כל היום בציצי

[אמא של איתמר]

כל היום בציצי../images/Emo53.gif

איתמר (7 וחצי שבועות... איך שהזמן טס) אכל (עד לקפיצה האחרונה שהייתה לפני כשבועיים) אכל שעה ישן שעה... אח"כ הוא התחיל לקצר במשך הארוחה והוא כבר אוכל כ20 דקות חצי שעה ועדיין כל שעתיים. המתוק הקטן לפעמים מתחשב באמא שלו בלילות ומרביץ מרווחים של 3 שעות... אבל!!!! ביומיים שלושה האחרונים הוא ברגרסיה ואכול כל שעה שעה וחצי... הוא יותר פעמים הרבה זמן על הציצי (כמו שהיה בהתחלה) ונראה לי שטוב לו שם וזה לא רק אוכל. אז אין לי בעיה עם זה שזה מה שטוב לו אבל יש שני דברים שמדאיגים אותי 1) אני מפחדת שאולי הוא אוכל יותר מידי. כי הוא פולט הרבה עכשיו מה שלא היה קודם וגם נראה לי כאילו יש לו כאבי בטן שלא כמו הגזים. 2) אני מפחדת (למרות שאני יודעת שזה מוקדם מאד) מזה שרק בציצי הוא נרגע ונרדם. מה יהיה כשאני אתחיל להשאיר אותו בלעדי... (מסכן אבאל´ה או סבתאל´ה) אני בטוחה שאני לא הראשונה ובטח לא האחרונה בעניין... אז מה עושים? אני רק חייבת לציין שתודה לאל למדנו לינוק אז לפחות לא כואב לי....

 

[אמא זולו]

הכל נשמע בסדר גמור אמא של איתמר...

לפחות לגבי ה´רגרסיה´ שאת מרגישה. אין כזה דבר...יש ימים שרוצים יותר לאכול ויש ימים שפחות, במיוחד בתחילת החיים כשצומחים וצומחים ומוסיפים פעילויות ל´תפריט´. גם לנו המבוגרים יש שבוע של תאבון ושבוע של פחות צורך לאכול. גם לגבי ה´אוכל יותר מידי´ אין מה לדאוג. איתמר יודע הכי טוב כמה הוא צריך. תינוקות לא אוכלים יותר מידי אין להם את הפרעות האכילה שלמבוגרים עם מטען נפשי יש. תסמכי על איתמר שלך!! גם עם נורי היו ימים שאכל במרווחים יותר גדולים ואז פתאום צמצמם וגם לילות; לפעמים ישן יותר לפעמים קם כל שעה וחצי...דינאמיקה דינאמיקה. לגבי החזרה לעבודה, לצערי אין לי עיצות לתת כי אין לי נסיון עם זה, בטח לאחרות יהיו רעיונות טובים. ביי.

 

[מיכלי של תומר]

זולו את לא מצטערת שאת לא עובדת נכון

 

[אמא זולו]

לא. אם הייתי מצטערת הייתי עובדת וזה

וזהו........

 

[מיכלי של תומר]

חמודה באמת שאין צורך לדאוג

כמעט כל כל מה שתיארת מוכר למי שמניקה על פי דרישה. אני מבטיחה לך שיהיה בסדר. מה הכוונה פולט הרבה ובאיזה סיטואציות (לפני / אחרי גרפס, ישר אחרי הארוחה או בין לבין, האם כשהוא בתנועה...? ) זה לא נשמע מאכילת יתר אלא אולי רגישות כלשהיא של מערכת העיכול שיכולה להיות מאוד זמנית. את צודקת אלו חששות טבעיים של אמא טריה ובשביל זה כולנו כאן.

 

[מיכלי של תומר]

ועוד שיתוף לגבי איך הכל יחסי

לאמא של איתמר שבעה שבועות נראים הרבה וזה מביא אותי לספר שאני כותבת יומן זכרונות על תומר ועל האמהות שלי, כל מיני קוריוזים, סיפורים על קונצים, שמות חיבה שהמצאנו לו וכמובן חוויות שלי. אתמול בערב קראתי אחורה וגיליתי איך כל פעם הוא נראה לי כזה גדול ומפותח. כנראה ככה זה עם ילד ראשון (תומר בן שמונה חודשים וקצת), הכל חדש וכל כך מרגש.

 

[אמא של איתמר]

תודה על החיזוק לגבי הפליטות../images/Emo51.gif

איתמר לא תמיד עושה גרפס (לרוב לא) והוא פולט גם בעת החלפה (שזה נראה לי סביר ביותר) וגם בשכיבה אחרי זמן מה בעריסה. אני אמשיך לזרום איתו ואני מקווה שבקרוב הוא יצליח לעשות יותר מרווחים (כעת הוא ישן במשך היום גג שעה) בכל אופן.... אחלה על העידוד טוב לקבל פידבק חיובי... שיהיה לנו אחלה חלב...

 

[שרון של אייל]

לגבי הפליטות

תנסי להחזיק אותו מולך אחרי ההנקה - לא יושב ולא שוכב, אלא בזוית לאחור. דברי איתו מעט ותני לו כמה רגעים כאלו. הזווית מאפשרת לאויר הכלוא - אם ישנו - להשתחרר בגרפס, וזה הרב יותר נעים גם לאימא וגם לתינוק מהתנוחה על הכתף.

 

[אמא של איתמר]

תודה אנסה זאת בארוחה הקרובה

אבל בכל מקרה האם זה בעיה אם הוא לא עושה גרפס???

 

[שרון של אייל]

זו בכלל לא בעיה.

בשד אין אויר. גרפס נוצר כתוצאה מבליעת אויר. אם הוא תופס נכון את השד - הוא לא אמור לבלוע אויר. בהאכלה מבקבוק יש בדרך כלל גרפס, כי בבקבוק יש אויר.

 

[תמRי]

גם אצלנו היו פתאום פליטות מסיביות

שהתחילו פתאום בגיל 3 חודשים. הרופא המליץ לי לנסות להאכיל רק מצד אחד ולוותר על הצד השני, אלא אם כן הילד ממשיך לבכות ולאנרגע וזה אכן עבד. מקווה שזה יעבור. דרך אגב זה היה קורה למרות שהיה משתחרר גרפס ואפילו כחצי שעה אחרי ההנקה ולפעמים יותר.

 

[anat i]

דעה קצת שונה....

לי זה נשמע ממש המון! המון לא במובן הזה שהוא אוכל יותר מידי אלא במובן של זמן ההנקה והזמן שעובר בין הנקה להנקה. לפי מה שאת כותבת, עד לפני שבועיים, שזה בערך הגיל של עידו שלי, הוא ינק כל שעתיים במשך שעה! זה נשמע לי ממש מטיש! אני מצדיעה לך! עידו יונק בערך כל שלוש-ארבע שעות (ולפעמים אפילו יותר) ומשך ההנקה לא יותר מרבע שעה. לפעמים בא לו להצמד ליותר זמן (לשם מציצה ולא בגלל שהוא עוד רעב), אז אני מאפשרת, אבל לא שזה יהפוך להרגל... קורה גם שהוא מסיים לינוק ורוצה שוב אחרי חצי שעה שעה ושוב - כל עוד זה לא נהפך להרגל, אין לי בעיה עם זה אבל אני פשוט לא מבינה איך אפשר לנהל אורח חיים תקין, כאשר מחצית מהיום מוקדשת להנקה... חשוב לזכור, שלא כל בכי של התינוק פרושו "אני רעב" ולפעמים הוא סתם רוצה שיחזיקו אותו או שיחבקו אותו. יש המון דרכים להרגעת תינוק. אם אין לך בעיה עם זה, כמו שאת כותבת, אז בכייף, אבל לפי מה שאת כותבת בהמשך נראה שזה בכל זאת מדאיג אותך...

 

[מיכלי של תומר]

תגובה

צריך לזכור שתינוקות כל כך משתנים ככל שהם גדלים ולכן הרגל זו מילה שבעיני לא מתאימה, בטח לא בקונטקסט שלילי. אני באמת לא ניהלתי בהתחלה אורח חיים תקין!!! נהפכתי לאמא וזה שינה לי את כל החיים ואת סדר היום והלילה. הייתי מוכנה להקדיש את כל כולי בהתחלה רק להנקה ועוד קצת. אני לא דאגתי מהרגלים רעים והפלא ופלא, דברים הסתדרו לאט לאט. אמנם גם היום אין אצלינו מרווחים קבועים אבל אני מזמן אני כבר יכולה לעשות המון דברים אחרים וגם תומר. עם זאת זה נכון שיש עוד דרכים להרגעת התינוק.

 

[אמא זולו]

תגובה לענת

כל תינוק הוא אחרת והטעות הכי הכי גדולה היא להתחיל להשוות כי נכנסים מזה לחוסר בטחון וסתם דאגות. יש תינוק שישן יותר ואוכל ככה וככה ותינוק אחר יהיה אחר.

 

[anat i]

הכוונה לא היתה להשוות ולומר זה יותר

נכון או זה יותר נכון, פשוט מתוך הדברים שנכתבו עלו ספקות מסויימים של האם ומה שניסיתי לומר זה שהדברים הם כן בידינו אם רק נרצה. נכון שכל תינוק שונה מהשני ולכל תינוק טמפרמנט משלו, אבל בתור אמא שעברה כבר את שלב הינקות עם שני ילדים, ששונים מאד אחד מהשני, למדתי שניתן להשפיע ולהקנות הרגלים ולעיתים עדיפה שעה אחת קודם. ילד רגוע הוא ילד שאמא שלו רגועה. אין כאן נכון ולא נכון. כל עוד נוח לנו וטוב לנו עם המצב אז זה יופי, הבעיה מתחילה כשאנחנו לא שלמים ואז יש מקום לנסות ולשנות!

 

[שרון של אייל]

אין שום משמעות להקניית הרגלים

בגיל שבעה שבועות. סליחה על הבוטות.

 

[anat i]

את בהחלט צודקת!

אבל מהר מאד אנחנו מוצאים את עצמנו בגיל מאוחר עם הרגלים שכבר הרבה יותר קשה לשנות... ושוב... אם טוב לנו עם זה, אז גם לא צריך לשנות. כשהשתמשתי במילה "הרגלים" לא התכוונתי במובן החינוכי ואולי לא היה מקום למילה הזאת, אבל דווקא בגיל הזה, מאחר ואין עדיין הרגלים, אנחנו יכולים לקבוע יותר.

 

[אמא של איתמר]

לגבי שאלת ההרגלים...

אז ראשית איזה כייף לשמוע דיעות שונות בעניין כי זה מאד מטריד אותי הנושא הזה של האם לזרום איתו (מה שאני עושה עד עכשיו) ולהניק לפי דרישה או לנסות להקנות מה שנקרא "הרגלים" הכוונה למוצץ וכל זה. בכל אופן התחלתי ליזום ניתוק שלו כשברור לי שהמציצה היא כבר לא יניקה אלא רק מציצה (לא מייד אני כן נותנת לו להנות מהציצי) בכל אופן... אני מנסה להרגיל אותו גם למוצץ אבל אני עדיין מרגישה חסרת בטחון בקטע של מתי הוא רוצה לינוק ומתי זה רק מציצה.... מי אמר שהחיים קלים....

 

[אמא של שי]

אני גיליתי במשך הזמן

ששי (חודשיים וחצי)כשהוא בוכה לא כל פעם זה ציצי, לפעמים הוא בכה במשך ההנקה ולא הבנתי חשבתי שחסר לו חלב ואחרי שהוא נרגע התברר לי שהוא פשוט רצה לישון, לוקח זמן לכיר אותם אבל לאט לאט עם נמצאים איתם ומסתכלים עליהם טוב לומדים להכיר למה מתכוון התינוק.

 

[אמא של איתמר]

העניין זה לא בכי ואז ציצי אלא../images/Emo35.gif

איתמר "מחפש" את יודעת עם הראש והפה והוא לא נרגע עד שהוא מקבל ציצי. הוא לא בוכה לרוב אלא לא נינוח ורואים שהוא מחפש. ואז אני לא יודעת אם החיפוש הוא מרעב או מרצון למצוץ. בכל אופן יש מצבים בעיקר בתחילת הארוחה שברור לי מתי הוא אוכל לפי אופן המציצה והבליעה. אבל גם כנראה לי שהוא לא ממש אוכל הוא ממש כועס (אלא אם הוא ממש נרדם על הציצי) ואז רק ציצי מרגיע אותו. אין לי בעיה שיהיה שם אבל מדאיג אותי הרגע שאני לא אהיה איתו ומה אז? איך הוא ירגע או ירדם אם רק ציצי עוזר לו?