כל כך מעוצבנת - חייבת לשתף ולפרוק
אז ככה, מי שזוכרת סיפרתי שיש לי כאב שלא נפסק שמתחיל מתחת לקו החזה בנקודה אחד , כאילו שיש שם איזו גולה גדולה תקועה ועובר לאיזור הגב, הכאב ממשיך וממשיך ובימים האחרונים אף מתחזק וגם בגלל שזה לא עובר, אלא כואב כל הזמן, זה הפך להיות בלתי נסבל. היום הלכתי לקבל את העירוי ברזל השבועי שלי ואמרתי לעצמי שעל הדרך אכנס לרופא שלי, הוא מקבל בימי רביעי. אז אחרי שקיבלתי עירוי נכנסתי למוקד לבריאות האישה, פלא פלאים לא הייתה אף אישה שחיכתה לו בתור ושמחתי שהוא יקבל אותי מהר. אחרי כמה דקות הגיעה אישה אחת שהיה לה תור לאחות ב-9:20 ולרופא ב-9:30. השעה הייתה 9:15, האישה שהגיעה נכנסה לאחות, זאת שהייתה אצל הרופא בדיוק יצאה, אז אני נכנסתי עליו (לא התפרצתי ולא נדחפתי, שוב, לא הייתה אף אחץ בחוץ). הוא שאל אותי אם יש לי תור, אמרתי שלא, אני אמורה להגיע עליו רק ביום רביעי הבא, אז הוא אומר לי: אני קודם כל מקבל את אלו שיש להן תור, אמרתי, בסדר, אבל אין כאן אף אחת, אז הוא נכנס לאחות, ראה את זאת שהתחילה אצל האחות והייתה באמצע בדיקת לחץ דם, אמר לי, אין לי זמן בשבילך עכשיו, אני קודם אקבל אותה ואם ישארו לי כמה דקות אולי אקבל אותך, הייתי בשוק, הרי עדיין לא הגיעה תורה, עוד לא היה 9:30 והוא היה פנוי, שכבר לא נדבר על זה שזה מוקד לבריאות האישה והם אמורים לקבל גם את מקרי חירום ולא רק מוזמנים. כל כך התעצבנתי, פשוט קמתי והלכתי הביתה. אני עדיין סובלת מכאבים ובא לי לבכות מהיחס הזה, מה קורה לרופאים בימינו, מה הם חושבים לעצמם, כבר לא דואגים לבריאות המטופלים? כבר לא אכפת לאף אחד מאיך שאנחנו מרגישים? אני אלך בערב למוקד שוב, לרופא אחר שלא יהיה אכפת לו שאין לי תור ואני עלולה לעכב אותו כי הוא יאחר ללכת הביתה בכמה דקות, אבל אני ממש מעוצבנת.
אז ככה, מי שזוכרת סיפרתי שיש לי כאב שלא נפסק שמתחיל מתחת לקו החזה בנקודה אחד , כאילו שיש שם איזו גולה גדולה תקועה ועובר לאיזור הגב, הכאב ממשיך וממשיך ובימים האחרונים אף מתחזק וגם בגלל שזה לא עובר, אלא כואב כל הזמן, זה הפך להיות בלתי נסבל. היום הלכתי לקבל את העירוי ברזל השבועי שלי ואמרתי לעצמי שעל הדרך אכנס לרופא שלי, הוא מקבל בימי רביעי. אז אחרי שקיבלתי עירוי נכנסתי למוקד לבריאות האישה, פלא פלאים לא הייתה אף אישה שחיכתה לו בתור ושמחתי שהוא יקבל אותי מהר. אחרי כמה דקות הגיעה אישה אחת שהיה לה תור לאחות ב-9:20 ולרופא ב-9:30. השעה הייתה 9:15, האישה שהגיעה נכנסה לאחות, זאת שהייתה אצל הרופא בדיוק יצאה, אז אני נכנסתי עליו (לא התפרצתי ולא נדחפתי, שוב, לא הייתה אף אחץ בחוץ). הוא שאל אותי אם יש לי תור, אמרתי שלא, אני אמורה להגיע עליו רק ביום רביעי הבא, אז הוא אומר לי: אני קודם כל מקבל את אלו שיש להן תור, אמרתי, בסדר, אבל אין כאן אף אחת, אז הוא נכנס לאחות, ראה את זאת שהתחילה אצל האחות והייתה באמצע בדיקת לחץ דם, אמר לי, אין לי זמן בשבילך עכשיו, אני קודם אקבל אותה ואם ישארו לי כמה דקות אולי אקבל אותך, הייתי בשוק, הרי עדיין לא הגיעה תורה, עוד לא היה 9:30 והוא היה פנוי, שכבר לא נדבר על זה שזה מוקד לבריאות האישה והם אמורים לקבל גם את מקרי חירום ולא רק מוזמנים. כל כך התעצבנתי, פשוט קמתי והלכתי הביתה. אני עדיין סובלת מכאבים ובא לי לבכות מהיחס הזה, מה קורה לרופאים בימינו, מה הם חושבים לעצמם, כבר לא דואגים לבריאות המטופלים? כבר לא אכפת לאף אחד מאיך שאנחנו מרגישים? אני אלך בערב למוקד שוב, לרופא אחר שלא יהיה אכפת לו שאין לי תור ואני עלולה לעכב אותו כי הוא יאחר ללכת הביתה בכמה דקות, אבל אני ממש מעוצבנת.
