זמן במו"ד ומשחקי תפקידים בכלל
ראשית, כמה עובדות. במוד"מ, סיבוב קרב אורכו בערך דקה. מובהר כי הוא לא "בדיוק" דקה אלא בערך. והנימוק לכך שלוחם יכול בסה"כ לשתות שיקוי במשך דקה תמימה - הוא לא רק שותה את השיקוי. הוא חומק מכמה מכות שמנסים יריביו להנחית עליו, נותן כמה מכות נסיוניות בעצמו כדי להרחיקם, נסוג קצת, בולם עוד מכה עם המגן, מוצא שיקוי - פתאום כדור אש מתפוצץ סביבו, הוא חומק לאנשהו, מוציא בקושי את הפקק ולוגם את השיקוי כל עוד נפשו בו. ה"תקיפה" היחידה שמקבלת הדמות בסיבוב לא משקפת אבחת חרב יחידת כי אם סיכוי יחיד למתקפה יעילה, בין כל מתקפות הדמה והחמיקות. הסבר סביר, אך מאולץ משהו. "תור" הוגדר כפרק זמן של 10 סיבובים (דקות), ולמיטב ידיעתי לא היה לו כמעט כל שימוש. ש"מ נבון היה לדעתי מקטין את משך סיבוב הקרב במצבים פחות מסובכים. למען האמת, בימים האחרונים בהם הנחיתי מו"ד, שיניתי את משך סיבובי הקרב ל- 6 שניות, וזאת מבלי לראות לפני כן או לשמוע על מו"ד 3. במו"ד מהדורה 3 (ו- 3.5), סיבובי קרב אורכים כ- 6 שניות. גם כאן לא מדובר על זמן מוגדר לחלוטין והוא יכול להיות ארוך או קצר יותר, בהתאם לצורכי המצב והעלילה. תור עדיין מוגדר כ- 10 סיבובים ועדיין לא עושים במונח הזה שימוש. אני תוהה למה הוא בכלל שם. אולי סתם הזיתי אותו. משהו קטן לגבי זמן במשחקי תפקידים: שאלו פעם את היוצר של בבילון 5 מה מהירותה של קרבית Starfury - איך יודעים אם היא יכולה להגיע למקום כלשהו בזמן? הוא ענה שהיא טסה "במהירות העלילה" - אם הטייסים אמורים להגיע למוצב הנתון תחת מתקפה ולהציל אותו, הקרבית מהירה מספיק. ואם הם אמורים להגיע למקום כדי למצוא אותו חרב ונטוש, היא לא מהירה מספיק. באופן דומה, מוטב לשה"מ שלא לנסות ולחשב מה מהירותה של דמות לפי מקדם החיכוך של הקרקע, השיפוע שלו, כוח המשיכה, האנרגיה העצורה בשרירי הדמות וכו'. אם צריכה להיות לה הזדמנות להגיע על השער ולנסות לצלול דרכו בטרם שהוא נסגר, אפשר זאת. ואם השער רחוק מדי, פשוט אמור זאת. זה כלי מסוכן משום שהוא נתון מעט לשרירות לבו של שה"מ, אבל מנחה נבון יידע לנצלו מבלי לפגוע בחופש הפעולה של הדמויות.
