כליות, דלקות וברית

[מישהיאחת2]

כליות, דלקות וברית

בני בן החודש בינתיים לא נימול וכרגע אין לנו גם כוונה למול אותו. בהריון נמצא כי יש לו הגדלה של אגן הכליות. בביקורת שנערכה לו עכשיו נמצא כי ההגדלה עדיין קיימת ולמרות שמדובר בתופעה שכיחה יחסית, מידת ההגדלה אינה מינורית. המשמעות המרכזית (אם כי לא היחידה, כפי שהוסבר לי) של נתון זה היא עלייה בשכיחות של זיהומים בדרכי השתן. רופאת הילדים אמרה לנו שבמצב זה ברית היא הכרחית. זו אמנם רופאה שאני מחזיקה ממנה אך אני לא לוקחת אמירה זו כתורה מסיני. אז מה אני רוצה לברר בעצם? קודם כל אשמח לדעת אם לאחד התינוקות הלא נימולים (וגם הכן) המסתובבים פה בפורום היתה בעיה דומה שלא באה לידי ביטוי בסיבוכים? האם מישהו בכ"ז חושב שיש אמת בכך שבמצב הנוכחי יש יתרון רפואי כלשהו לברית? ולסיום, אשמח להמלצה לנפרולוג ילדים (עדיף מאזור המרכז) איתו אוכל להתייעץ, גם באופן פרטי, כמובן לא מהסוג שימליץ לי מייד לחתוך. תודה תודה.

 

[חתול הצשייר]

תשאלי את עצמך את השאלה הבאה:

האם הגיוני שההמלצה הזו נכונה כאשר ברוב מוחלט של העולם לא מלים תינוקות? הרי רק כ15% מהגברים בעולם נימולים והם לא מפוזרים על פני העולם באופן אחדי אלה שיש מדינות בהן כמעט ואין נימולים בכלל. מכיוון שנטען כי התופעה שאת מדברת עליה (ואינה מוכרת לי) היא נפוצה אז אילו מילה היתה "חובה" (זה בטוח לא) אז ניתן היה לראות זאת בעולם. באופן עובדתי אנחנו רואים שרופאים בחו"ל לא נוהגים למול תינוקות ולכן אין בזה צורך גם במקרה זה. בנוסף: מילה זה לא סתם פרוצדורה רפואית בלתי הכרחית כלשהי. זה כריתה של חלק פעיל וחשוב מאיבר מינו של בנך. זה ממש לא עניין של מה בכך וצריך סיבה מאד מאד מאד טובה כדי לעשות דבר כזה. מעבר לזה: אין הוכחה כי מילה מורידה את שכיחות הדלקות בדרכי השתן. הרופאה שלך מתבססת כאן על מיתוס אל מוכח בעליל. לא מפתיע מכיוון שאם היא למדה בישראל או בארץ אז לא לימדו אותה בלימודי הרפואה דבר וחצי דבר על אנוטומיית העורלה. עורלה יכולה דווקא להגן בחלק מהמקרים מפני בעיות הקשורות לפתח השופכה מכיוון שהיא מגנה עליו ומונעת היצרות של פתח השופכה שמתרחשת בכ5-7% מהנימולים ודורשת ניתוח תיקון.

 

[דיאנה1]

מאחר ודלקת בדרכי השתן היא אחד

הסיבוכים הידועים של ברית מילה הייתי נזהרת מאד לפני שהייתי מאמצת את המלצת הרופאה. מקווה שהבעיה תפתר בקרוב. וכמובן

וברוכה הבאה.

 

[f u f u]

אנחנו

יובל בן שלוש, שלם ובריא. גם לו יש אגן כליות מורחב היינו במעקב של אולטרסאונד כשהשלפוחית מלאה ומה שניסו לברר אם יש ריפסלוקס. לפי מה שהבנתי זו הבעיה עם אגן כליות מורחב. הבדיקה הייתה תקינה ונשלחנו הביתה ולא התבקשנו לבצע מעקב אחרי זה. טפו טפו טפו אין לנו שום בעיה. מה שהוסבר לנו בתחילת התהליך זה שאם ההגדלה משמעותית עושים ניתוח כלשהו לתקן ויותר מזה אני לא יודעת לומר. מעולם לא דיברו איתנו על ברית בהקשר הזה. אם כבר, וממה שלמדתי פה בפורום דווקא הברית יכולה להזיק כי יש הצרות של פי השופכה שבמקרים מסויימים לגרום לכך שהפיפי לא יצא כמו שצריך (כמו סתימה) ואז הסיכוי לריפלוקס גבוה יותר אבל אלה המסקנות שלי ויתכן שהן לא נכונות. שווה לך להציץ במילון את הערך של הצרות פי השופכה וההשלכות שלה. וגם לנסות ליצור קשר עם המנתח שהוא מקצועי מאוד ויכול להסביר לך טוב יותר את הסיכונים / סיכויים. בהצלחה מזל טוב ובריאות טובה

 

[צאובר]

נפרולוגית ילדים מומלצת באזור המרכז

היא ד"ר מרים דוידוביץ משניידר. היא מקבלת באופן פרטי בכפר סבא ונדמה לי שגם דרך מאוחדת. אין לי מושג מה עמדתה לגבי ברית, התייעצנו איתה בעניינים אחרים, לגבי בתי. יש לי גם אזהרה מפני נפרולוג ילדים לא מומלץ באזור המרכז. אם את רוצה, פני אלי במסר ואשלח לך את שמו.

 

[טריגון מנוקד]

אפשר גם במסר?

לנו אותו סיפור, (פירטתי למטה). אשמח גם לקבל את שמות הרופאים המומלצים והלא מומלצים במסר. המון תודה

 

[valeta]

שלום לך! עד כמה שידוע לי,

כפי שכבר כתבו לך, דלקות בדרכי השתן נפוצות יותר, סטטיסטית, דווקא אצל נימולים! אני קצת חושדת ברופאה, שבנושא הזה היא מגלה בורות. לי זה בכל מקרה נשמע משונה לנתח ילד באיבר מינו, מבלי כל סיבה רפואית אקטואלית (הרי אין לו כרגע דלקות חוזרות ונשנות, אז למה לחתוך בעצם? הגישה המניעתית שלה די תמוהה בעיני) לדלקות בדרכי השתן ישנם טיפולים שמרניים ויעילים, ובכל מקרה לא הייתי ממהרת לפתרון כירורגי. אילו היה מדובר בבני - לא הייתי חותכת ולא הייתי נבהלת. אני מצטרפת להמלצה לפנות למנתח. הוא רופא כירורג ויש לו שפע של אינפורמציה והבנה רבה בנושא. אולי גם בקה"ל יוכלו לעזור. בהצלחה והרבה בריאות!

 

[טריגון מנוקד]

גם לבן שלנו

שלום, גם הבן שלנו אובחן עם הגדלה של אגני הכליות (מאוד נפוץ אצל בנים), הוא רק בן שבועיים כך שעוד לא היינו אצל נפרולוג, אבל הרופאה בבית החולים הסבירה שההגדלה יכולה להיות משתי סיבות - האחת חזרה של שתן מהשלפוחית לכליה, והשניה צינור צר בין אגן הכליה והשלפוחית השתן שלא מאפשר מעבר מספק של שתן. בכל מקרה, אם מאובחן שזה המצב (ע"י אולטראסאונד בד"כ בגיל 6 שבועות) אז יש צורך בפעולה התערבותית כלשהיא. היא ידעה שהוא לא נימול ולא הזכירה שום דבר בהקשר זה. אם כבר עברתם את שלב האולטראסאונד והנפרולוג אשמח לשמוע את התרשמותכם במסר. לנו יש תור לאולטראסאונד לעוד כחודש...

 

[מישהיאחת2]

תודה

תודה על כל התשובות. הן מרגיעות והגיוניות. בהקשר לרופאת הילדים, אני רק מתקנת קצת. היא לא התכוונה כמובן שברית הכרחית לפתרון הבעיה, אלא ציינה שכיוון שעלולה להיות רגישות גבוהה יותר לזיהומים במקרה של הרחבת אגני כלייה הרי שלברית במקרה הזה יש כאילו סיבה רפואית. אני ממש לא מתרגשת מאמירות נחרצות של רופאים, אלא שאנחנו בשלב הקשה של דיונים עצמיים ומשפחתיים בנושא ברית בעד ונגד, כך שאמירות כאלו אמנם לא מערערות אך קצת מקשות. fufu, האם הבנתי נכון שהבירור שעשיתם לגבי רפלוקס נערך באולטרסאונד בלבד וללא ציסטוגרפיה? איך פונים למנתח, במסר? זהו, ושוב תודה.

 

[f u f u]

נכון

הבדיקה היחידה הייתה באמצעות אולטרסאונד. את יכולה לשלוח מסר למנתח ואת יכולה להתקשר לקהל 03-5299246 שוב בהצלחה

 

[אמא לתומר]

איך בדקו לכם ריפולוקס באולטראסאונד

בלבד? אנחנו עשינו ציסטוגרפיה (בדיקה איומה, בלי קשר לעורלה) אצל רופאה איומה, שאמרה לי להחזיק את תומר כמו עוף (איקון של אמא שרוצה לרצוח מישהו) ואמרה שאם היא היתה יודעת שהוא כל כך חזק היא היתה קושרת אותו (באמת נראה לה שהיא היתה קושרת לי את הילד??). בכל מקרה היא עשתה יופי של צינתור, יאמר לזכותה, והעורלה לא הפריעה לה כלל.

 

[f u f u]

אני חושבת שבגלל שהיה לנו הרבה מזל

נאמר לנו שצריך שלפוחית מלאה על מנת שהבדיקה תיהיה אפקטיבית. ומאחר שהיה לנו זמן המתנה ארוך ומאחר ויובל היה יונק מסור עד מאוד מאוד לציצי יצא שכל זמן ההמתנה הוא היה מחובר לציצי ינק הרבה ונרדם ושכבר נכנסנו לבדיקה הוא רק התעורר ועוד לא הספיק לעשות פיפי אז השלפוחית שלו היתה מלאה לתפארת

אני לא זוכרת בדיוק מה היה שם אבל הרופא הראה לנו את השלפוחית הוא אפילו לחץ עליה קצת (אם אני לא טועה) וסיכם ואמר שהוא לא רואה חזרה של השתן היינו ריפלוקס ושלח אותנו הביתה ואמר לא לדאוג. אז הפסקנו לדאוג. למה אתם עברתם את הציסטוגרפיה? ביצעתם קודם כל אולטרסאונד? הבדיקה לא יצאה תקינה? נראה לי הגיוני "לראות" ריפלוקס באולטרסאונד, לא? כואב הלב לשמוע מה עברתם

הרבה בריאות הכי חשוב וגם שנה טובה

 

[אם פי 3]

לרוב א"ס לא שולל רפלוקס

הוא כן מאשר או שולל מום מבני או נרכש בכליות.

 

[אמא לתומר]

יקירתי. להחליף רופאה במהרה

בימינו אמן. תדעי לך שהרופאה הזאת עוברת על החוק בהמלצותיה ואת יכולה להתלונן עליה! ארגון הבריאות העולמי קבע שזה לא ראוי, ולא הוכח, להמליץ על ברית ממניעים רפואיים. בקשי ממנה מאמרים רפואיים (!) שמגבים את דבריה. מאחר ואני בחודש האחרון עברתי סאגה דומה - הרשי לי לחלוק מנסיוני. מה הקשר בין הגדלת הכליה לבין העורלה של ילדך? עוד לא הבנתי! גם לתומר יש כליות מוגדלות. זה בגלל שהוא גדול מאוד, ולכן הן פרופוציונליות לגופו. אני שמעתי על דלקות בדרכי השתן בגלל ריפלוקס, ולא נשמע שמזה בנך סובל. וגם אם כן - אין שום קשר לקיומה של העורלה או לא. אם הכליות מוגדלות הילד צריך לראות נפרולוג או אורולוג, ולא מוהל! תדרשי לעבור אולטראסאונד כמו שצריך ובדיקות נוספות כדי לקבוע את אופן הטיפול, אבל למה לחתוך לילד? מה הקשר בין "מחט לתחת"? מה העורלה בעסק? אנחנו בחודש וחצי האחרון עסקנו רבות בנושא העורלה ודלקות בדרכי שתן, אחרי שתומר אושפז בבית חולים. הבורות של הרופאים היא מדהימה. הרופאה הראשונה באה אלינו ואמרה שרק תינוקות שאינם נימולים (זכרים) מקבלים דלקת בדרכי שתן. מה שהתברר כבולשיט(!) , ולראיה - לידנו שכב תינוק מבית דתי (נימול כמובן) שגם לו היתה דלקת. אין שום קשר בין העורלה לדלקת, וגם אם יש הוא זניח ביותר. אם את מקלחת את בנך לעיתים קרובות, מחליפה לו חיתולים לפי הצורך - אין שום סיבה שעל העורלה יצטברו חידקים. אולי גם נוריד את הדגדגן והשפתיים ? שם מצטברים המון דברים שיכולים לגרום לזיהומים! ממליצה לך, להתיעצות ראשונה, על אורולוג הילדים ד"ר בן חיים. מקבל ממכבי, והיה מאוד פרו עורלה (אם כי לא ממש נחמד ביחס הבין אישי). הוא אמר לי כי הנורמלי , בכל העולם כמובן, הוא תינוק עם עורלה ולא ללא עורלה. את עוד תתקלי בהרבה לחץ ועצות אחיתופל לגבי העורלה של בנך. גם רופא הוא אדם וכולנו מושפעים מנורמות חברתיות. זה עצוב שרופא נותן לחברה להשפיע על שיקוליו המקצועיים, אבל ככה זה. את חייבת להיות מאוד החלטית לגבי העורלה (אני יודעת כמה זה קשה לעמוד בפני רופא, שכביכול מחזיק את הידע, והדגש על כביכול במקרה של עורלה), ולהבהיר שזה מחוץ לתחום. אחרת את נותנת פתח ללחוץ עלייך ועל בעלך לבצע פעולה שנוגדת את אמונתך ותפגע בבנך ! גם אנחנו כמעט נשברנו, אבל לאחר מכן התחזקה האמונה שלנו שפעלנו בדרך הנכונה. גם את, כמוני, אדם שלא מקבל דברים כהלכתם, אלא בודק, וטוב שכך! אין אמת אחת, וזכותך להחליט החלטות לגבי בנך וגופו שאינן כהחלטות הרוב.הרוב לא תמיד צודק, הוא רק הרוב! אני בכל מקרה, לא היתי חוזרת לרופאת ילדים הזאת. והמלצה נוספת, שקיבלתי כאן בפורום - כל פעם שרופא "מזיין לך את השכל" לגבי הקשר בין עורלה לבעיות רפואיות - תדרשי ממנו לקבל קישורים למאמרים רפואיים רלוונטים. זה סותם להם את הפה.

 

[חנוך בן-ימי]

לדעתי אין אינדיקציה

שלום, ראשית אסייג את תוקף דברי להלן: איני רופא. אבל למיטב ידיעתי, המצב המתואר אינו מהווה אינדיקציה למילה. להלן האינדיקציות למילה לפי אגודות שונות של רופאי ילדים, אחיות ומנתחים בריטיים, בקטע הלקוח מהצהרה מ-2001 בנוגע למילה:

Indications for circumcision The one absolute indication for circumcision is scarring of the opening of the foreskin making it non-retractable (pathological phimosis). This is unusual before 5 years of age. Recurrent, troublesome episodes of infection beneath the foreskin (balanoposthitis) are an occasional indication for circumcision. Occasionally specialist paediatric surgeons or urologists may need to perform a circumcision for some rare conditions.​

כמו שאת רואה, האבחון של בנך אינו מופיע שם (לא מדובר במצב נדיר, כך שהסעיף השלישי אינו רלבנטי לו). ובנוגע לזיהומים בדרכי השתן, הם אמנם נפוצים כנראה בחודשי החיים הראשונים (שאחד מהם כבר אחרי בנך) יותר אצל בנים לא נימולים מאשר אצל נימולים, אבל הם כנראה נגרמים תכופות בשל טיפול לא ראוי בעורלה: נסיון להפשלתה בכוח הגורם לפציעה. וכפי שכבר נכתב, בארץ נגרמים תכופות הזיהומים על-ידי מילה. כך שההכרחיות אותה ציינה לדבריך הרופאה נראית לי כלל לא אמינה, ואני מאוד מאוד מסופק אם יש בכלל לראות במצב איזשהו תנאי שהופך את המילה לקצת יותר מומלצת. ושיקולים נגד אחרים כבר צויינו על-ידי כותבים אחרים. אך שוב, איני רופא. חנוך

 

[החתולה השחורה]

ציפור, יש לנו את זה במילון?

 

[מנתח]

שלום רב לך מישהיאחת2

הגדלת אגני כליה יכולה לנבוע כפי שנאמר כאן מכמה סיבות והיא אכן נפוצה יותר בבנים מבנות. הגדלת האגן עצמו אינה בעייתית אלא סמן לבעיה פוטנציאלית כגון ריפלוקס - חזרת שתן מהשלפוחית דרך השופכנים לכליה, או היצרות שופכן. מערכת השתן נותרת סטרילית למרות הפתח החיצוני לאוויר העולם רק בזכות הריקון החד כווני המלא שלה, ואי השארות שאריות שעלולות להוות מצע לחיידקים. כל היצרות או חסימה במערכת עלולה לגרור (ולרוב גוררת וכך הבעיה מתגלה) זיהומים חוזרים בדרכי השתן, בנוסף על הרחבת המאגרים. לא רק שהיצרות גוררת זיהומים כאילה, אלא שמפני שריקון הכליה אינו מספק החיידקים עולים עד לכליה ומזהמים אותה ולא רק את השלפוחית ועלולים לגרום נזק משמעותי לכליה, וגם לחדור לזרם הדם. מאידך, כפי שציינה פופו לעיתים נולד ילד עם אגן אחד או שניים מורחבים מבלי שתהיה לו עדות לחסימה, וזאת כי היתה חסימה בהיותו עובר, אולם עם הצמיחה הבעיה נפתרה (לגוף יש תכונה שכשהוא גדל בילדות, וגם קוטר צינורות גדל - אם יש היצרות יש לחץ לגדילה מואצת). לרוב לעולם ל אנדע מדוע האגן מורחב אולם כל עוד אין היצרות פעילה אין בעיה. אם יש היצרות זה מצריך הרחבה שלעיתים ניתן לעשות גרך הצנרת עצמה באמצעים פיבראופטיים גמישים או קשיחים או שיש לבצע ניתוח של ממש להרחבת או השתלת צנרת חדשה. ומה עניין שמיטה, כפי ששנו רבותי, לתשמיש מיטה? (רלוונטי ביותר לעניינינו, אגב......) ישנה אמונה רווחת בציבור שעורלה מסכנת את בעליה בדלקות בדרכי השתן. אם אמונה זו היתה נכונה צודקת במידת מה הרופאה בהמלצתה, כי אם ישנה היצרות אזי כל דלקת מסוכנת שבעתיים. אולם לא כך היא: ראשית בשנת החיים הראשונה שכיחות הדלקות בנימולים גבוהה מבשלמים. שנית: הניתוח עצמו מסכן בהיצרות פי השופכה שעלולה להחמיר את המצב עוד יותר ושכיחות סיבוך זה גבוהה מאוד. שלישית: איש עדיין לא הוכיח שקיימת היצרות פעילה ויש בילד סיכון לדלקות. רביעית והכי חושבה לדעתי: ממילא אם ישנה היצרות הילד יקבל טיפול אנטיביוטי מונע. איש לא יסמוך על מילה למניעה, כך שהמילה אינה רלוונטית ממילא. מכאן שהרופאה הנ"ל חרגה ממדיניות הר"י בדבר מסירת מידע מלא ומבוסס לפציינט. המידע שהיא מסרה מבוסס רק על אמונה עממית וחשיבה אישית וזה כמובן אינו מדעי וכמובן שלא נתמך בספרות. ולסיכום וסיבור האוזן, כמובן שאילו היו אילושהם תימוכין לדעתה האישית והלא מייצגת של רופאה זו היתה זו מדיניות במדינות בהן יש אוכלוסיה שלמה - להלן כל אירופה למשל, ולא כך היא. לפיכך, מישהיא, את יכולה להרגע ( יחסית - כלומר רק מעניין הברית. מעניין האגן איני יכול לצערי להרגיעך עדיין). ולגבי בדיקה באולטראסאונד. ניתן לראות זרימה רטרוגרדית בעזרת דופלר אם המכשיר מסוגל לבצע דופלר ובאם השלפוחית מלאה ותחת לחץ פיזי של הבודק אין כל חזרה רטרוגרדית מהשלפוחית לכליות זה אכן שולל ריפלוקס. אולם זו אינה בדיקה שיכולה לשלול היצרויות במערכת הגורמות לריקון איטי מידי של הכילה, וכמובן שזו אינה בדיקה שיכולה להדגים את השופכה - היצרויות וניסוג בין השלפוחית לקצה הפין. בהנחה שרק אגן אחד מורחב ניתן אולי במקרים ספציפיים להסתפק בבדיקה זו, בתנאי שעם צמיחה הילד במעקבים הכליה ממשיכה להתפתח והאגן לא ממשיך לגדול ואז ניתן להניח ברמה סבירה של וודאות שהבעיה הראשונית נפתרה. אולם זה אינו סטנדרט הזהב, ואילו היתה לילד של פופו ולו דלקת אחת אני אישית לא הייתי מוותר על ציסטוגרפיה מלאה. מאחר וציסטוגרפיה היא בדיקה פולשנית אזי לא הייתי עושה אותה מראש לכל ילד עם אגן אחד מורחב (בתלות בגודל האגן, בהתנהגותו במעקב אולטראסאונד בהריון, כמות מי שפיר וכו') אלא הייתי מנסה כל עוד אין דלקות, מעקב באולטראסאונד כפי שנעשה עם הילד של פופו, אך חשוב להדגיש כי כל מקרה מקבל פטור לגופו, ואין אפשרות לפטור באופן גורף הבדיקה.

 

[אם פי 3]

זה לא הפוך?

כתבת שבשנת החיים הראשונה, יש יותר דלקות בנימולים מאשר בשלמים. אם זכרוני אינו מטעה אותי, בשנה זו (למעט התקופה שמיד לאחר הברית), המחקרים (השנויים במחלוקת, יש לציין) דווקא מראים שלשלמים יותר דלקות, ולאחר גיל שנה, זה מתהפך.

 

[מנתח]

צודקת כמובן!

מתנצל מאוד! איני יודע איך קרה שהתבלבלתי כך, ותדה על ההערה! אכן זה הפוך, לכן אנא הורידו שיקול זה מרשימת השיקולים שנתתי. עדיין לזכרים שלמים בשנת החיים הראשונה יש פחות דלקות מלנקבות. ואת צודדקת לגבי השניות במחלוקת אבל אילו הנתונים נכון להיום. יש לקחת בחשבון כמובן שחלק מסיבוכי הבירת הינם דלקות בדרכי השתן.

 

[ציפור לבנת כנף]

שאלה למנתח:

בדלקות וזיהומים בדרכי השתן העליונים (נניח כליות, שלפוחית) מקור הזיהום הוא פנימי או החיידקים נכנסים דרך פתח השופכה? האם יודעים איך זה קורה בדיוק?