כל מה שלא רציתם לדעת על הסוכר הלבן
הוא תוסס בקיבה, מזין תאים סרטניים ובעל ערך תזונתי 0 - כל מה שלא רציתם לדעת על הסוכר הלבן, ולמה כדאי לכם להיגמל ממנו. סוכר לבן הוא לא מזון אלא חומר כימי. הסוכר מכיל חמצן, פחמן ומימן ואינו מכיל שום מינרל או ויטמין. בנוסף לכך, בגלל התגובה החומצתית שלו, הוא גוזל סידן מהגוף. צריכת סוכר לבן, כולם יודעים, גורמת עששת שיניים, אבל אף אחד לא רוצה לדמיין מה עושה החומר המרקיב הזה לאיברי הגוף הפנימיים. שיניים אפשר להבריש ולנסות להסיר מהן את גורם הריקבון, אבל הסוכר הרי לא נשאר בפה. הוא ממשיך הלאה לקיבה ולמעיים. כשאוכלים אותו עם עמילן הוא תוסס בקיבה. לכן האיברים הפנימיים שלנו מופקרים להירקב עם הסוכר. כל שיטות התזונה הבריאה פוסלות את הסוכר, כל הגישות האלטרנטיביות לריפוי מזהירות מפניו. מרפאים אלטרנטיביים טוענים שסוכר לא סתם מסוכן לבריאות, אלא גורם ללבלוב ושגשוג של תאים סרטניים ושצריכתו המופרזת אחראית במידה רבה לתופעות של חוסר קשב והיפראקטיביות. לאנשים שלא מסוגלים לוותר על הטעם המתוק, ממליצים הנטורופתים על סירופ לתת אורז או על פתרונות שנחשבים לרע במיעוטו: מייפל, סילאן תמרים, דבש, צמח הסטיוויה. הם מזהירים מפני סוכר חום צבוע וממתיקים כימיים, והקיצוניים ממליצים להתרחק אפילו מפירות מתוקים מאוד כמו אנונה, שטעמה קרוב לשוקולד לבן. ויכוח מר ניטש בין מצדדיו של הדבש לבין מתנגדיו. האחרונים סבורים שדינו כדין סוכר ושיתרונותיו נהרסים בחימום. גם יתרונותיו היחסיים של הסוכר החום נבחנו בכל פורום אפשרי. המאבק סביב אישורו של עשב הסטיוויה, המחקרים שמנסים להכשיר אותו והאחרים שמוכיחים שהוא רעיל, המאבקים שמנהלים נגדו יצרני הממתיקים המלאכותיים - כל אלה מאפשרים הצצה על הכוחות האימתניים שמחליטים מה נאכל ומה לא ועל השיקולים שמניעים אותם. גם הרופאים הקונבציונליים יודעים שהסוכר מזיק. ד"ר אוטו ורבורג גילה בתחילת המאה הקודמת שמזון עתיר סוכר מגביר את הסיכון לסרטן המעי הגס. התגלית הזאת היתה חלק חשוב מן המחקר שזיכה את ורבורג בפרס נובל בשנת 1931. הרופאים הקונבנציונליים מכירים את בדיקת פט, שנחשבת לכלי האבחון המתקדם בגילוי סרטן ומיפויו ופועלת על פי העיקרון שלתאים סרטניים יש מטבוליזם גבוה במיוחד ולכן הם צורכים יותר סוכר. בבדיקה מזריקים לגוף גלוקוזה מסומנת בחומר רדיואקטיבי שמתבייתת על תאי הסרטן, ומכשיר מודד את אזורי הקליטה של הסוכר בגוף. תאי הסרטן מתנפלים על הסוכר וכך אפשר לעקוב אחרי התפתחות של גרורות סרטניות. בתצלום מתקבלים גושי אור במקומות שבהם מתקיימים התאים הסרטניים. מובן שכל רופא וגם כל הדיוט יודע שהסוכר טפל מבחינת ערכו התזונתי ומיותר מבחינת ערכו הקלורי. מוסכם על כולם שהימנעות מסוכר לא יכולה להזיק. הימנעות מסוכר אינה כרוכה בסיכונים גדולים, גם לא בעלויות או בעינויים. אבל מעולם לא יצאה המלצה גורפת וסמכותית שמגבילה צריכת סוכר, אוסרת אותה או מזהירה מפניה. כל זמן שאין המלצה כזאת, אי אפשר לצפות מבני אדם לוותר על נחמות בדמות שוקו עם עוגייה. אין טעם להתווכח עם מי שבינו לבין האושר מפרידים משקה חם וממתק. מופרך להציע חרובים במקום קקאו, תמרים במקום עוגייה. קשה להשוות בין קינוחי מרנג לבין תמרים ממולאים בשקדים. עם כל הכבוד לשזיף מיובש ממולא בפקאן, צריך להיות קדוש או זייפן כדי להישבע שהמתיקות של זה מגיעה לקרסוליים של עוגיות פצפוצי השוקולד הלבן שאופה חמותי. צריך להיות שקרן מדופלם בשביל לכתוב בספר שסוכריות שומשום מזכירות בטעמן סוכריות טופי קרמל. היחסים שלנו עם הסוכר דומים ליחסינו עם חצי האי סיני. כל זמן שהזהירו אותנו בחצי פה מפני פיגוע ערטילאי התקשינו לוותר על החופשה האולטימטיבית שהוא מציע: זולה, קרובה, מענגת. המשכנו לנסוע לשם עד שהודיעו לנו באופן שאינו משתמע לשתי פנים שאם ניסע יחטפו אותנו. בו ברגע נבהלנו והפסקנו לנסוע. כל זמן שאין המלצה גורפת, חתומה על ידי הממסד הרפואי, לחדול משימוש בסוכר לבן, רובנו נמשיך לחלום עליו וגם לזלול אותו: הוא זול, נגיש ומענג. כדי להפסיק את צריכת הסוכר ואת התחלואה שנובעת ממנו מישהו צריך להשתמש בסמכות שלו. בינתיים כולנו יודעים שזה מסוכן אבל מתקשים לוותר. (וואלה)
הוא תוסס בקיבה, מזין תאים סרטניים ובעל ערך תזונתי 0 - כל מה שלא רציתם לדעת על הסוכר הלבן, ולמה כדאי לכם להיגמל ממנו. סוכר לבן הוא לא מזון אלא חומר כימי. הסוכר מכיל חמצן, פחמן ומימן ואינו מכיל שום מינרל או ויטמין. בנוסף לכך, בגלל התגובה החומצתית שלו, הוא גוזל סידן מהגוף. צריכת סוכר לבן, כולם יודעים, גורמת עששת שיניים, אבל אף אחד לא רוצה לדמיין מה עושה החומר המרקיב הזה לאיברי הגוף הפנימיים. שיניים אפשר להבריש ולנסות להסיר מהן את גורם הריקבון, אבל הסוכר הרי לא נשאר בפה. הוא ממשיך הלאה לקיבה ולמעיים. כשאוכלים אותו עם עמילן הוא תוסס בקיבה. לכן האיברים הפנימיים שלנו מופקרים להירקב עם הסוכר. כל שיטות התזונה הבריאה פוסלות את הסוכר, כל הגישות האלטרנטיביות לריפוי מזהירות מפניו. מרפאים אלטרנטיביים טוענים שסוכר לא סתם מסוכן לבריאות, אלא גורם ללבלוב ושגשוג של תאים סרטניים ושצריכתו המופרזת אחראית במידה רבה לתופעות של חוסר קשב והיפראקטיביות. לאנשים שלא מסוגלים לוותר על הטעם המתוק, ממליצים הנטורופתים על סירופ לתת אורז או על פתרונות שנחשבים לרע במיעוטו: מייפל, סילאן תמרים, דבש, צמח הסטיוויה. הם מזהירים מפני סוכר חום צבוע וממתיקים כימיים, והקיצוניים ממליצים להתרחק אפילו מפירות מתוקים מאוד כמו אנונה, שטעמה קרוב לשוקולד לבן. ויכוח מר ניטש בין מצדדיו של הדבש לבין מתנגדיו. האחרונים סבורים שדינו כדין סוכר ושיתרונותיו נהרסים בחימום. גם יתרונותיו היחסיים של הסוכר החום נבחנו בכל פורום אפשרי. המאבק סביב אישורו של עשב הסטיוויה, המחקרים שמנסים להכשיר אותו והאחרים שמוכיחים שהוא רעיל, המאבקים שמנהלים נגדו יצרני הממתיקים המלאכותיים - כל אלה מאפשרים הצצה על הכוחות האימתניים שמחליטים מה נאכל ומה לא ועל השיקולים שמניעים אותם. גם הרופאים הקונבציונליים יודעים שהסוכר מזיק. ד"ר אוטו ורבורג גילה בתחילת המאה הקודמת שמזון עתיר סוכר מגביר את הסיכון לסרטן המעי הגס. התגלית הזאת היתה חלק חשוב מן המחקר שזיכה את ורבורג בפרס נובל בשנת 1931. הרופאים הקונבנציונליים מכירים את בדיקת פט, שנחשבת לכלי האבחון המתקדם בגילוי סרטן ומיפויו ופועלת על פי העיקרון שלתאים סרטניים יש מטבוליזם גבוה במיוחד ולכן הם צורכים יותר סוכר. בבדיקה מזריקים לגוף גלוקוזה מסומנת בחומר רדיואקטיבי שמתבייתת על תאי הסרטן, ומכשיר מודד את אזורי הקליטה של הסוכר בגוף. תאי הסרטן מתנפלים על הסוכר וכך אפשר לעקוב אחרי התפתחות של גרורות סרטניות. בתצלום מתקבלים גושי אור במקומות שבהם מתקיימים התאים הסרטניים. מובן שכל רופא וגם כל הדיוט יודע שהסוכר טפל מבחינת ערכו התזונתי ומיותר מבחינת ערכו הקלורי. מוסכם על כולם שהימנעות מסוכר לא יכולה להזיק. הימנעות מסוכר אינה כרוכה בסיכונים גדולים, גם לא בעלויות או בעינויים. אבל מעולם לא יצאה המלצה גורפת וסמכותית שמגבילה צריכת סוכר, אוסרת אותה או מזהירה מפניה. כל זמן שאין המלצה כזאת, אי אפשר לצפות מבני אדם לוותר על נחמות בדמות שוקו עם עוגייה. אין טעם להתווכח עם מי שבינו לבין האושר מפרידים משקה חם וממתק. מופרך להציע חרובים במקום קקאו, תמרים במקום עוגייה. קשה להשוות בין קינוחי מרנג לבין תמרים ממולאים בשקדים. עם כל הכבוד לשזיף מיובש ממולא בפקאן, צריך להיות קדוש או זייפן כדי להישבע שהמתיקות של זה מגיעה לקרסוליים של עוגיות פצפוצי השוקולד הלבן שאופה חמותי. צריך להיות שקרן מדופלם בשביל לכתוב בספר שסוכריות שומשום מזכירות בטעמן סוכריות טופי קרמל. היחסים שלנו עם הסוכר דומים ליחסינו עם חצי האי סיני. כל זמן שהזהירו אותנו בחצי פה מפני פיגוע ערטילאי התקשינו לוותר על החופשה האולטימטיבית שהוא מציע: זולה, קרובה, מענגת. המשכנו לנסוע לשם עד שהודיעו לנו באופן שאינו משתמע לשתי פנים שאם ניסע יחטפו אותנו. בו ברגע נבהלנו והפסקנו לנסוע. כל זמן שאין המלצה גורפת, חתומה על ידי הממסד הרפואי, לחדול משימוש בסוכר לבן, רובנו נמשיך לחלום עליו וגם לזלול אותו: הוא זול, נגיש ומענג. כדי להפסיק את צריכת הסוכר ואת התחלואה שנובעת ממנו מישהו צריך להשתמש בסמכות שלו. בינתיים כולנו יודעים שזה מסוכן אבל מתקשים לוותר. (וואלה)