כך נראה קטר 608 מיד אחרי התאונה:

[אביתר777777777777777]

כך נראה קטר 608 מיד אחרי התאונה:

כך נראה קטר 608 מיד אחרי התאונה:
צילום: ירון דוזטס הגדול.

 

[ארזS]

אוי ויי ... שלא נדע.

כך נראה קטר 608 מיד אחרי התאונה:
צילום: ירון דוזטס הגדול.

אוי ויי ... שלא נדע.

 

[צחקן]

תודה על התמונה. שלא נדע מצרות!.

כך נראה קטר 608 מיד אחרי התאונה:
צילום: ירון דוזטס הגדול.

תודה על התמונה. שלא נדע מצרות!.

 

[צחקן]

לא שלא נדע- שפשוט לא יהיו

תודה על התמונה. שלא נדע מצרות!.

לא שלא נדע- שפשוט לא יהיו

 

[omer landau]

שאלה ../images/Emo70.gif../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif../images/Emo35.gif

כך נראה קטר 608 מיד אחרי התאונה:
צילום: ירון דוזטס הגדול.

שאלה

שלא נדע אבל איבדו במקרה הזה את השליטה על הבלמים והחליטו להוריד את הרכבת מהפסים על ידי התנגשות באטם באתר הנפלא של חן כתוב שעשו זאת כדי למנוע תאונה אי אפשר לכבות את המנוע ולתת לרכבת לעצור לבד אבל זאת לא השאלה במידה והייתה מתגלה אותה תקלה בדיוק ברכבת נוסעים מה היו עושים???? תודה רבה

 

[אביתר777777777777777]

אתה מעלה פה נקודה נכונה למחשבה:

שאלה

שלא נדע אבל איבדו במקרה הזה את השליטה על הבלמים והחליטו להוריד את הרכבת מהפסים על ידי התנגשות באטם באתר הנפלא של חן כתוב שעשו זאת כדי למנוע תאונה אי אפשר לכבות את המנוע ולתת לרכבת לעצור לבד אבל זאת לא השאלה במידה והייתה מתגלה אותה תקלה בדיוק ברכבת נוסעים מה היו עושים???? תודה רבה

אתה מעלה פה נקודה נכונה למחשבה:
אילו היה קורה דבר כזה ברכבת נוסעים: היה אסון. אסור לכבות מנוע בשעת נסיעה באופן יזום: הדבר יכול היה לגרום לפיצוץ לא מבוקר של הקטר ולמוות הצוות. כאשר מכבים מנוע בשעת נסיעה, ניתן לעשות זאת רק כאשר הבלמים פועלים. גם אם היו מכבים ת'מנוע, הרכבת היתה ממשיכה לשייט על הפסים עוד 8 ק"מ במישור ותחשוב שזו ירידה !!! הקטר היה צובר מהירות רבה יותר ! אילו היתה רכבת נוסעים ממול, (זו שיצאה ב- 21:05 דרומה מקרית-גת), היה הנהג שלה מקבל בקשר הוראה מיידית לפתוח דלתות ולתת לכל הנוסעים לנוס מהר החוצה משני הכיוונים. בנוסף, הוא היה מיד משנה את כיוון הנסיעה ונוסע לאחור בכל מצב עד לתחנה בקרית-גת. או-אז היה המסוט המרוחק 200 מ' מהכניסה הדרמית לתחנה מוסט לכיוון מסילת פלשת ורכבת המשא היתה פונה שמאלה בקשת לכיוון פלשת. כך היתה נמנעת התנגשות. יש להניח שבקשת, היתה רכבת המשא מתהפכת כולה לצד ימין. התקלה שהיתה ממחישה ש-אינדוזי לא יכול לסייע בכל מצבי החירום. לילה טוב. אביה.

 

[שי חלצי]

שאלה נוספת

אתה מעלה פה נקודה נכונה למחשבה:
אילו היה קורה דבר כזה ברכבת נוסעים: היה אסון. אסור לכבות מנוע בשעת נסיעה באופן יזום: הדבר יכול היה לגרום לפיצוץ לא מבוקר של הקטר ולמוות הצוות. כאשר מכבים מנוע בשעת נסיעה, ניתן לעשות זאת רק כאשר הבלמים פועלים. גם אם היו מכבים ת'מנוע, הרכבת היתה ממשיכה לשייט על הפסים עוד 8 ק"מ במישור ותחשוב שזו ירידה !!! הקטר היה צובר מהירות רבה יותר ! אילו היתה רכבת נוסעים ממול, (זו שיצאה ב- 21:05 דרומה מקרית-גת), היה הנהג שלה מקבל בקשר הוראה מיידית לפתוח דלתות ולתת לכל הנוסעים לנוס מהר החוצה משני הכיוונים. בנוסף, הוא היה מיד משנה את כיוון הנסיעה ונוסע לאחור בכל מצב עד לתחנה בקרית-גת. או-אז היה המסוט המרוחק 200 מ' מהכניסה הדרמית לתחנה מוסט לכיוון מסילת פלשת ורכבת המשא היתה פונה שמאלה בקשת לכיוון פלשת. כך היתה נמנעת התנגשות. יש להניח שבקשת, היתה רכבת המשא מתהפכת כולה לצד ימין. התקלה שהיתה ממחישה ש-אינדוזי לא יכול לסייע בכל מצבי החירום. לילה טוב. אביה.

שאלה נוספת
לפי הכתבה ב'חדשות הרכבת' הרכבת פגעה באוטם כשהנהג ועוזר הנהג עדיין בתוך הקטר. האם לא היה יותר בטוח בשבילם לקפוץ לפני הפגיעה? באיזו מהירות נסיעה מדובר?

 

[fireman]

לדעתי לטובתם יצא שהם לא קפצו

שאלה נוספת
לפי הכתבה ב'חדשות הרכבת' הרכבת פגעה באוטם כשהנהג ועוזר הנהג עדיין בתוך הקטר. האם לא היה יותר בטוח בשבילם לקפוץ לפני הפגיעה? באיזו מהירות נסיעה מדובר?

לדעתי לטובתם יצא שהם לא קפצו
אין קשר למהירות....מדובר בקטר מאוד גבוה ומאוד כבד ובכלל ברכבת משא שהיא כבדה פי כמה וכמה מרכבות נוסעים. הG26 בפרט הוא קטר אימתני מאוד מאסיבי וחזק...לדעתי אם הם היו קופצים הם היו מסכנים את עצמם בהתהפכות הקטר עליהם....

 

[אביתר777777777777777]

נכון מאוד. הנה עוד תמונה מהתאונה:

לדעתי לטובתם יצא שהם לא קפצו
אין קשר למהירות....מדובר בקטר מאוד גבוה ומאוד כבד ובכלל ברכבת משא שהיא כבדה פי כמה וכמה מרכבות נוסעים. הG26 בפרט הוא קטר אימתני מאוד מאסיבי וחזק...לדעתי אם הם היו קופצים הם היו מסכנים את עצמם בהתהפכות הקטר עליהם....

נכון מאוד. הנה עוד תמונה מהתאונה:
וזו מתנת הלילה-טוב שלי לחברי הפורום. צילם: ירון דוזטס הגדול כמובן, ביום 29.02.2004.

 

[fireman]

מצב היתולי לחלוטין שאני מעלה...

אתה מעלה פה נקודה נכונה למחשבה:
אילו היה קורה דבר כזה ברכבת נוסעים: היה אסון. אסור לכבות מנוע בשעת נסיעה באופן יזום: הדבר יכול היה לגרום לפיצוץ לא מבוקר של הקטר ולמוות הצוות. כאשר מכבים מנוע בשעת נסיעה, ניתן לעשות זאת רק כאשר הבלמים פועלים. גם אם היו מכבים ת'מנוע, הרכבת היתה ממשיכה לשייט על הפסים עוד 8 ק"מ במישור ותחשוב שזו ירידה !!! הקטר היה צובר מהירות רבה יותר ! אילו היתה רכבת נוסעים ממול, (זו שיצאה ב- 21:05 דרומה מקרית-גת), היה הנהג שלה מקבל בקשר הוראה מיידית לפתוח דלתות ולתת לכל הנוסעים לנוס מהר החוצה משני הכיוונים. בנוסף, הוא היה מיד משנה את כיוון הנסיעה ונוסע לאחור בכל מצב עד לתחנה בקרית-גת. או-אז היה המסוט המרוחק 200 מ' מהכניסה הדרמית לתחנה מוסט לכיוון מסילת פלשת ורכבת המשא היתה פונה שמאלה בקשת לכיוון פלשת. כך היתה נמנעת התנגשות. יש להניח שבקשת, היתה רכבת המשא מתהפכת כולה לצד ימין. התקלה שהיתה ממחישה ש-אינדוזי לא יכול לסייע בכל מצבי החירום. לילה טוב. אביה.

מצב היתולי לחלוטין שאני מעלה...
האם אין אפשרות להעמיד קטר נוסף על אותו הקו ולהסיע אותו באותה מהירות כמו הרכבת חסרת הבלמים ובאמצעותו לבלום את הרכבת כולה? לגבי כיבוי המנוע....האם אין אפשרות בקטרים אלו להוריד הילוכים כפי שניתן לבצע בכלי רכב בכדי להאט את מהירות הנסיעה בכוח נגדי של המנוע?

 

[אביתר777777777777777]

באמת דמיון פורה ! אני מבין שהורדת

מצב היתולי לחלוטין שאני מעלה...
האם אין אפשרות להעמיד קטר נוסף על אותו הקו ולהסיע אותו באותה מהירות כמו הרכבת חסרת הבלמים ובאמצעותו לבלום את הרכבת כולה? לגבי כיבוי המנוע....האם אין אפשרות בקטרים אלו להוריד הילוכים כפי שניתן לבצע בכלי רכב בכדי להאט את מהירות הנסיעה בכוח נגדי של המנוע?

באמת דמיון פורה ! אני מבין שהורדת
הילוכים במקרה של איבוד בלמים לא מועילה ואינני יודע מדוע. כדאי לשאול את המוסך בלוד. אני אשאל. לילה טוב.

 

[fireman]

סברה הגיונית

באמת דמיון פורה ! אני מבין שהורדת
הילוכים במקרה של איבוד בלמים לא מועילה ואינני יודע מדוע. כדאי לשאול את המוסך בלוד. אני אשאל. לילה טוב.

סברה הגיונית
הגנה על המנוע מפני סל"ד גבוה מידי, כך גם לגבי התמסורת..... אם בקטרים הללו מורכבים מנועי קמינס....זו הסברה ההגיונית.

 

[אביתר777777777777777]

מנוע GM והנה דגם המנוע המדוייק:

סברה הגיונית
הגנה על המנוע מפני סל"ד גבוה מידי, כך גם לגבי התמסורת..... אם בקטרים הללו מורכבים מנועי קמינס....זו הסברה ההגיונית.

מנוע GM והנה דגם המנוע המדוייק:
EMD 16-645E אני יודע שאפשר למצוא באינטרנט מידע מפורט ומדוייק על דגם מנוע זה. אם תמצא: אנא תן פה קישורים. תודה ועכשיו לילה טוב ושקט פרופ' לענייני אש - אחי ! תתקשר אלי באמצע פריקה !!!

 

[fireman]

קישורים שמצאתי בדרך

מנוע GM והנה דגם המנוע המדוייק:
EMD 16-645E אני יודע שאפשר למצוא באינטרנט מידע מפורט ומדוייק על דגם מנוע זה. אם תמצא: אנא תן פה קישורים. תודה ועכשיו לילה טוב ושקט פרופ' לענייני אש - אחי ! תתקשר אלי באמצע פריקה !!!

קישורים שמצאתי בדרך
http://trnng.dk/gm-emd/english/index.htm http://sdrm.org/roster/diesel/emd/history http://membrane.com/~elmer/rail/product.html http://emdexport.railfan.net/gm2.html

 

[חן מלינג]

בלימת רכבות בחירום

מצב היתולי לחלוטין שאני מעלה...
האם אין אפשרות להעמיד קטר נוסף על אותו הקו ולהסיע אותו באותה מהירות כמו הרכבת חסרת הבלמים ובאמצעותו לבלום את הרכבת כולה? לגבי כיבוי המנוע....האם אין אפשרות בקטרים אלו להוריד הילוכים כפי שניתן לבצע בכלי רכב בכדי להאט את מהירות הנסיעה בכוח נגדי של המנוע?

בלימת רכבות בחירום
הרעיון של הקטר הנוסף שמתאים את עצמו למהירות הרכבת הוא אולי נחמד לסרט הוליוודי, אבל לא פרקטי למציאות, אני חושש, אלא אם כן רכבת ישראל תגיע לרמת הדיוק של נאסא בתיאום בין עצמים זזים, וגם תוכל 'לשגר' קטרים ישירות מהמוסך אל הנקודה הדרושה בקו, לפני שרכבת המשא המשתוללת תגיע לנקודה בה היא עלולה לגרום נזק. חוץ מזה, אנחנו עדיין לא יודעים מה בדיוק היה הגורם לתאונה - אם זו היתה טעות אנוש, אז יש להניח שגם אם היינו מחברים באורח פלא קטר נוסף לרכבת הדוהרת, הוא לא היה מצליח לעצור אותה. לגבי כיבוי המנוע והורדת הילוכים - קטרי הדיזל של רכבת ישראל כיום הם כולם קטרים דיזל-חשמליים, כלומר התמסורת בהם היא חשמלית - מנוע הדיזל מייצר חשמל שמועבר למנועי הסעה חשמליים המחוברים ישירות (כמעט) לצירי הגלגלים. אין כל הילוכים מכניים בין מנועי ההסעה לצירים, ולכן אין 'הילוכים להוריד'. לגבי בלימת המנוע - כאמור, בלימת מנוע הדיזל לא תואיל כאן, מפני שהוא לא מחובר מכנית לגלגלים. הדבר המקביל שיש לבלימה מכנית בחלק מהקטרים הדיזל חשמליים (ומרבית הקטרים של רכבת ישראל) הוא בלימה דינמית, בה הופכים מנועי ההסעה החשמליים למחוללים, הממירים את תנועת הגלגלים לחשמל, ובכדי להפטר מהאנרגיה מחממים איתו שבכות חימום על גג הקטר, שמפזרות את האנרגיה כחום באוויר. בלמים דינמיים כאלו אמנם יש לקטר 608, אבל היעילות שלהם מוגבלת למצבים מאוד מסוימים מבחינת מהירויות ועומסים, וברגע שהרכבת איבדה שליטה, גם אם הם היו תקינים, היכולת שלהם לעצור אותה בירידה היא כמעט אפסית.

 

[dovk]

סוף סוף מידע רציני שהיה חסר לי...

בלימת רכבות בחירום
הרעיון של הקטר הנוסף שמתאים את עצמו למהירות הרכבת הוא אולי נחמד לסרט הוליוודי, אבל לא פרקטי למציאות, אני חושש, אלא אם כן רכבת ישראל תגיע לרמת הדיוק של נאסא בתיאום בין עצמים זזים, וגם תוכל 'לשגר' קטרים ישירות מהמוסך אל הנקודה הדרושה בקו, לפני שרכבת המשא המשתוללת תגיע לנקודה בה היא עלולה לגרום נזק. חוץ מזה, אנחנו עדיין לא יודעים מה בדיוק היה הגורם לתאונה - אם זו היתה טעות אנוש, אז יש להניח שגם אם היינו מחברים באורח פלא קטר נוסף לרכבת הדוהרת, הוא לא היה מצליח לעצור אותה. לגבי כיבוי המנוע והורדת הילוכים - קטרי הדיזל של רכבת ישראל כיום הם כולם קטרים דיזל-חשמליים, כלומר התמסורת בהם היא חשמלית - מנוע הדיזל מייצר חשמל שמועבר למנועי הסעה חשמליים המחוברים ישירות (כמעט) לצירי הגלגלים. אין כל הילוכים מכניים בין מנועי ההסעה לצירים, ולכן אין 'הילוכים להוריד'. לגבי בלימת המנוע - כאמור, בלימת מנוע הדיזל לא תואיל כאן, מפני שהוא לא מחובר מכנית לגלגלים. הדבר המקביל שיש לבלימה מכנית בחלק מהקטרים הדיזל חשמליים (ומרבית הקטרים של רכבת ישראל) הוא בלימה דינמית, בה הופכים מנועי ההסעה החשמליים למחוללים, הממירים את תנועת הגלגלים לחשמל, ובכדי להפטר מהאנרגיה מחממים איתו שבכות חימום על גג הקטר, שמפזרות את האנרגיה כחום באוויר. בלמים דינמיים כאלו אמנם יש לקטר 608, אבל היעילות שלהם מוגבלת למצבים מאוד מסוימים מבחינת מהירויות ועומסים, וברגע שהרכבת איבדה שליטה, גם אם הם היו תקינים, היכולת שלהם לעצור אותה בירידה היא כמעט אפסית.

סוף סוף מידע רציני שהיה חסר לי...
אבל, אין איזו מערכת שמפעילה את הבלמים של הקרונות? (וזה דרך אגב תשובה למי שתהה לגבי רכבות נוסעים, בהן יש בלמים בקרונות שאני מניח שאפשר להפעיל גם מהקטר) דב

 

[חן מלינג]

בלמים בקרונות נוסעים

סוף סוף מידע רציני שהיה חסר לי...
אבל, אין איזו מערכת שמפעילה את הבלמים של הקרונות? (וזה דרך אגב תשובה למי שתהה לגבי רכבות נוסעים, בהן יש בלמים בקרונות שאני מניח שאפשר להפעיל גם מהקטר) דב

בלמים בקרונות נוסעים
במרבית קרונות הנוסעים והמשא ה-'רגילים' בעולם, כולל אלו של רכבת ישראל, פעולת הבלימה מבוצעת על-ידי מערכת של אוויר דחוס (שאופן פעולתה מוסבר בפירוט באתרים שמופיעים בעמוד הקישורים של 'חדשות הרכבת') שמביאה להפעלת לחץ (כלומר חיכוך) על רכיבים הקשורים לגלגלי הקרון ו/או לציריו. למערכת זאת יש 'מצב חירום' בו היא מופעלת מייד ובעוצמה מלאה, ומצב זה מופעל, בין היתר, בעת שהרכבת מתנתק וצינורת האוויר הדחוס בין הקרונות והקטר נקרעים (או כשיש בהם חור או משהו דומה). לכם, אם היינו מנתקים בבת אחת רכבת נוסעים בתנועה מהקטר שלה, אזי גם בלמיהם של הקרונות וגם אלו של הקטר היו מופעלים במלוא העוצמה בו זמנית, ומכיוון שהקטר יבלום הרבה יותר מהר מהרכבת, יש להניח שהקרונות 'ייתנגשו' בקטר וכל הרכבת תרד מתישהו מהפסים. הכל טוב ויפה, בתנאי שמערכת האוויר הדחוס במצב בו היא אמורה להיות, כלומר שיש בה מספיק לחץ אוויר בשביל ללחוץ בעוצמה ולהפעיל חיכוך רב על רכיבי הבילום עצמם. במידה ובגלל תקלה (פחות סבירה) או טעות אנוש (יותר סביר) אין לחץ אוויר מספיק, ורכבת משא נמצאת בירידה (לדוגמה) יכול בהחלט להיות מצב שאין מספיק כח בלימה להאיט את הרכבת, והיא יוצאת משליטה. חשוב להדגיש - אינני יודע אם זה מה שקרה במוצ"ש. (( דרך אגב, השתדלתי לא להשתמש במונחים הטכניים הנכונים בתיאור, בשביל להשאירו פשוט. אם מישהו בכל זאת נכנס לעומק הנושא, ורוצה לדעת תרגומים לעברית של המונחים האנגליים - או בכל שפה אחרת - הוא מוזמן לבקשם ))

 

[fireman]

חן אני חושב שטעות בידך.

בלמים בקרונות נוסעים
במרבית קרונות הנוסעים והמשא ה-'רגילים' בעולם, כולל אלו של רכבת ישראל, פעולת הבלימה מבוצעת על-ידי מערכת של אוויר דחוס (שאופן פעולתה מוסבר בפירוט באתרים שמופיעים בעמוד הקישורים של 'חדשות הרכבת') שמביאה להפעלת לחץ (כלומר חיכוך) על רכיבים הקשורים לגלגלי הקרון ו/או לציריו. למערכת זאת יש 'מצב חירום' בו היא מופעלת מייד ובעוצמה מלאה, ומצב זה מופעל, בין היתר, בעת שהרכבת מתנתק וצינורת האוויר הדחוס בין הקרונות והקטר נקרעים (או כשיש בהם חור או משהו דומה). לכם, אם היינו מנתקים בבת אחת רכבת נוסעים בתנועה מהקטר שלה, אזי גם בלמיהם של הקרונות וגם אלו של הקטר היו מופעלים במלוא העוצמה בו זמנית, ומכיוון שהקטר יבלום הרבה יותר מהר מהרכבת, יש להניח שהקרונות 'ייתנגשו' בקטר וכל הרכבת תרד מתישהו מהפסים. הכל טוב ויפה, בתנאי שמערכת האוויר הדחוס במצב בו היא אמורה להיות, כלומר שיש בה מספיק לחץ אוויר בשביל ללחוץ בעוצמה ולהפעיל חיכוך רב על רכיבי הבילום עצמם. במידה ובגלל תקלה (פחות סבירה) או טעות אנוש (יותר סביר) אין לחץ אוויר מספיק, ורכבת משא נמצאת בירידה (לדוגמה) יכול בהחלט להיות מצב שאין מספיק כח בלימה להאיט את הרכבת, והיא יוצאת משליטה. חשוב להדגיש - אינני יודע אם זה מה שקרה במוצ"ש. (( דרך אגב, השתדלתי לא להשתמש במונחים הטכניים הנכונים בתיאור, בשביל להשאירו פשוט. אם מישהו בכל זאת נכנס לעומק הנושא, ורוצה לדעת תרגומים לעברית של המונחים האנגליים - או בכל שפה אחרת - הוא מוזמן לבקשם ))

חן אני חושב שטעות בידך.
מערכות הבילום באויר פועלות בצורה הפוכה ממה שכתבת בכדי להצדיק את פעולת הבלימה במקרה של נפילת לחץ האויר כתוצאה מקריעת צינור אויר למשל... שיטה זאת נקראת במינוח המקצועי maxi. מדובר במערכת בלמים המופעלת ע"י קפיצים הלוחצים רפידות בילום אל דיסקים או אל תוף (תלוי בסוג הבלמים) מערכת האויר בלחץ חיובי דואגת להפרדת הרפידות מהדיסק\תוף ובכך משחררת את בלמי הכלי. כלומר, מערכת האויר פועלת בכוח הפוך ביחס לקפיצים ועל כן יש צורך בלחץ אויר מינימלי בכדי לשחרר את הבלמים ולאפשר נסיעה. במידה ומערכת האויר כושלת קרי קריעת צינור אויר לחץ האויר הנגדי המופעל על הקפיצים יורד וכפועל יוצא מכך הקפיץ נועל את מערכת הבלמים (מה שהגדרת כמצב חירום) מעכות בלימה בלחץ אויר כבר שנים רבות אינן מיוצרות בצורה שבה לחץ אויר חיובי הוא זה שמבצע את הבלימה אלא לחץ אויר נמוך וזאת מהסיבות הבטיחותיות הנובעות מכשל של מערכת הבלמים, חשוב להזכיר שמערכות בילום אויר מותקנות בכלים כבדים שבהן למערכות הידראוליות מופעלות שמן אין יכולת לבלום.

 

[חן מלינג]

לא בדיוק

חן אני חושב שטעות בידך.
מערכות הבילום באויר פועלות בצורה הפוכה ממה שכתבת בכדי להצדיק את פעולת הבלימה במקרה של נפילת לחץ האויר כתוצאה מקריעת צינור אויר למשל... שיטה זאת נקראת במינוח המקצועי maxi. מדובר במערכת בלמים המופעלת ע"י קפיצים הלוחצים רפידות בילום אל דיסקים או אל תוף (תלוי בסוג הבלמים) מערכת האויר בלחץ חיובי דואגת להפרדת הרפידות מהדיסק\תוף ובכך משחררת את בלמי הכלי. כלומר, מערכת האויר פועלת בכוח הפוך ביחס לקפיצים ועל כן יש צורך בלחץ אויר מינימלי בכדי לשחרר את הבלמים ולאפשר נסיעה. במידה ומערכת האויר כושלת קרי קריעת צינור אויר לחץ האויר הנגדי המופעל על הקפיצים יורד וכפועל יוצא מכך הקפיץ נועל את מערכת הבלמים (מה שהגדרת כמצב חירום) מעכות בלימה בלחץ אויר כבר שנים רבות אינן מיוצרות בצורה שבה לחץ אויר חיובי הוא זה שמבצע את הבלימה אלא לחץ אויר נמוך וזאת מהסיבות הבטיחותיות הנובעות מכשל של מערכת הבלמים, חשוב להזכיר שמערכות בילום אויר מותקנות בכלים כבדים שבהן למערכות הידראוליות מופעלות שמן אין יכולת לבלום.

לא בדיוק
אם תתעמק באתרים שהמלצתי עליהם (ובמיוחד האתר Railway Technical Web Pages, שקישור אליו נמצא בעומד הקישורים של 'חדשות הרכבת') תראה שמערכות בילום באוויר דחוס של רכבות דווקא כן מסתמכות על לחץ אוויר בכדי להפעיל לחץ באמצעות גשישי הבלם על הגלגלים או דיסקי הבלימה. השליטה על אותו לחץ אוויר נעשית באמצעות אוויר דחוס אף היא , והיא זו שעובדת בצורה הפוכה - כלומר, פחות לחץ במערכת החיצונית מתורגם להפעלה חזקה יותר של הבלמים. מה שאומר שצריך 'למלא מחדש' את לחץ האוויר של הבלמים לפני כל בלימה, וכאן המקור לטעויות אנוש - שחרור מוקדם מדי של הבלמים בלא יכולת להפעילם מחדש.

 

[fireman]

אני בהחלט מתכוון ללמוד את הנושא

לא בדיוק
אם תתעמק באתרים שהמלצתי עליהם (ובמיוחד האתר Railway Technical Web Pages, שקישור אליו נמצא בעומד הקישורים של 'חדשות הרכבת') תראה שמערכות בילום באוויר דחוס של רכבות דווקא כן מסתמכות על לחץ אוויר בכדי להפעיל לחץ באמצעות גשישי הבלם על הגלגלים או דיסקי הבלימה. השליטה על אותו לחץ אוויר נעשית באמצעות אוויר דחוס אף היא , והיא זו שעובדת בצורה הפוכה - כלומר, פחות לחץ במערכת החיצונית מתורגם להפעלה חזקה יותר של הבלמים. מה שאומר שצריך 'למלא מחדש' את לחץ האוויר של הבלמים לפני כל בלימה, וכאן המקור לטעויות אנוש - שחרור מוקדם מדי של הבלמים בלא יכולת להפעילם מחדש.

אני בהחלט מתכוון ללמוד את הנושא
לעומק...אותי אישית זה מאוד מעניין.... אני חייב לומר שאני קצת מתקשה להבין את ההסבר.... אתה טוען כי פחות לחץ אויר במערכת מתפרש בהפעלה חזקה יותר של הבלמים - בדיוק כמו במערכת MAXI אויר בלחץ מסויים אמור להיות במערכת כל הזמן......כאשר מופעלים הבלמים משתחרר האויר החוצה והקפיצים הם אלו שבפועל מבצעים את הלחיצה על התוף\דיסק (אין לי מושג איך זה עובד ברכבות) בסיום התהליך נוצר מצב של רכבת במצב עצירה בבלמים נעולים והמתנה למילוי אויר במערכת בלחץ מספיק בכדי לשחרר אותם בכדי לאפשר התחלת נסיעה - שוב, בדיוק כמו בשיטת MAXI מכאן נשאלת שאלה נוספת.... מה מקור מילוי האויר במיכלים שבקרונות....אני מניח שלכל חוגון או שניים קיימים מיכלי האויר שלהם....האם בכל קרון מותקן קומפרסור חשמלי האחראי על מילוי האויר במערכת המקומית או שמדובר בקומפרסור גדול יחיד המותקן בקטר לצורך העניין וזה מזרים אויר בצינורות לאורך כל הרכבת למיכלי אגירה הנמצאים בקרונות (טרם פותח קומפרסור שיכול לתת ספיקת אויר כל כך גדולה באופן מיידי לצורך בלימה למשל ללא הסתייעות במיכלי אגירה) מה משך הזמן הנדרש להחזרת מערכת האויר למצב בלימה לאחר תהליך בלימה מלאה? האם עצירה בתחנת רכבת נוסעים לצורך העלאת\הורדת נוסעים מספיקה בכדי להחזיר את מערכת האויר לכשירות מלאה לצורך בלימה נוספת?