרגיל למשאיות עירוניות ירגיש פה כמו בבית. אישית, התחברתי מאד.
תמונות 16/17 - החידוש האמיתי השני בתערוכה, סוג של פלאג-אין הייבריד מבית וולוו שיודע להטעין את עצמו בתחנות. יש האומרים שמוצרים בסגנון הזה היו יכולים להיות פיילוט הרבה יותר מוצלח בשביל חברות כמו בטר פלייס.
תמונות 2/3 - האלטרנטיבה של Wrightbus לאופטייר סולו, בגרסה רגילה ומונגשת.
תמונות 4/5 - דו"ק מפואר במיוחד של Beulas שחזרו לאנגליה עם דילר חדש אחרי כמה שנים של נבצרות. מיועד בעיקר לחברות טיולים פרטיות ולכן מאובזר בנוסף למה שציינתי לעיל גם במטבחון עם מיקרוגל ומכונת קפה. יותר מפואר מכל המשרדים שעבדתי בהם ויותר מרווח מכמה דירות שגרתי בהן. משהו חבל"ז. הוספתי ל-bucket list.
תמונות 6/7 - מנועים של קאמינס, לא יודע לספר עליהם הרבה לצערי.
תמונה 8 - סליפר של Vanhool המשרת את חברת Megabus, מיועד לנסיעות בקווים טרנס-אירופיים כאמור לעיל, וגם בקווי קישור מאירלנד לדרום אנגליה. 15 מטר ושתי קומות של פאר והדר. רשמתי לפני כיעד לרשיון הבא.
תמונה 9 - קוקפיט של אחד המרצדסים הבינעירוניים, לא זוכר בדיוק איזה. קשה להעביר את איכות החומרים והארגונומיקה בתמונה, אבל כשמתיישבים שם מיד מרגישים את ההבדל.
זה בעקרון כל מה שנראה לי ראוי לשיתוף... כאמור, לא הרבה חידושים אמיתיים. קצת הסבות היברידיות, דו"ק חדש של Wrightbus שנראה בדיוק כמו הישן אבל בצבעים עזים יותר, תכניות להשתלטות עולמית של Alexander Dennis (פועלים כיום גם בארה"ב ובאוסטרליה) ומפגן כח של Irizar שאפשר לראות בתמונה הראשונה. לא הרבה מעבר. כמובן שבנוסף היו שם גם לא מעט ספקי ציוד מוסכים והיקפי, אנטנות, מושבים, חלקי חילוף וכו', אבל זה כבר בתחום המקצועי יותר ולכן לא כ"כ דיבר אליי.
אם יש שאלות נוספות על התערוכה או על החיים באנגליה, אשמח לענות או להפנות למקורות מידע רלוונטיים. בינתיים אני מקווה שנהניתם ותודה על תשומת הלב.
כמה מילים וכמה תמונות מ-Euro Bus Expo
שלום לכולם,
לא חושב שכתבתי בפורום הזה בשנים האחרונות, אבל אני ממשיך לבקר מדי פעם ושמח לראות שאתם עדיין פה.
לאחרונה יצא לי לבקר בתערוכת אוטובוסים בבירמינגהם, לא כמו האנובר או קורטרייק אבל די גדולה וחשובה במונחים מקומיים. חשבתי שיהיה נחמד לשתף איתכם קצת ממה שהלך שם. התמונות נמצאות בלינק הבא ובהמשך ההודעה תוכלו לקרוא קצת הסברים ופרשנות: http://tinyurl.com/ebe2014
בתור רקע כללי אני יכול לומר שהיה משעמם למדי, וזו הצהרה לא טריוויאלית ממי שאוטובוסים ומשאיות נמנים על תחביביו. בעברי עבדתי בחברה שייצרה מדפסות תעשייתיות והייתי משתעשע כל פעם מחדש כשראיתי את אנשי השיווק מנסים להציג את המוצרים שלנו כמשהו סקסי ומרתק. אז עם האוטובוסים זה אפילו יותר חמור - ה"חידושים" משנה לשנה הם מינוריים ומתרכזים בעיקר בגילוח של עוד אחוז וחצי מצריכת הדלק, התעשייה עצמה בוגרת ומסורתית למדי ולמצוא את ההבדלים בין הדגמים החדשים של היצרנים השונים נהיה קשה יותר מלהבדיל בין בואינג לאיירבאס. התחושה היא שהתחום הגיע למיצוי טכנולוגי ועיצובי וכעת כל מה שעושים זה בעיקר ללטש את הקיים. (לא שזה מפריע לאנשי השיווק להמשיך ולהלל את הליטושים האלה כאילו מדובר בלא פחות מהמצאת הגלגל
מבחינת המגמות השולטות בתח"צ האנגלי - האוטובוסים פה מתחלקים לחמש קטגוריות עיקריות: יש את הקטנים (בעיקר Optare Solo וכיום גם Wrightbus מנסים להיכנס לתחום) המשמשים בעיקר בקווים "מזינים" לרכבת או בשכונות צפופות במיוחד. יש את הרגילים (קצת יותר קצרים ממה שנהוג בארץ) שהם חיילים אוניברסליים, והדו-קומתיים המשמשים בעיקר לנסיעות פרבריות (כמו ה-404 או הברק בארץ). מעבר לזה יש את מה שנקרא Coach, שזה דווקא נראה כמו אוטובוס בינעירוני ישראלי רגיל, אבל מגיע עם אבזור קצת יותר רציני (שרותים, WiFi ושקעי הטענה בכל מושב) ומיועד לנסיעות בינעירוניות של מספר שעות כמו קווי הקישור ללונדון. הסוגה העילית היא ה-Sleeper, שזה Coach דו-קומתי הכולל מיטות מתקפלות ומיועד לנסיעות טרנס-אירופיות. זו דווקא אופנה חדשה יחסית ואשמח לפרט עליה אם יהיה עניין בציבור.
אזכיר במשפט קצר את זה שהשנה התחילו לשווק פה את האוטובוסים של Yutong, ואחרי נסיונות יבוא נקודתיים של קינג-לונג ושאר שיקוצים בסגנון התחושה היא שסוף סוף יש מוצר איכותי שמגיע מהמזרח. היצרן מיוצג כאן ע"י דילר ותיק עם מערך שירות רציני, המכירות בינתיים הולכות היטב, ולשם חיזוק המותג פורסמה לאחרונה כתבת פרופיל מקיפה על החברה והמפעל באחד העיתונים המקצועיים. אשמח לסרוק ולהעלות אותה לעיונכם, שוב - אם יהיה עניין.
לענייננו... להלן רשימת התמונות עם הערות והסברים. מומלץ לפתוח את הקישור לעיל בחלון נפרד כדי שתוכלו לראות את התמונה וההסבר במקביל. מתנצל מראש על הסרבול.
תמונה 1 - London B Type Omnibus. אקזמפלר נדיר שעבר שחזור מלא לרגל יום הזכרון ה-100 למלחה"ע הראשונה, ארוע חשוב שזכה השנה להרבה תשומת לב. האוטובוסים האלה יוצרו מ-1910 ובתחילת המלחמה רבים מהם גוייסו לקרב. אם זה מעניין מישהו, אוכל לסרוק ולהעלות את הכתבה המתארת את השיפוץ ואת מקומו החשוב של הדגם בהיסטוריה המקומית.
תמונה 10 - מתיחת הפנים האחרונה של הסיטארו מבית מרצדס.
תמונה 11 - הדגם הנוכחי של האופטייר סולו, מידיבוס פופולרי מאד המגיע כיום עם מנועי דיזל, היבריד ואפילו חשמל מלא.
תמונה 12 - אחד האוטובוסים הדו"ק הנפוצים של אלכסנדר דניס ששימש כאן לתצוגת תכלית של מערכת ג'קים חשמליים.
תמונות 13/14/15 - אחד החידושים האמיתיים הבודדים בתערוכה, מידיבוס המבוסס על משאית ה-TGL הקלה של מאן. נראה כמו הצרות שלי אבל מרגיש מגניב לאללה, קשה לי להסביר בדיוק למה. בכסא הנהג התחושה היא כמו בספרינטר או טרנזיט מוסב עם קצת תוספת גודל. מי שרגיל למשאיות עירוניות ירגיש פה כמו בבית. אישית, התחברתי מאד.
תמונות 16/17 - החידוש האמיתי השני בתערוכה, סוג של פלאג-אין הייבריד מבית וולוו שיודע להטעין את עצמו בתחנות. יש האומרים שמוצרים בסגנון הזה היו יכולים להיות פיילוט הרבה יותר מוצלח בשביל חברות כמו בטר פלייס.
תמונות 2/3 - האלטרנטיבה של Wrightbus לאופטייר סולו, בגרסה רגילה ומונגשת.
תמונות 4/5 - דו"ק מפואר במיוחד של Beulas שחזרו לאנגליה עם דילר חדש אחרי כמה שנים של נבצרות. מיועד בעיקר לחברות טיולים פרטיות ולכן מאובזר בנוסף למה שציינתי לעיל גם במטבחון עם מיקרוגל ומכונת קפה. יותר מפואר מכל המשרדים שעבדתי בהם ויותר מרווח מכמה דירות שגרתי בהן. משהו חבל"ז. הוספתי ל-bucket list.
תמונות 6/7 - מנועים של קאמינס, לא יודע לספר עליהם הרבה לצערי.
תמונה 8 - סליפר של Vanhool המשרת את חברת Megabus, מיועד לנסיעות בקווים טרנס-אירופיים כאמור לעיל, וגם בקווי קישור מאירלנד לדרום אנגליה. 15 מטר ושתי קומות של פאר והדר. רשמתי לפני כיעד לרשיון הבא.
תמונה 9 - קוקפיט של אחד המרצדסים הבינעירוניים, לא זוכר בדיוק איזה. קשה להעביר את איכות החומרים והארגונומיקה בתמונה, אבל כשמתיישבים שם מיד מרגישים את ההבדל.
זה בעקרון כל מה שנראה לי ראוי לשיתוף... כאמור, לא הרבה חידושים אמיתיים. קצת הסבות היברידיות, דו"ק חדש של Wrightbus שנראה בדיוק כמו הישן אבל בצבעים עזים יותר, תכניות להשתלטות עולמית של Alexander Dennis (פועלים כיום גם בארה"ב ובאוסטרליה) ומפגן כח של Irizar שאפשר לראות בתמונה הראשונה. לא הרבה מעבר. כמובן שבנוסף היו שם גם לא מעט ספקי ציוד מוסכים והיקפי, אנטנות, מושבים, חלקי חילוף וכו', אבל זה כבר בתחום המקצועי יותר ולכן לא כ"כ דיבר אליי.
אם יש שאלות נוספות על התערוכה או על החיים באנגליה, אשמח לענות או להפנות למקורות מידע רלוונטיים. בינתיים אני מקווה שנהניתם ותודה על תשומת הלב.
