כלה חדשה, רגשות קינאה

כלה חדשה, רגשות קינאה

שלום מה שאתאר כאן הוא דיאלוג עם עצמי. קושי שקופץ מול עיני ואני לא אוהבת זאת. עולים בי רגשות של קינאה. כלה חדשה נוספה למשפחת בעלי. וזהו, פשוט עיני צרות. העבודות מדברות אבל הרגשות אחרים. היחס, הערכה והכבוד שאני זוכה ממשפחת בעלי טובים ומצוינים. וכך גם אני כלפיהם. הכלה נעימה, חברותית ומקסימה. אז למה זה דוקר? למה אני מרירה? אני לא אוהבת זאת? וזה מאד קשה, אני לא מעונינת שזה יתפתח ויפגע ביחסי עם בעלי ומשפחתו. איך אני מנסה לשנות? איך אלמד את עצמי להרגיש אחרת? איך אני מזהה מהיכן זה בא? תודה
 

אוסה

New member
ברוכה הבאה../images/Emo24.gif עץ רימון

אני חושבת שהקנאה שלך נובעת מפחד שהיחס והאהבה להם זכית עד היום בגלל היותך הכלה היחידה , יגמרו עם כניסתה של הכלהב החדשה. אני חושבת שאין לך ממה לחשוש ו/או לקנא , היחסים שלך עם הורי הבעל הם בגלל מה שאת והם ימשכו כל עוד לא תשני את אופייך. את חוששת שהיא תתפוס את מקומך וזה בעצם רגשות לגיטיים , תני מעצמך , אל תפתחי קנאה מיותרת שיכולה להביא עימה שנאה ותחרות. תאמצי את הכלה ועזרי לה להכנס למשפחה באהבה .
 
אלו הדברים שאני

עושה. מסבירה פנים, שמחה ומברכת. אך הקושי שאין זה אמיתי -זה לא בא ממקום טוב. מבפנים גועש ודוקר. ואילו הדברים היו הפוכים ,אני היתי רוצה יחס דומה. וחשוב לי לכבד ולקבל את הצד השני.
 

אוסה

New member
ושוב אני חושבת שזה בא

מהפחד שלך לא לקבל את אותו היחד ותשומת הלב שלו את רגילה. אל תחששי תזרמי כי זה מצב שבו יחשבו שאת מקנאה ומכשילה את הכלה החדשה , זה לא רצוי וזה יכול להוביל לשיבוש ביחסך עם הורי הבעל.
 
אני מאוד אוהבת את הכנות והיושר

שלך. שאלה לי אליך, האם את בת יחידה? יש לך אחים או אחיות? האם היית בת יחידה בכתה? אנחנו חייבים ללמוד לחלוק את מקומנו עם אנשים נוספים. במקום להתידד עם בת משפחה חדשה את מרגישה מאוימת. היא לא באה לכבוש את מקומך. בס'ה היא רצתה את אחיו של בעלך, לא את אמו ולא את אביו. תמשיכי להיות מה שהיית עד כה והיחס והאהבה אליך לא ישתנו.
 

אוסה

New member
זה נכון ! לא לכולם יש את האומץ

להוןדות בקנאה . אל תתני לקנאה להשתלט עלייך
 

אנילה1

New member
הפחד והקנאה הם אמיתיים.

כי הכלה משנה את הבן כך שלפעמים היא לא מכירה אותו. לוקח הרבה זמן עד שלומדים להכיר אחד את השניה. אם החמות היא אישה חזקה, לוקח לכלה חלשה זמן להתחזק ולהתרגל אליה, ולחמות להתרגל לכלה מבלי להרגיש מאויימים. הבן תמיד משתנה בעיקבות הנישואים. כלה חכמה תנסה בכל כוחה להיות חלק מהמשפחה. לפעמים צריכה החמות להיות חכמה ולשתוק גם אם הבן שלה וכלתה עושים דברים שהם לא לרוחה.
 

אנילה1

New member
אכן, קשה להיות מנומסת, אם חושבים

שנימוסים ואי פגיעה זאת צביעות.
 

Milochka1

New member
הצד השני...

הגעתי הנה מהעמוד הראשי....והנושא מאוד מדבר אלי. אני הכלה השניה, של הבן הצעיר, זו שהגיע מאוחר יותר. הגעתי למשפחה חמה שקיבלה אותי בזרועות פתוחות (אנשים מדהימים ומקסימים). אך רק מצד אחיו של בעלי ואשתו הרגשתי ניכור. הם חייכו אלי, ודיברו איתי יפה, אך הרגשתי שהרבה יותר מזה הולך מתחת לפני השטח. מדי פעם תפסתי על עצמי את מבטם, מילה שנזרקה באויר, שמועות שהסתובבו. למרות שהכל נראה יפה ונחמד, הצביעות חגגה. כל הזמן הרגשתי שהם מנסים למשוך לעצמם את תשומת הלב ולהראות שהם "יותר טובים ומוצלחים". היא אפילו שינתה לגמרי את סגנון הלבוש שלה ותמיד ניסתה להתלבש יותר חשוף ופרובוקטיבי ממני בכדי למשוך יותר תשומת לב. כשמישהו החמיא לי, ראיתי את פניה מתעקמות מקנאה. בהתחלה עוד ניסיתי להתחבב עליהם, עזרתי להם בעבודות הבית (בבית שלהם!), עשיתי ביביסיטר לילד שלהם וכו'...אך ראיתי שהקנאה עדיין שם וזה רק החמיר כי אז אני נראיתי כ"טובה יותר". ואז, גם אני יצאתי למלחמה...משכתי תשומת לב ועשיתי הכל כדי להיות ה"כלה האהובה יותר". וכשמתחילים דבר כזה - כבר אי אפשר לסיים. כבר 8 שנים מתנהלת בינינו "מלחמה קרה". לכאורה אנו מחייכות ונחמדות אחת לשניה - אך מאחורי החיוכים מסתתרים תככים, צביעות, שנאה ונבזיות. אני כבר מתה לסיים, וגם ניסיתי - אך אינני מצליחה. חמי וחמותי הם אנשים חכמים. הם רואים ומרגישים את כל מה שקורה, והדבר מכאיב להם ומצער אותם. הם תמיד משתדלים להתייחס לשתינו באותה צורה וללא אפליה, אך זה לא עוזר. כולם סובלים מהמצב, גם אני, גם בעלי וגם הוריו (אני מניחה שגם הצד השני לא נהנה במיוחד...) הפחד הגדול שלי - שגם ילדינו ימשיכו את המלחמה הזו (בינתיים הם עוד קטנים ומשחקים יחד ללא כל עקבות) ולמה סיפרתי לך את כל זה? כדי שלא תגיעי לאותו מצב. זה בידייך, את יכולה לעצור את זה כבר עכשיו. אם תתחיל מלחמה - היא לא תסתיים! הכלה השניה מרגישה את יחסך, את לא תעבדי עליה בחיוכים. אל תעשי את הטעות שאנחנו עשינו, אל תשחררי משהו שלא תוכלי לכלוא חזרה. שיהיה לך המון בהצלחה, אני מאחלת לכן להפוך לחברות טובות (בשבילי זה כבר כנראה מאוחר מדי).
 

אנילה1

New member
Milochka1 את יכולה להפסיק את

הקנאה של גיסתך ברגע. תגידי לחמותך רק להחמיא לה. אל תעשי לגיסתך שום שרות. אל תהיי נחמדה אליה. היא חושבת שאת צבועה. צריך הרבה ביטחון עצמי בכדי להיות קורקטית. תני לה את ההרגשה שהיא נצחה, כשלמעשה את יודעת שאת זאת ששינית את המצב מאחורי הקלעים. חמותך תעריך אותך עוד יותר. יש אנשים קטנים וקנאים. אל תהיי קטנה כמוה. תתקשרי רק בשביל להיות בסדר. כמו בחגים ובימי הולדת ולא יותר. את גם יכולה לוותר על מסיבות משותפות בבית שלה. תגידי שכבר הוזמנת, ותלכו לסרט. או לבית קפה. במשך הזמן היא תפסיק להציק. אבל אני חושדת שאת אוהבת את המלחמות האלה עם גיסתך. אז תחליטי בעצמך מה את באמת רוצה.
 

Milochka1

New member
תודה רבה על העיצה

לא חשבתי בצורה כזאת, אולי אנסה זאת. לצערי איני יכולה להמנע מלהגיע לביתה. ניסיתי את זה וזה גרם לבעיות ומריבות עם בעלי. ובעלי צודק, הוא לא יכול להתרחק מאחיו רק בגלל שאני לא מסתדרת איתו ועם אשתו. עם זאת, אני משתדלת להפגש אתם כמה שפחות, ולעתים אני מתחמקת, שולחת את בעלי ובתירוצים שונים נשארת בבית. אחת הבעיות היא, שהכל קורה "מתחת לשטיח". זה קיים ולא קיים. לכן לא ניתן לדבר על כך בפתיחות עם אף אחד, כולל גיסתי. כולנו יודעים שזה המצב, ואם זאת כולנו מתכחשים לו. נשמע רע, נכון? אני לא יכולה להגיד שאני אוהבת את זה, פשוט זה נמשך כ"כ הרבה שנים, וכבר יש בתוכי כ"כ הרבה שנאה והתלהמות שאינני יודעת כיצד לעבוד קודם כל על עצמי (וזה עוד לפני שאעבור לעבוד על אחרים). בד"כ אני אדם מאוד פתוח וחברותי שמסתדר עם כולם, לכן הרגשות האלו שמסתובבים בתוכי הם מאוד זרים לי אך אינני יודעת כיצד להקיא אותם החוצה. כל המצב הזה מטיל צל ענק על חיי. מה שמפחיד אותי יותר מכל, זה שהפכתי להיות בדיוק כמוה. נסחפתי בטעות למעגל הזה של השנאה, הקנאה והתככים, ואני מרגישה עם זה רע מאוד - כי זאת כלל לא אני וזה לא באופי שלי. בגלל זה גם אני מנסה להזהיר את האחרות. אפשר להכנס לזה בקלות, אך מאוד קשה לצאת...
 
ראשית, תודה על הפתיחות שלך

את מתארת משהו שממנו אני חוששת. קנאה שמבצבצת כמו אח חדש שנכנס למשפחה- אבל בילדות נוטים לסלוח לאח הבוגר. ומלמדים אותו אחרת. אני משתדלת ואני מתמודדת. גם עם זה צץ זה כרגע לשמחתי ביני לבין עצמי. שוחחתי עם הבעל הוא מודע לתחושות וזה חשוב לי. אני מקווה שאני בדרך הנכונה- ועצם הלגיטימיות של הדבר זה עוזר להתמודד עם התחושות שצצות. בשבילך אני מקווה שהדברים ישתנו לטובה
חג שמח
 
למעלה