כמה אנחנו רחוקים

[בשורות טובות!]

כמה אנחנו רחוקים

מהתמימות הקדושה הזו של הילדים, שבאמת רוצים בית מקדש. שבאמת לא מבינים למה לא עושים שום דבר כדי להתקדם לכיוון הזה. שההתפעלות שלהם מסרטוני הדמיה על בית המקדש - היא באמת מבית המקדש עצמו ולא התפעלות מטכנולוגית ההדמיה... למה הלב שלי כ"כ אטום, אבל ילד בן 7 וחצי כמעט בוכה בשמונה-עשרה בברכת ירושלים?... כמה אנחנו רחוקים ומרחיקים בהסברים הרציונאליים, המייאשים, על המציאות הפוליטית-מדינית-בטחונית המורכבת. מרדדים חלומות ב"זה לא כ"כ פשוט"... כמה האמונה שלהם פשוטה ואמיתית וטהורה כ"כ. ב' זה בית, לא? בוכים על מחיר הבית הפרטי, והלב אטום אטום לחסרון הבית הלאומי.

 

[אניאורחת]

הבן שלי בן 5 וחצי

ומשגע אותי בענייןם המקדש והמשיח. מעורבב לו קצת עניין ה"גויים" (אלו שהחריבו הם לא בעלי המסגד ושיש גויים טובים ורעים...בשבילו כוולם "גויים"). והוא שואל בלי סוף שאלות שאין לנו בכלל מושג מה לענות. כי בעצמנו לא יודעים או כי לא יכוליםן לשפט לילד בין 5 וחצי. הבר הוא שאטל אם גם פגים שנולדו ומתו מיד יקומו בתחיית המתים...

 

[בשורות טובות!]

כמה שאני מקנאה בהם

וכמה שמבאס לחשוב שמן הסתם נהרוס להם את זה/אנחנו כבר הורסים להם את זה...

 

[עלה קטן1]

אשרייך, אני עדיין מחכה לתפילה...יש להן

עיסוקים אחרים..

 

[דה קומבינה]

תפילה של ילד.תמימות,ואנחנו עסוקים בעצמנו

במקום לבקש גאולה כללית מבקשים פרטית,וזה הבעיה.בדף הבית בתפוז ישנה בחורה ששואלת שבאיזה חודש אמור להיות הכרזה של מדינה פלסטינית והיא צריכה להתחתן והיא מפחדת שתהיה מלחמה שתיפול בזמן החתונה.נשמע מוזר לא?