כל כל שמחה שהמקום הזה עדיין פה!
טוב.. משום מה הייתי משוכנעת שתפוז כבר לא מנהל פורומים. יש פייסבוק היום וכו'.. אבל דבר כמו הפורום הזה אין בשום מקום. אני ממש זקוקה לאנונימיות הזו כרגע.
לפני 8-9 שנים הריון ראשון... ודי מהר גם הפלה ראשונה . אחרי חודשיים בערך הריון שני... שבוע 11 עוד הפלה...
הרופא המדהים שלי שלח אותי לבדיקת הסטרוסקופיה, וגילו שיש הדבקות אחת גדולה. ניתוח.
אחרי כמה חודשים הריון מס' 3. ויש ילד!! נשמה מקסים שלי. אחרי שנתיים עוד ילד!! מתוק מהמם. אחרי שנתיים בת 3> וכבר כמעט שכחתי. כמעט. כמעט שכחתי את הדבר המתסכל הזה שנקרא הפלה. את התקוות שמגיעות עם תחילת ההריון, עוד מלפני שמגלים, כבר לא חששתי לחלום, ולחשב, וחכות לבטן (שכבר לא צריכה הזמנה כדי לצאת.. ).
אנחנו בארה"ב, היינו פה שנתיים ועוד שבועיים אנחנו חוזרים לארץ. אני בשבוע 11. ברגע שאני עוברת את הסימן של שבוע 11 אני נרגעת. יופי. שבוע 11+3... מתעוררת בלילה (חשבתי ששמעתי את אחד מהילדים שלי קורא - אמא!!), קמה לשירותים... מסתובבת להוריד את המים... דם. מעט דם, אבל דם... חשכו עיני. הערתי את בעלי, בכיתי, כעסתי... החלטתי שאני במנוחה למחרת. ובאמת הדם הפסיק ולא היו התכווצויות בבטן.
עד עכשיו בהריון הזה לא הייתי אצל רופא או א.ס. כלום...
אתמול לא היו דימומים, והיום כבר הייתי יותר כרגיל, קמתי מהמיטה, שיחקתי עם הילדים, התפללתי תפילת ראש חודש, עשיתי יוגה, הלכנו לספריה ענקית במרכז העיר.... ואחרי שחזרנו הביתה.. שום הפתיע אותי דימום קל. כזה שרואים רק בניגוב. אני מחר בע"ה הולכת להבדק בא.ס... לא יודעת כבר מה לחשוב. אני יודעת שיש הריונות שיש בהם המון דימומים שמסתיימים תקין... אבל אני כל כך בלחץ, לא מצליחה לישון... לא מצליחה לחשוב... סליחה על האורך... אבל תודה שיש את הפורום הזה.. רק רק רק פה מבינים אותי... באמת...
מקווה לשמוע בשורות טובות מכולן! שיהיו הריונות אורכים ומשעממים וידיים מלאות
טוב.. משום מה הייתי משוכנעת שתפוז כבר לא מנהל פורומים. יש פייסבוק היום וכו'.. אבל דבר כמו הפורום הזה אין בשום מקום. אני ממש זקוקה לאנונימיות הזו כרגע.
לפני 8-9 שנים הריון ראשון... ודי מהר גם הפלה ראשונה . אחרי חודשיים בערך הריון שני... שבוע 11 עוד הפלה...
הרופא המדהים שלי שלח אותי לבדיקת הסטרוסקופיה, וגילו שיש הדבקות אחת גדולה. ניתוח.
אחרי כמה חודשים הריון מס' 3. ויש ילד!! נשמה מקסים שלי. אחרי שנתיים עוד ילד!! מתוק מהמם. אחרי שנתיים בת 3> וכבר כמעט שכחתי. כמעט. כמעט שכחתי את הדבר המתסכל הזה שנקרא הפלה. את התקוות שמגיעות עם תחילת ההריון, עוד מלפני שמגלים, כבר לא חששתי לחלום, ולחשב, וחכות לבטן (שכבר לא צריכה הזמנה כדי לצאת.. ).
אנחנו בארה"ב, היינו פה שנתיים ועוד שבועיים אנחנו חוזרים לארץ. אני בשבוע 11. ברגע שאני עוברת את הסימן של שבוע 11 אני נרגעת. יופי. שבוע 11+3... מתעוררת בלילה (חשבתי ששמעתי את אחד מהילדים שלי קורא - אמא!!), קמה לשירותים... מסתובבת להוריד את המים... דם. מעט דם, אבל דם... חשכו עיני. הערתי את בעלי, בכיתי, כעסתי... החלטתי שאני במנוחה למחרת. ובאמת הדם הפסיק ולא היו התכווצויות בבטן.
עד עכשיו בהריון הזה לא הייתי אצל רופא או א.ס. כלום...
אתמול לא היו דימומים, והיום כבר הייתי יותר כרגיל, קמתי מהמיטה, שיחקתי עם הילדים, התפללתי תפילת ראש חודש, עשיתי יוגה, הלכנו לספריה ענקית במרכז העיר.... ואחרי שחזרנו הביתה.. שום הפתיע אותי דימום קל. כזה שרואים רק בניגוב. אני מחר בע"ה הולכת להבדק בא.ס... לא יודעת כבר מה לחשוב. אני יודעת שיש הריונות שיש בהם המון דימומים שמסתיימים תקין... אבל אני כל כך בלחץ, לא מצליחה לישון... לא מצליחה לחשוב... סליחה על האורך... אבל תודה שיש את הפורום הזה.. רק רק רק פה מבינים אותי... באמת...
מקווה לשמוע בשורות טובות מכולן! שיהיו הריונות אורכים ומשעממים וידיים מלאות