scorpionsrulz
New member
כמה הצעות ספרי אבולוציה מאמינים זה
הגן האנוכי- "מי צריך לקרוא ספר זה?כל מי שמתעניין ביקום ובמקומנו בו" ג'פ ר. בייליס, התנהגות בעלי חיים "את הספר הזה יש לקרוא כמאט כאילו היה ספר מדע בידיוני.הוא מיועד לגרות את הדימיון.אבל אין זה מדע בידיוני:זה מדע...אנחנו מכונות שרידה ותו לא-כלים רובוטיים שתוכנתו בעוורון כדי לשמר את המולקולות האונוכיות הקרויות גנים..." מתוך המבוא הגן האנוכיי.ספרו המבריק הראשון של ריצ'ארד דוקינס.הוא רב מכר בינלאומי,למהדורה זו - שממנה תורגם הספר לעברית - נוספו הערות לוואי רבות המגיבות על הטקסט המקורי ועל השגות שונות של חוקרים.וכן נוספו שני פרקים חדשים. "ניסוח מברקי על השאלות המרכזיות של הביולוגיה החברתית במונחים של התיאוריה הגנטית של הבררה הטבעית...ספר מלומד.שנון וכתוב היטב...מעולה" סר פיטר מדוור ,ספקטיטור "ברש ושנינות...דוגמא נפלאה לדרך שבה אפשר להסביר רעיונות מדעיים מורכבים..." ניו יורקר ריצ'ארד דוקינס הוא מרצה לזואולוגיה באונברסיטת אוקספורד. השען העיוור-ריצ'ארד דוקינס ריצ'ארד דוקינס מחברו של "הגן האנוכי" אחד הספרים הנפלאיים העוסקים במדע,שזכה לתשבוחת מפי כל ולהצלחה אדירה,חוזר על הישגו המיוחד בספרו "השען העיוור" - אחד מחשובי הספרים שנכתבו בנושא האבולוציה. השען העיוור חושף בבהירות ובכשרון כתיבה את יסודות תורתו של דארווין ומתגבר בהצלחה על כל המכשולים והקושיות שמציבים אלה המבינים את רעיון האבולוציה,אך ממאנים לקבלו.דוקינס מפגין באופן מובהק כיצד הרעיון הפשוט לכאורה והמעמיק למעשה דיו להשיב על הגדולה בשאלות:מהות הכוח שעיצב את החיים עליי אדמות. "...ספר מקורי ומלא חיים המתאר את נבכי האבולוציה בבהירות ובהתלהבות,ומשיב על טענותיהם של חסידי הבריאה" אייזיק אסימוב "...התפעלתי מהשען העיוור - בנו של הגן האנוכיי - הדומה לו בשנינותו הרצינית ובכפירתו המסעירה..." מרטין איימיס ספר השנה אובזרוור "למי שכרוך אחר כתיבה טובה,טיעונים מבוססים ומהלומות ישירות,זהו ספר מענג.הוא מטפל בטיעוני מתנגדי דארווין ורומס אותם במכבש ההיגיון" אקונומיסט "דווקא מי שמבקש להגן על האמונה הדתית חייב להבין את מלוא עוצמתו של הסבר הטבע שאינו זקוק לאלוהים" ד.ל אדוארדס טיימס "...כתוב להפליא,יפה להפליא...קל להבנה במלואו...מהטובים בספרי המדע - אחד הטובים בכל הספרים - שקראתי מימי" טיימס של לוס אנג'לס הטיפוס על ההר הבלתי סביר-ריצ'ארד דוקינס הוצאה:דביר נושא:מדע פופולרי ספרות מקור 2003שנה: מאייר:ללה וורד מתרגם:עמוס כרמל 376מס עמודים: הערות" מסע באורחות האבולוציה CLIMBING MOUNT IMPROBABLE על הספר: דגים ממוחשבים מה הם? מה פירוש ברירה מלאכותית? כמה פעמים, לדעתכם, הופיעה העין והתפתחה בנפרד בממלכת החי? הספר של ריצ'רד דוקינס, העונה על שאלות אלה ,על שאלות רבות אחרות, הוא תסריט מאלף, מרתק ומחכים על התפתחות האורגניזמים, מכן השילוח של ראשית החיים ועד ימינו. מיליוני האקזמפלרים בספר החיים הקוסמי, המאכלסים את עולמנו, תוכננו, לכאורה, בדרך נס לאורחות קיומם. אך מאפייניהם המורכבים לא יכלו להתחולל במקריות, כשם שאי - אפשר לזנק אל פסגת ההר בפסיעה אחת. הדרך היחידה להסביר בעלי - חיים היוצרים מראית עין מושלמת כמעט של תכנון היא על - יד, אבולוציה איטית, הדרגתית, המתנהלת עקב בצד אגודל. רק כך ייתכן הטיפוס על ההר הבלתי - סביר. הספר, הבנוי על פי כללי הדקדוק והלוגיקה של דרווין, הוא מסע קסום בשבילי, המרהיבים ,עוצרי הנשימה של עולם הטבע שלגדות נהר הדנ"א. חדי העין שבכם יתענגו על נפלאות דרך המשי של העכבישים ויתפעמו מן התאנה שאינה אלא גן בפני עצמו המאכלס חרקים שונים; ומי שאוזנו כרויה ישמע בתיאורי הפנטזיות הטכנולוגיות של ריצ'רד דוקינס צלילים של שיר מזמור לעתיד לבוא. חן של חדוות הדעת משוח על הספר הכתוב בפשטות, בבהירות ובעוצמה כובשת. ריצ'רד דוקינס, העומד בראש הקתדרה להסברת המדע לקהל הרחב באוניברטיטת אוקספורד, הוא מחברם של רבי - המכר הגן האנוכי והשען העיוור, שראו אור בעברית בהוצאת דביר. על הספר בהרכבה התעמולה נגד האבולוציה כל כך רווחת עד שאפילו מדענים נופלים לעיתים בפח. בספרו "הטיפוס על ההר הבלתי סביר" שיצא בהוצאת דביר בתרגומו של עמוס כרמל ובעריכתו של עמנואל לוטם, מצטט דוקינס פיסיקאי שטוען כי יד המקרה לבדו לא היתה מביאה את המגוון וההתאמה של כל בעלי החיים והצמחים לסביבתם. את פרד הויל הוא ציטט באמרו כי הסיכוי להיווצרות מולקולות גדולות בשיטה אקראית הוא אפסי. ברור שאין הדבר כך, האקראיות היא במוטציות ובזהות הפרטים השורדים בכל דור, אבל באשר להסתגלות אין כאן כל אקראיות אלא התאמה של תכונות שכבר פועלות. דוקינס גם יוצא נגד עמיתו סטיבן ג'יי גולד, (שספרו "אבני מרמה ממרקש" יצא אף הוא לאחרונה בהוצאת דביר). לדבריו גולד (שבינתיים נפטר, הספר נכתב במקור ב-1996) מעמעם את ההבדל בין מקרו מוטצאיה - כלומר מוטציה המביאה מאף קטן לחדק פיל מפותח בדור אחד, לבין שינויים הדרגתיים, אף כי במספר דורות קטן - לפי שיטת שיווי המשקל המקוטע. הוא מוצא שגיאה גסה נוספת אצל גולד, בציטוט מתוך ספרו של דוקינס: "כיוון שהצענו שיווי משקל מקוטעים כהסבר למגמות, הרי זה מרתיח שמצטטים אותנו שוב ושוב - אם בזדון ואם מתוך איוולת, אינני יודע - כמי שמודים כי רשומות המאובנים אינן כוללות שום צורות מעבר. צורות המעבר אכן חסרות בדרך כלל ברמת המין, אבל הן מצויות בשפע בין קבוצות גדולות יותר". מסתבר שהסיבה לכך שלא מוצאים צורות ביניים ברמת המין נעוצה בהגדרה אנושית שאין בינה לבין הטבע ולא כלום. ממשיך דוקינס: "ד"ר גולד היה מצמצם את סכנותיהן של אי הבנות כאלה אילו הדגיש בצורה ברורה יותר את ההבחנה הקיצונית בין הדרגתיות מהירה לבין סלטציה (לאמור מאקרו מוטציה). התיאוריה של שיווי משקל מקוטע היא צנועה ואולי אמיתית, או מהפכנית וככל הנראה כוזבת: הדבר תלוי בהגדרותיכם. אם תטשטשו את ההבחנה בין הדרגתיות מהירה ובין סלטציה אפשר שתיאורית הקיטוע תיראה רדיקלית יותר. ... "יש סיבה בנאלית מאין כמוה להיעדרן של צורות מעבר, בדרך כלל, ברמת המין, אני יכול להסביר זאת בצורה הטובה ביותר בעזרת אנלוגיה. ילדים הופכים בהדרגה וברציפות למבוגרים, אבל לצרכים משפטיים הם נעשים בגירים ביום הולדת מוגדר, בדרך כלל יום ההולדת ה-18. לכן יש אפשרות לומר, "בבריטניה גרים 55 מיליון בני אדם, אבל אף לא אחד מהם נמצא במצב ביניים, בין מי שאינו בעל זכות בחירה לבין בעל זכות בחירה." כשם שקטין מקבל זכות בחירה על פי דין בצלצול חצות ביום הולדתו השמונה עשר, כן מתעקשים תמיד הזואולוגים לשייך כל מוצג נתון למין זה או אחר, גם אם המוצג מצוי בפועל במצב ביניים בצורתו הממשית (כפי שהדברים אמורים בדגימות רבות), המוסכמות המשפטניות של הזואלוגים עדיין מאלצות אותם לדלג לכיוון זה או לכיוון האחר בעת שהם נותנים לה שם. מכאן שטענות הבריאתנים בדבר אי הימצאותן של צורות ביניים חייבות להיות נכונות מכוח ההגדרה, ברמת המין, אבל אין לכך שום השלכות על העולם הממשי - ההשלכות היחידות מתייחסות למוסכמות מתן השמות של הזואולוגים." ..."הדרך הנאותה לחפש צורות ביניים היא לשכוח את שמותיהם של המאובנים ולהתבונן תחת זאת בצורות ובממדים הממשיים שלהם. כאשר עושים זאת, מוצאים כי רשומות המאובנים משופעות במעברים הדרגתיים יפים להפליא, אם כי יש בהן גם פרצות - חלקן גדולות מאוד, ומקובל לפי כל הדעות, לייחסן לכך שחיות מסוימות פשוט לא הצליחו להתאבן. במובן מסוים, הליכי מתן השמות שלנו מתאימים לעידן שלפני האבולוציה, שבו היו קווי החלוקה חזות הכל, ולא ציפינו כלל למצוא צורות ביניים.
הגן האנוכי- "מי צריך לקרוא ספר זה?כל מי שמתעניין ביקום ובמקומנו בו" ג'פ ר. בייליס, התנהגות בעלי חיים "את הספר הזה יש לקרוא כמאט כאילו היה ספר מדע בידיוני.הוא מיועד לגרות את הדימיון.אבל אין זה מדע בידיוני:זה מדע...אנחנו מכונות שרידה ותו לא-כלים רובוטיים שתוכנתו בעוורון כדי לשמר את המולקולות האונוכיות הקרויות גנים..." מתוך המבוא הגן האנוכיי.ספרו המבריק הראשון של ריצ'ארד דוקינס.הוא רב מכר בינלאומי,למהדורה זו - שממנה תורגם הספר לעברית - נוספו הערות לוואי רבות המגיבות על הטקסט המקורי ועל השגות שונות של חוקרים.וכן נוספו שני פרקים חדשים. "ניסוח מברקי על השאלות המרכזיות של הביולוגיה החברתית במונחים של התיאוריה הגנטית של הבררה הטבעית...ספר מלומד.שנון וכתוב היטב...מעולה" סר פיטר מדוור ,ספקטיטור "ברש ושנינות...דוגמא נפלאה לדרך שבה אפשר להסביר רעיונות מדעיים מורכבים..." ניו יורקר ריצ'ארד דוקינס הוא מרצה לזואולוגיה באונברסיטת אוקספורד. השען העיוור-ריצ'ארד דוקינס ריצ'ארד דוקינס מחברו של "הגן האנוכי" אחד הספרים הנפלאיים העוסקים במדע,שזכה לתשבוחת מפי כל ולהצלחה אדירה,חוזר על הישגו המיוחד בספרו "השען העיוור" - אחד מחשובי הספרים שנכתבו בנושא האבולוציה. השען העיוור חושף בבהירות ובכשרון כתיבה את יסודות תורתו של דארווין ומתגבר בהצלחה על כל המכשולים והקושיות שמציבים אלה המבינים את רעיון האבולוציה,אך ממאנים לקבלו.דוקינס מפגין באופן מובהק כיצד הרעיון הפשוט לכאורה והמעמיק למעשה דיו להשיב על הגדולה בשאלות:מהות הכוח שעיצב את החיים עליי אדמות. "...ספר מקורי ומלא חיים המתאר את נבכי האבולוציה בבהירות ובהתלהבות,ומשיב על טענותיהם של חסידי הבריאה" אייזיק אסימוב "...התפעלתי מהשען העיוור - בנו של הגן האנוכיי - הדומה לו בשנינותו הרצינית ובכפירתו המסעירה..." מרטין איימיס ספר השנה אובזרוור "למי שכרוך אחר כתיבה טובה,טיעונים מבוססים ומהלומות ישירות,זהו ספר מענג.הוא מטפל בטיעוני מתנגדי דארווין ורומס אותם במכבש ההיגיון" אקונומיסט "דווקא מי שמבקש להגן על האמונה הדתית חייב להבין את מלוא עוצמתו של הסבר הטבע שאינו זקוק לאלוהים" ד.ל אדוארדס טיימס "...כתוב להפליא,יפה להפליא...קל להבנה במלואו...מהטובים בספרי המדע - אחד הטובים בכל הספרים - שקראתי מימי" טיימס של לוס אנג'לס הטיפוס על ההר הבלתי סביר-ריצ'ארד דוקינס הוצאה:דביר נושא:מדע פופולרי ספרות מקור 2003שנה: מאייר:ללה וורד מתרגם:עמוס כרמל 376מס עמודים: הערות" מסע באורחות האבולוציה CLIMBING MOUNT IMPROBABLE על הספר: דגים ממוחשבים מה הם? מה פירוש ברירה מלאכותית? כמה פעמים, לדעתכם, הופיעה העין והתפתחה בנפרד בממלכת החי? הספר של ריצ'רד דוקינס, העונה על שאלות אלה ,על שאלות רבות אחרות, הוא תסריט מאלף, מרתק ומחכים על התפתחות האורגניזמים, מכן השילוח של ראשית החיים ועד ימינו. מיליוני האקזמפלרים בספר החיים הקוסמי, המאכלסים את עולמנו, תוכננו, לכאורה, בדרך נס לאורחות קיומם. אך מאפייניהם המורכבים לא יכלו להתחולל במקריות, כשם שאי - אפשר לזנק אל פסגת ההר בפסיעה אחת. הדרך היחידה להסביר בעלי - חיים היוצרים מראית עין מושלמת כמעט של תכנון היא על - יד, אבולוציה איטית, הדרגתית, המתנהלת עקב בצד אגודל. רק כך ייתכן הטיפוס על ההר הבלתי - סביר. הספר, הבנוי על פי כללי הדקדוק והלוגיקה של דרווין, הוא מסע קסום בשבילי, המרהיבים ,עוצרי הנשימה של עולם הטבע שלגדות נהר הדנ"א. חדי העין שבכם יתענגו על נפלאות דרך המשי של העכבישים ויתפעמו מן התאנה שאינה אלא גן בפני עצמו המאכלס חרקים שונים; ומי שאוזנו כרויה ישמע בתיאורי הפנטזיות הטכנולוגיות של ריצ'רד דוקינס צלילים של שיר מזמור לעתיד לבוא. חן של חדוות הדעת משוח על הספר הכתוב בפשטות, בבהירות ובעוצמה כובשת. ריצ'רד דוקינס, העומד בראש הקתדרה להסברת המדע לקהל הרחב באוניברטיטת אוקספורד, הוא מחברם של רבי - המכר הגן האנוכי והשען העיוור, שראו אור בעברית בהוצאת דביר. על הספר בהרכבה התעמולה נגד האבולוציה כל כך רווחת עד שאפילו מדענים נופלים לעיתים בפח. בספרו "הטיפוס על ההר הבלתי סביר" שיצא בהוצאת דביר בתרגומו של עמוס כרמל ובעריכתו של עמנואל לוטם, מצטט דוקינס פיסיקאי שטוען כי יד המקרה לבדו לא היתה מביאה את המגוון וההתאמה של כל בעלי החיים והצמחים לסביבתם. את פרד הויל הוא ציטט באמרו כי הסיכוי להיווצרות מולקולות גדולות בשיטה אקראית הוא אפסי. ברור שאין הדבר כך, האקראיות היא במוטציות ובזהות הפרטים השורדים בכל דור, אבל באשר להסתגלות אין כאן כל אקראיות אלא התאמה של תכונות שכבר פועלות. דוקינס גם יוצא נגד עמיתו סטיבן ג'יי גולד, (שספרו "אבני מרמה ממרקש" יצא אף הוא לאחרונה בהוצאת דביר). לדבריו גולד (שבינתיים נפטר, הספר נכתב במקור ב-1996) מעמעם את ההבדל בין מקרו מוטצאיה - כלומר מוטציה המביאה מאף קטן לחדק פיל מפותח בדור אחד, לבין שינויים הדרגתיים, אף כי במספר דורות קטן - לפי שיטת שיווי המשקל המקוטע. הוא מוצא שגיאה גסה נוספת אצל גולד, בציטוט מתוך ספרו של דוקינס: "כיוון שהצענו שיווי משקל מקוטעים כהסבר למגמות, הרי זה מרתיח שמצטטים אותנו שוב ושוב - אם בזדון ואם מתוך איוולת, אינני יודע - כמי שמודים כי רשומות המאובנים אינן כוללות שום צורות מעבר. צורות המעבר אכן חסרות בדרך כלל ברמת המין, אבל הן מצויות בשפע בין קבוצות גדולות יותר". מסתבר שהסיבה לכך שלא מוצאים צורות ביניים ברמת המין נעוצה בהגדרה אנושית שאין בינה לבין הטבע ולא כלום. ממשיך דוקינס: "ד"ר גולד היה מצמצם את סכנותיהן של אי הבנות כאלה אילו הדגיש בצורה ברורה יותר את ההבחנה הקיצונית בין הדרגתיות מהירה לבין סלטציה (לאמור מאקרו מוטציה). התיאוריה של שיווי משקל מקוטע היא צנועה ואולי אמיתית, או מהפכנית וככל הנראה כוזבת: הדבר תלוי בהגדרותיכם. אם תטשטשו את ההבחנה בין הדרגתיות מהירה ובין סלטציה אפשר שתיאורית הקיטוע תיראה רדיקלית יותר. ... "יש סיבה בנאלית מאין כמוה להיעדרן של צורות מעבר, בדרך כלל, ברמת המין, אני יכול להסביר זאת בצורה הטובה ביותר בעזרת אנלוגיה. ילדים הופכים בהדרגה וברציפות למבוגרים, אבל לצרכים משפטיים הם נעשים בגירים ביום הולדת מוגדר, בדרך כלל יום ההולדת ה-18. לכן יש אפשרות לומר, "בבריטניה גרים 55 מיליון בני אדם, אבל אף לא אחד מהם נמצא במצב ביניים, בין מי שאינו בעל זכות בחירה לבין בעל זכות בחירה." כשם שקטין מקבל זכות בחירה על פי דין בצלצול חצות ביום הולדתו השמונה עשר, כן מתעקשים תמיד הזואולוגים לשייך כל מוצג נתון למין זה או אחר, גם אם המוצג מצוי בפועל במצב ביניים בצורתו הממשית (כפי שהדברים אמורים בדגימות רבות), המוסכמות המשפטניות של הזואלוגים עדיין מאלצות אותם לדלג לכיוון זה או לכיוון האחר בעת שהם נותנים לה שם. מכאן שטענות הבריאתנים בדבר אי הימצאותן של צורות ביניים חייבות להיות נכונות מכוח ההגדרה, ברמת המין, אבל אין לכך שום השלכות על העולם הממשי - ההשלכות היחידות מתייחסות למוסכמות מתן השמות של הזואולוגים." ..."הדרך הנאותה לחפש צורות ביניים היא לשכוח את שמותיהם של המאובנים ולהתבונן תחת זאת בצורות ובממדים הממשיים שלהם. כאשר עושים זאת, מוצאים כי רשומות המאובנים משופעות במעברים הדרגתיים יפים להפליא, אם כי יש בהן גם פרצות - חלקן גדולות מאוד, ומקובל לפי כל הדעות, לייחסן לכך שחיות מסוימות פשוט לא הצליחו להתאבן. במובן מסוים, הליכי מתן השמות שלנו מתאימים לעידן שלפני האבולוציה, שבו היו קווי החלוקה חזות הכל, ולא ציפינו כלל למצוא צורות ביניים.