כמה מחשבות בעקבות המאמרים ב"הארץ"
כמה מחשבות בעקבות המאמרים ב"הארץ"
חלק ממה שאומר נמצא במסר שלי ש"נקבר" בגלל הנצל"ש-עלוקה. קצת התאכזבתי מהתגובה של חברי הפורום שעסקה בעיקר במניעים של כותבי המאמרים ולא בעניין עצמו, מבחינת התעסקות בגופו של אדם ולא בגופו של עניין. שלושה פרופסורים, שרכשו את הכלים לנתח נושא שהוא בהחלט בתחום התמחותם (ניתוח מערכות תחבורה, כלכלת תחבורה ואיכות הסביבה) מביעים דעה מסויימת שיש בה הגיון. היא רחוקה מהקונצפציה השולטת כאן בפורום - ואל תגידו לי שאנחנו אוביקטיבים... צריך להאזין להם, תריך לכבד את דעתם. אם נצא מנקודת המוצא הזאת, נוכל לענות להם ענינית. אני רוצה להוסיף שלנו עצמנו אין את הכלים ובטח לא הנסיון שיש לחוקרים הללו. עם כל הכבוד, לאילו בנינו שיש תואר אקדמי, זה לא בהנדסת תחבורה וכו'. ואגב, אביתר, בתגובה למה שאמרת לי בשירשור שנקבר, ריכוז המומחים הגדול ביותר בנושא התחבורה נמצא בטכניון. ועכשיו לעניין: ראשית, ההשוואה לחו"ל שכל כך קוממה חברים מהפורום: אין ברירה אלא להשוות לחו"ל ואנחנו לפעמים "חוטאים" בכך, למשל כשמשווים את "אגד" המהוללת לחברות בחו"ל. אין לנו ברירה אלא ללמוד מהגויים כי כאן לא היה שום דבר ופיתוח כזה של רכבת, עם השקעות כאלה אדירות לא היה כאן מאז חורבן בית המקדש. אז כשהם כותבים על הנסיון של הקנדים או של לונדון, זה מה שיש... ואגב, הם מתיחסים ללונדון אבל לשלילה דווקא (מי שצועק שיתיחסו ללונדון לא קרא את המאמרים). לונדון היא לא מקור להשוואה בעיניהם בגלל גודלה. מה שצריך להשוות לדבריהם אלו ערים של שלושה-חמישה מיליון. גם המעבר מהמכונית או מהאוטובוס לרכבת זוכה אצלם להתיחסות והם ניזונים מסטטיסטיקות. ואגב סטטיסטיקות, אביתר, את זה לא צריך לשאוב מארכיון הרכבת. סטטסטיקות ונתונים לבחינה ולמחקרים אמפירים יכולים להישאב מארכיון המדינה או מדוחות הרכבת לאורך השנים (מספרי נוסעים, מחקרי תנועה ויעד וכו'). הכותבים אומרים שהרכבת גורמת לתועלת רק לאלה שממילא נוסעים באוטובוסים והיא אינה מצמצמת את הנסועה במכוניות.כי רוב הנוסעים ברכבת באים מהלקוחות של האוטובוסים... זאת שוב, על סמך מחקרים בחו"ל. וזה מה שיש..ואנחנו לא מיוחדים ביחס לעולם כי האמריקניזציה אצלנו חוגגת. ויש עוד... לדעתי הם שוגים בדבר אחד וזה חוסר ההתיחסות למיטענים. לצערי גם הממשלה לא כל כך מתיחסת למיטענים וכאן שני הדברים מתחברים: ההשקעה האדירה ברכבת ניתנת גם בגלל שיקולים אלקטורליים (ממש כשם שהתחילו בתהליך בתחילת שנות התשעים). מטענים לא קורצים כל כך. איש לא כתב במאמרים על הברכה שבהורדת המשאיות. איש לא עשה מחקר המחבר את הצטמצמות הובלת המטענים ברכבת עם הגידול במספר המשאיות והנזקים שנגרמו לכבישים ולרכוש ובעיקר לנפש כתוצאה מתאונות הדרכים. כותבי המאמרים גם לא "כימתו" את הרוגע והשקט של נוסע ברכבת בהשוואה לנוסע באוטובוס וההשפעה על פריון העבודה. לסיכום, יש נקודות לא מטופלות במאמר, אולם גם לי נראה שיש תמיד לשמוע את ה"איפכא מיסתברא", ממש כמו במודיעין צבאי, וביוחד לפני ששופכים סכומים כאלה גדולים.
כמה מחשבות בעקבות המאמרים ב"הארץ"
חלק ממה שאומר נמצא במסר שלי ש"נקבר" בגלל הנצל"ש-עלוקה. קצת התאכזבתי מהתגובה של חברי הפורום שעסקה בעיקר במניעים של כותבי המאמרים ולא בעניין עצמו, מבחינת התעסקות בגופו של אדם ולא בגופו של עניין. שלושה פרופסורים, שרכשו את הכלים לנתח נושא שהוא בהחלט בתחום התמחותם (ניתוח מערכות תחבורה, כלכלת תחבורה ואיכות הסביבה) מביעים דעה מסויימת שיש בה הגיון. היא רחוקה מהקונצפציה השולטת כאן בפורום - ואל תגידו לי שאנחנו אוביקטיבים... צריך להאזין להם, תריך לכבד את דעתם. אם נצא מנקודת המוצא הזאת, נוכל לענות להם ענינית. אני רוצה להוסיף שלנו עצמנו אין את הכלים ובטח לא הנסיון שיש לחוקרים הללו. עם כל הכבוד, לאילו בנינו שיש תואר אקדמי, זה לא בהנדסת תחבורה וכו'. ואגב, אביתר, בתגובה למה שאמרת לי בשירשור שנקבר, ריכוז המומחים הגדול ביותר בנושא התחבורה נמצא בטכניון. ועכשיו לעניין: ראשית, ההשוואה לחו"ל שכל כך קוממה חברים מהפורום: אין ברירה אלא להשוות לחו"ל ואנחנו לפעמים "חוטאים" בכך, למשל כשמשווים את "אגד" המהוללת לחברות בחו"ל. אין לנו ברירה אלא ללמוד מהגויים כי כאן לא היה שום דבר ופיתוח כזה של רכבת, עם השקעות כאלה אדירות לא היה כאן מאז חורבן בית המקדש. אז כשהם כותבים על הנסיון של הקנדים או של לונדון, זה מה שיש... ואגב, הם מתיחסים ללונדון אבל לשלילה דווקא (מי שצועק שיתיחסו ללונדון לא קרא את המאמרים). לונדון היא לא מקור להשוואה בעיניהם בגלל גודלה. מה שצריך להשוות לדבריהם אלו ערים של שלושה-חמישה מיליון. גם המעבר מהמכונית או מהאוטובוס לרכבת זוכה אצלם להתיחסות והם ניזונים מסטטיסטיקות. ואגב סטטיסטיקות, אביתר, את זה לא צריך לשאוב מארכיון הרכבת. סטטסטיקות ונתונים לבחינה ולמחקרים אמפירים יכולים להישאב מארכיון המדינה או מדוחות הרכבת לאורך השנים (מספרי נוסעים, מחקרי תנועה ויעד וכו'). הכותבים אומרים שהרכבת גורמת לתועלת רק לאלה שממילא נוסעים באוטובוסים והיא אינה מצמצמת את הנסועה במכוניות.כי רוב הנוסעים ברכבת באים מהלקוחות של האוטובוסים... זאת שוב, על סמך מחקרים בחו"ל. וזה מה שיש..ואנחנו לא מיוחדים ביחס לעולם כי האמריקניזציה אצלנו חוגגת. ויש עוד... לדעתי הם שוגים בדבר אחד וזה חוסר ההתיחסות למיטענים. לצערי גם הממשלה לא כל כך מתיחסת למיטענים וכאן שני הדברים מתחברים: ההשקעה האדירה ברכבת ניתנת גם בגלל שיקולים אלקטורליים (ממש כשם שהתחילו בתהליך בתחילת שנות התשעים). מטענים לא קורצים כל כך. איש לא כתב במאמרים על הברכה שבהורדת המשאיות. איש לא עשה מחקר המחבר את הצטמצמות הובלת המטענים ברכבת עם הגידול במספר המשאיות והנזקים שנגרמו לכבישים ולרכוש ובעיקר לנפש כתוצאה מתאונות הדרכים. כותבי המאמרים גם לא "כימתו" את הרוגע והשקט של נוסע ברכבת בהשוואה לנוסע באוטובוס וההשפעה על פריון העבודה. לסיכום, יש נקודות לא מטופלות במאמר, אולם גם לי נראה שיש תמיד לשמוע את ה"איפכא מיסתברא", ממש כמו במודיעין צבאי, וביוחד לפני ששופכים סכומים כאלה גדולים.
: "...1. קורסים העוסקים בנושא רכבת ופיתוח הרכבת, הניתנים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, אינם ממצים את הנושא באופן הראוי. במשך השנים לא היתה חשיבות רבה ומודעות אקדמית למקצועות הרכבתיים הקיימים ! הרכבת נחשבה ל-'עוד נושא' בקורס אך לא ניתן במלואו קורס או סמינר העוסק רובו ככולו ברכבת, פיתוחה ומאפייניה. עם גלי העליה הגדולים מברית המועצות לשעבר, בתחילת שנות ה- 1990' חל שינוי בתפיסה המערכתית הכוללת שכן חלק מעולים אלה הגיעו ארצה כשבאמתחתם השכלה אקדמאית פורמלית במקצועות רכבתיים, אותה רכשו בארצות מוצאם. חלקם אף השתלב בהצלחה יתרה בעבודה ב-"רכבת-ישראל" שהביעה נכונות לקולטם לשורותיה. כאן המקום לציין את "המכללה לרכבתאים" מיסודה של "רכבת-ישראל" הממוקמת בבנין תחנת הרכבת "תל-אביב דרום" אשר פתחה שעריה בפני מתלמדים והפליאה להגיע לרמות לימוד גבוהות הנהוגות במוסדות אקדמיה שונים..." !!!