תודה רבה לכל המשתתפים בניסוי
חומר ממש טוב, נכון?
אני באמת לא מבין מאיפה אני מצליח להמציא את החרא הזה
כנראה שאני כישרון טבעי
כמו שייקספיר, רק טוב יותר
כל הכבוד למע..אה..כלומר...למתנגדת כוכבית מצויה, על כך שזיהתה שמדובר בניסוי בשביל אחד הספרים שלי.
סה"כ אני מרוצה מהתגובות שקיבלתי, ולכן אני ממשיך עם הקטע הזה קדימה.
התגובות שקיבלתי אמנם לא היו ביקורות מקצועיות, אבל זאת כמובן לא הייתה הכוונה ולא מה שכיוונתי אליו, אלא רציתי לראות תגובות רגשיות ואותנטיות של אנשים מהשורה שהיו קוראים את זה בתוך ספר.
מכיוון שקיבלתי תגובות רבות, כולל תגובות מושקעות של דאגה והערצה, אני מבין שהקטע יוצר עם הקורא את החיבור הרגשי שניסיתי ליצור.
ברמת הביקורות המקצועיות והיותר פרקטיות, תמיד אפשר להראות את הספרים שלי למבקרים מקצועיים לפני שאני מוציא אותם לאור רשמית, ובכל מקרה, גם אני יכול לעשות קצת עבודה בסגנון הזה.
בואו נראה...
נראה לי שהקטע של "לא אכפת לי מהמשפחה שלי" קצת מוגזם.
כעיקרון, כאשר הדמות הראשית עוברת קושי או מכשול, מותר לה להישבר, להגיד ולחשוב דברים לא טובים, וגם לעשות דברים לא טובים, במיוחד אם מדובר בדמות של אנטי-גיבור ולא דמות הגיבור הקלאסית, אבל גם לזה יש כללים וחוקים.
כאשר הגיבור או האנטי גיבור "נשבר" ובוגד בדרכיו, חשוב להיזהר שלא לקחת אותו יותר מידי אל הכיוון השני, כי אסור שהוא יעשה או יאמר משהו שבעיני הקורא יהיה מוגזם, כי אז לא תהיה בשבילו דרך חזרה, לא תהיה בשבילו ישועה, ולא יהיה אפשר לגרום לקורא להתאהב בו מחדש.
לכן ובמחשבה שנייה, "לא אכפת לי מהמשפחה שלי" נשמעת כמו הגזמה, כי זה באמת נשמע די קיצוני. מה זאת אומרת "לא אכפת לי מהמשפחה שלי"? זאת נשמעת כמו בגידה בחוק טבע. לא כדאי לקחת אותו עד כדי-כך רחוק אל הצד השני, כי אני לא בטוח שאני אצליח להחזיר אותו ממרחק כזה, ולכן אמחק את זה.
חוץ מזה אני לא רואה בעיה שבאמת מאוד בולטת לעין, אבל כמובן שנגיש את הקטע ואת הספר כולו למספר מבקרים מקצועיים תחילה כדי להיות בטוחים, לפני שניגש אל ההוצאות לאור.
שוב פעם תודה רבה לכל המשתתפים!
אלופים! אין עליכם!