כמה חשובה ה"מראה"

אמא לה3

New member
כמה חשובה ה"מראה"

רציתי לשתף אתכן במשהו שעשיתי היום ואני די גאה בו (אם טעיתי אנא ידעו אותי). כמו שאתן יודעות ומכירות, יש המון סוגים של מתעמלות, אחד הסוגים (או שיש את זה בכל אחת), הוא זה של "המתעמלת שלא מנסה", אולי היא לא מנסה כתוצאה מפחד מנפילה אפשרית, אולי מפחד שיצחקו לה ואולי אפילו מפחד מהתרגיל עצמו. כמעט בכל אימון מהקטנות עד לגדולות, אני נתקלת בכאלו ש"לא מנסות". היום באימון של בנות צעירות ומתחילות (גילאי גן-א'), בחקשתי שיבצעו עצמאית עמידת ידיים, הן עובדות על זה הרבה זמן ותמיד זה היה בהשגחת מאמנת/מדריכה (לא שמירה אלא השגחה), היום הן נדרשו לבצע ללא השגחה כמעט בכלל, כל הקב' ביחד. כשראיתי שיש מס' בנות שלא מנסות עצרתי את האימון, הושבתי את כל הבנות ועמדתי מולן ואמרתי "עכשיו אני הולכת להראות לכן שני תרגילים ואתן תגידו לי באיזה מהתרגילים יש יותר סיכוי שאצליח", בקשתי מהמדריכה שלי שתתן לי הוראה לבצע עמידת ידיים ואז תגיד 3..4.. ונשארתי במקום, קצת התכופפתי, אבל לא זזתי. בפעם השנייה ביקשתי שוב מהמדריכה שתחזור על ההוראה, הפעם ביקשתי מהילדות שהן יגידו 3..4.. והפעם הנחתי את הידיים על המזרון הנפתי את הרגליים "ונפלתי" על הברכיים. ואז שאלתי את הבנות לדעתן, מתי יהיה לי סיכוי גדול יותר להצליח והן צעקו "בניסיון השני", שאלתי "למה"? והן אמרו "כי ניסית.....", לאחר מכן כל הבנות ניסו שוב ושוב, לדעתי הן קלטו את המסר - מה דעתכן?
 

chuch1

New member
אני חושבת

שהעברת את המסר בצורה יפה אבל אני לא בטוחה שהן קלטו אותו להבא, ז"א- באותו רגע בטוח שזה עבד להן והן הבינו שעליהן לנסות אבל באימון הבא יכול להיות שהן לא יזכרו את הדוגמה היפה שנתת להן והן שוב לא ינסו... אני תמיד משתמשת בשתי סוגי תמיכות: 1- עזרה: כשהמתעמלת שלי מבקשת עזרה אני עוזרת, מחזיקה, היא מרגישה אותי פיזית לידה. 2-: שמירה: כשהמתעמלת מבקשת ממני לשמור לה אני נמצאת לידה ומלווה אותה באלמנט/ים אבל לאו דווקא מגישה לה עזרה פיזית. ההבדלים הם משמעותיים גם לי וגם לבנות- ברגע שהן מקבלות ממני רק "שמירה" זה אומר שהן התקדמו לביצוע האלמנט לבד ואז מגיע השלב של עצמאיות מוחלטת והן באמת מבצעות הכל לבד בלי שאני בקרבתן בכלל. הפואנטה היא שהבנות שלך לא מנסות כי כנראה שהחוסר בטחון משפיע עליהן והן בסה"כ קטנטנות עדיין- תנסי להנחיל להן את השיטה של "עזרה" ו"שמירה", נניח 3 פעמים את עוזרת ועוד פעמיים שומרת ואז פתאום הן יבינו שכשאת שומרת הן לא מסתמכות עלייך פיזית והן עושות לבד, פתאום מישהי תצליח לבד לבד והיא מאוד תתגאה וגם את :) כך יהייה לך קל יותר להמשיך לתרגילים בדרגות קושי גבוהות יותר בלי תלות בעזרתך או בעזרת המדריכות שלך.
 

Tammie

New member
אהבתי את הרעיון של ההבדלים בהגדרות

זה רעיון טוב. אני חושבת שזה גם יכול לעזור במצב של מתעמלת שפוחדת לעשות אלמנט לבד למרות שהיא יודעת אותו. מגדירים שהולכים לעשות למשל 3 פעמים עם עזרה, 3 פעמים עם שמירה ואז לבד. בכלליות אני חושבת שמתן יעד מספרי מאוד עוזר... אמא לה3- ממש אהבתי את הרעיון שלך. הוא פשוט מקסים וחכם. ואני בטוחה שהוא העביר את המסר, אבל אני מסכימה עם צ'וצ' שיכול להיות שבשיעור הבא הן ישכחו. לבנות בגן יותר קשה לזכור דברים מאימון לאימון, כדי שמסר יקלט צריך לחזור עליו הרבה פעמים, בסוף הן ידעו אותו בעל פה. גם כשאני מאמנת את הנבחרת ואני מציגה תרגיל חדש, אני משתדלת להסביר את ההיגיון מאחוריו במשך כמה אימונים ברצף, בדרך כלל עד שהן אומרות לי "כן אמרת לנו את זה כבר", אז אני בטוחה שהן הבינו....
 
הדרגתיות

אם ילדה במצב שהיא זקוקה ממש לעזרה, אז צריך לעזור לה, ולא לתת לה אחרי 3 פעמים עם עזרה כבר לעשות רק עם שמירה ואז לבד. אם ילדה כבר במצב שהיא מוכנה לעשות לבד, אז אפשר 3 פעמים שמירה ואז לבד, אבל למה עזרה?
 

אמא לה3

New member
אגב, תמי,

אני פחות אהבתי את הרעיון של מתן יעד מספרי, מה לעשות, כל ילדה היא משהו אחר, יש ילדה שזקוקה למס' רב יותר של נסיונות עם שמירה ויש ילדה שזקוקה לפחות, כך גם עם ההשגחה. הרי אם המתעמלת לא מספיק עיקבית הצלחה אז לא מספיק שישגיחו עליה 10 פעמים או 20... וכבר קרה לי שמתעמלת עשתה ערבית פ"פ 7 פעמים נפלא (בהשגחה) ובפעם ה8, התרסקה... כך גם לגבי הקטנות, ותארי לך מצב שילדה או שתיים אינן מוכנות עדיין למרות שהן עמדו במס' הפעמים המוגדר, כיצד היא תרגיש כשלא "עמדה" ביעד. הדבר אולי נכון להתעמלות תחרותית אבל לא לחוגים כשמעבר להצלחה באלמנטים אני רוצה להכניס גם ערך מוסף של התמודדות עם הצלחה אישית, עבודה שמובילה לתוצאות וכד'.
 
מה הקשר להתעמלות תחרותית

הכל נכון, אבל מה הקשר להתעמלות תחרותית? גם בתחרותי יש התמודדות עם הצלחה אישית, עבודה שמובילה לתוצאות וכד'. וגם שם יש חוסר עקביות בשלבי הלמידה וכל מה שאמרת.
 

אמא לה3

New member
ההתיחסות מבחינתי לתחרותי

זה שבמסלול התחרותי יש דד-ליין, הוא נקרא תחרות, שם הבנות "צריכות" לדעת אלמנטים מסויימים עד לזמן מסויים. נכון שגם שם יש את ההצלחה האישית, העבודה וכו' אבל בסופו של דבר שם זה נמדד בתחרות ואילו בעממי,לא.
 
לדעתי דברייך נכונים גם לתחרותי

לדעתי ההודעה שלך נכונה גם לעממי וגם לתחרותי. גם בתחרותי, למרות הדד-ליין, לא נותנים לילדה לעשות לבד אלמנט שהיא לא מוכנה אליו בשום פנים ואופן. להיפך, תופעה שלילית זו נפוצה יותר בחוגים עממיים מאשר בתחרותיים, כי בתחרותי יש משמעות הרבה יותר גדולה לאיכות הביצוע, וכן בד"כ הילדות בתחרותי מתחרות עם אלמנטים קלים בהרבה מהאלמנטים שהן יודעות, מסוגלות ומוכנות לעשות. כלומר, בתחרותי יכול להיות שהילדה כבר מזמן יכולה ומסוגלת לעשות ערבית פליק-פלק סלטה, אבל בכל זאת עוד לא יתחילו איתה ערבית פ"פ סלטה כי הפ"פ למרות שהוא כבר מוכן לסלטה הוא עוד לא מושלם. אותה ילדה, דווקא בעממי כבר יתחילו איתה את הסלטה, ברגע שיש פ"פ שמסתיים בעמידה ויש לו דחיפה סבירה.
 

Tammie

New member
אני אנסה להסביר קצת יותר את העמדה שלי

כמובן שיש הבדל בין הבנות, וכל ילדה זקוקה למספר אחר של חזרות לפני שהיא יכולה לעשות אלמנט לבד. ולא התכוונתי לילדה שעוד לא לגמרי יודעת את האלמנט, במקרה כזה אני חושבת שצריך לתת מקום להרגשה של הילדה, כאשר היא תהייה בטוחה בעצמה, היא תבצע אותו לבד. התכוונתי לבנות שעוד לא מבצעות אלמנט לבד אבל בתור מאמנת את בטוחה במיליארד אחוז שכל פעם שהיא תבצע את האלמנט היא תצליח. לא קרה לכן מצב כזה? מתעמלת שלא עושה לבד מכל מני סיבות אבל בתור מאמנת את יודעת שהיא יכולה לבצע אותו? כבר היה לנו דיון בנושא ובאמת יש הרבה גישות, בכלליות אני חושבת שבמצב כזה השיטה הזאת יכולה לעזור. מבחינת עזרה או שמירה אני הבנתי את זה ככה: כשאני עוזרת- אני ממש מכניסה יד כאילו אני מרימה אותה. כשאני שומרת- אני רק מלווה, לא ממש נוגעת אבל כן נמצאת שם.
 

chuch1

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif מסכימה איתך לגמרי

 

אמא לה3

New member
העיניין כאן הוא אחר

אני לא מדברת על שמירה או עזרה בתרגילים שדורשים את זה, במשך כל התקופה האחרונה הן ביצעו את האלמנט עצמאית, אבל, אחת על אחת, כלומר כל מתעמלת עשתה עמידת ידיים עצמאית אבל ליד מדריכה, היום עשיתי להן אימון קצת שונה, הן עמדו ביחד על המזרונים, לכל אחת מזרון משלה, ואז למתן הוראה וספירה הן היו צריכות לעשות ביחד עמידות ידיים. המטרה כאן היא בניית הביטחון שלהן בביצוע האלמנט בצורה עצמאית, אפילו אם זה "רק" להניח ידיים על המזרון ולהרים רגל לאחור (כל אחת והיכולות שלה), העניין הוא הדרך. אחת הדרכים לשפר ביטחון אצל הבנות היא כן לתת להן להתנסות עצמאית באלמנטים (תלוי איזה). המטרה שלי לא היתה שהן כולן יעמדו (סטיק) בעמידת ידיים, אלא שהן ינסו...פשוט ינסו. לשימחתי היום זה עבד, אם כי, אני לוקחת בחשבון שאולי באימון הבא הבנות שחששו, שוב יחששו לבצע לבד - נראה מה יהיה.
 
יפה מאוד

אהבתי, ואני גם מאמצת. לדעתי זה מעביר את המסר מעולה. ממש "מראה" במיטבה. זה מסביר וממחיש, ומצחיק בלי להעליב. יצירתי.
 
למעלה