כך מנפחים אישום עם עבירות טפלות פרשת אפי נוה והשופטת אתי כרייף / פרופ’ בועז סנג’רו (הכתבה נכתבה כשהפרשה התפוצצה )

סתוונית333

Well-known member

כך מנפחים אישום עם עבירות טפלות​


נופח? מרוב היותה זכה כשלג היא "רק" פרשה מכס השיפוט ובתמורה הפסיקו את התהליך מולה.

אין בעיה עם לעשות לעצמך יחסי ציבור ולנסות לדבר עם אנשים לעזור בתהליך מסוים. לדבריה כולם עושים זאת. אבל בתור שופטת היא הייתה צריכה לדעת שיש הבדל בין לדבר ולנסות לקדם את עצמך לבין קיום יחסים עם מי שמשפיע על הוועדה, מה שעשוי (וקרה) להתפרש כשוחד.

אז מה היה לנו?
שופטת ש"שוכחת" שהחוק מגדיר מה היא טובת הנאה. זו רשימה לא ארוכה שאחד מסעיפיה - יחסי מין. ובודאי במקרה עם מי שיש לו השפעה ישירה על המינוי. |יעני|
הטענה שלה שנווה בכלל לא היה בוועדה למינוי שופטים נועד למי שבחר לשכוח שנווה בעבר הודה בעצמו שהיו לו קשרים והשפעה עוד לפני שמונה בפועל. |יעני|
היא בעצמה בראיון במעריב ציינה שהזמינה אותו הביתה אחרי שהודיעה לו שקיבלה את המינוי |יעני|
מה ההסבר האלטרנטיבי שלה במהפך ממועמדת כושלת שקיבלה ציון "נכשל" בקורס שופטים למועמדת שקיבלה רוב בוועדה? וזאת אחרי שיחה ואזהרות מחברים שהולכים להפיל לה את המינוי. |יעני|

אין ספק שהעסק רקוב, פתרון פוטנציאלי לעניין: שהוועדה לא תדע את שם המועמד אלא תבדוק נטו את הביצועים.

הפתרון
נקיון טוטאלי ב-
ועדה למינוי שופטים ,פרקליטות, בית הנבחרים , בתי משפט , ממשלה ומשטרה .
 

Harrington

Well-known member
מנהל
בספרו “1984” תיאר ג’ורג’ אורוול עולם קודר ומפחיד, המנוהל ומפוקח באמצעים של שליטה פיזית ומנטאלית מוחלטת, כש”האח הגדול” מנטר כל מידע ומפקח עליו. לאחרונה פורסם כי הפרקליטות החליטה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את השופטת אתי כרייף בעבירות של מתן שוחד והשמדת ראיה. השמדת הראיה המיוחסת לה היא מחיקת הודעות מהטלפון הסלולרי האישי שלה. גישה זו של הפרקליטות, שבאה לידי ביטוי גם בפרשות אחרות ובחקירות משטרה, ראויה לביקורת יסודית.

ראשית, מדובר במכשיר הטלפון הפרטי והאישי של החשודה, שהפלישה אליו על ידי רשויות אכיפת החוק רחוקה מלהיות מובנת מאליה, בהיותה פגיעה קשה ביותר בפרטיות. שנית, הציפייה מחשוד שיספק למשטרה ראיות נגדו היא מתחסדת ולא אנושית, בין שעבר עבירה ובין שלאו.

שלישית, מעניינת כאן ההשוואה בין המשפט הישראלי לבין שיטות משפט אחרות בעולם המערבי. בישראל, משום מה, מותר לחוקרי המשטרה לשקר במצח נחושה לנחקרים והדבר נחשב לתחבולת חקירה לגיטימית. לחשוד, כמובן, אסור לשקר לחוקריו, ואם הוא משקר, הדבר משמש נגדו במשפט ותורם להרשעתו. לעומת זאת, במשפט הגרמני אסור לחוקרי המשטרה לשקר לנחקר ועליהם לפעול בהגינות מרבית בהיותם נציגי החברה, ואילו שקרי הנחקר נתפסים כחולשה אנושית נסלחת. גם אדם שכלל לא עבר עבירה אך שהה במקום האירוע נוטה להרחיק עצמו מזירת העבירה וממוקד החשד.

רביעית, ראויה לגינוי נטיית המשטרה והפרקליטות לנפח כתבי אישום בהוספת עבירות טפלות ותפלות, כביכול יתרחש אסון אם הנאשם יזוכה. כשמדובר באישום חמור בעבירת שוחד, אם הפרקליטות אכן מאמינה בנכונותו, מה בצע לה בהוספת עבירה נלווית מהמשפחה מרובת העבירות המכונה “שיבוש עשיית משפט”?

חמישית, מאלף חוסר הסימטריה שבין התביעה לבין ההגנה. כך, למשל, בהחלטה שבה דחה נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט אהרן ברק את בקשתו של משה עזריה למשפט חוזר, שבה הצביע המבקש על כך שהרשויות השמידו את בגדי קורבן הרצח ובכך מנעו ממנו את האפשרות להוכיח את חפותו באמצעות השוואה גנטית, כתב השופט כי לא הושמדה ראיה המצביעה על חפות, אלא רק פוטנציאל של ראיה – שהרי איננו יודעים מה היתה הבדיקה מראה אילו ניתן היה לבצעה. מאז מצוטטת אמירה זו בהחלטות רבות שבהן נדחות כמעט כל הבקשות לקיים משפטים חוזרים. אך אם כך, מדוע לא נאמר כי מחיקת הודעה מהטלפון גם היא רק מחיקה של פוטנציאל לראיה ולא של ראיה?


לבסוף, מעבר לשאלה אם יש לאזרח חירות לנהוג במכשיר הטלפון שלו כבתוך שלו, או שמא עליו לשמור בו עבור הרשויות הודעות שעלולות לעניין אותן, מעלה הפרסום הנ”ל בעיתונות שני עניינים נוספים, לא פחות מטרידים. האחד – לא ברור כיצד ב־2019 עדיין מוצאים בפרקליטות תפיסה שוביניסטית כל כך, שלפיה אם מועמדת לתפקיד שופטת ויו”ר לשכת עורכי הדין קיימו קשר אינטימי על רקע של קשר חברי ממושך, אזי מדובר בשוחד מיני.

העניין המטריד השני: “נוה גם השתתף במסגרת תפקידו בישיבות מקדימות אצל נשיאת בית המשפט העליון באותה תקופה, מרים נאור, שבה הושגו הסכמות בנוגע לרוב המועמדים לשיפוט”, דווח ב”הארץ” בראשית החודש. לא ברור מדוע בכלל מתקיימות ישיבות מקדימות כאלה, ההופכות את הליך מינוי השופטים לשדה פוליטי.

הדיון היחיד צריך להתקיים בפני הוועדה למינוי שופטים, על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד, תוך הערכה שקופה של כישורי המועמדים וללא כל עסקות מקדימות. נראה כי במקום שבו עסקות הטיעון מתקבלות כדרך המלך ומשפט ההוכחות הפך לדרך צדדית, גם עסקות מינוי מתקבלות בברכה.

כך מנפחים אישום עם עבירות טפלות פרשת אפי נוה והשופטת אתי כרייף / פרופ’ בועז סנג’רו – משטרת הרווחה Welfare Police (shemtov1.com)
זה היה אישום מטופש לחלוטין מלכתחילה. כל מטרת קיומו היה לפגוע באפי נוה ובדרך אגב לא הפריע לאיש גם לפגוע בכרייף. יהיה מאוד קשה למצוא ולו משפטן אחד בודד שסבר שיכולה לצמוח מכאן הרשעה כלשהי. פרופ' סנג'רו אמנם די קיצוני בעניינים כאלה לקולא, אבל במקרה הספציפי הזה הוא ממש לא היחיד.
 

קצה11

Well-known member
לבסוף, מעבר לשאלה אם יש לאזרח חירות לנהוג במכשיר הטלפון שלו כבתוך שלו, או שמא עליו לשמור בו עבור הרשויות הודעות שעלולות לעניין אותן.

ב־2019 עדיין מוצאים בפרקליטות תפיסה שוביניסטית כל כך, שלפיה אם מועמדת לתפקיד שופטת ויו”ר לשכת עורכי הדין קיימו קשר אינטימי על רקע של קשר חברי ממושך, אזי מדובר בשוחד מיני.
קראתי ונזכרתי בנימין נתניהו
איך הפרקליטות השתמשה בכל הכלים הכי הלא מוסריים שיש .


מי שכתב את זה לא כתב בהגינות לא מדובר במחיקת הודעות רגילה בטלפון אלא במחיקה בזמן חקירה להשמדת ראיות
כאשר מועמד/מועמדת לתפקיד שוכב/ת עם מי שאמור/ה להצביע עבורו/ה זה לא תפיסה שוביניסטית אלא חשד סביר לשוחד מיני
 

סתוונית333

Well-known member
קראתי ונזכרתי בנימין נתניהו
איך הפרקליטות השתמשה בכל הכלים הכי הלא מוסריים שיש .


מי שכתב את זה לא כתב בהגינות לא מדובר במחיקת הודעות רגילה בטלפון אלא במחיקה בזמן חקירה להשמדת ראיות
כאשר מועמד/מועמדת לתפקיד שוכב/ת עם מי שאמור/ה להצביע עבורו/ה זה לא תפיסה שוביניסטית אלא חשד סביר לשוחד מיני

לפי התגובה שלך , לא ראית את הראיון .
תראה את הקטע שבו היא מספרת על המחיקה ואז תגיב.
 

אלפיני

Well-known member
הדיון היחיד צריך להתקיים בפני הוועדה למינוי שופטים, על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד, תוך הערכה שקופה של כישורי המועמדים וללא כל עסקות מקדימות. נראה כי במקום שבו עסקות הטיעון מתקבלות כדרך המלך ומשפט ההוכחות הפך לדרך צדדית, גם עסקות מינוי מתקבלות בברכה.
כן וואלה. לא יודע אם את מודעת אבל לכאורה הגברת כרייף הנכבדת השתתפה בסמינר מכין בין 5 ימים למעומדות לשפיטה ונכשלה בו. כלומר אפילו סטנדרט סינון מינימלי היא לא עברה ובתנאים הללו כלל לא צריך היה אפילו לשקול את מועמדותה. אז הערכה שקופה אין. רק מאבקי כוחות. בדיוק כמו מועמדות למפעלים סמי-ממשלתיים כתעשייה אווירית לדוגמה.
 

Katomishh

Well-known member
כן וואלה. לא יודע אם את מודעת אבל לכאורה הגברת כרייף הנכבדת השתתפה בסמינר מכין בין 5 ימים למעומדות לשפיטה ונכשלה בו. כלומר אפילו סטנדרט סינון מינימלי היא לא עברה ובתנאים הללו כלל לא צריך היה אפילו לשקול את מועמדותה. אז הערכה שקופה אין. רק מאבקי כוחות. בדיוק כמו מועמדות למפעלים סמי-ממשלתיים כתעשייה אווירית לדוגמה.
יש לך סימוכין לזה?
לא ראיתי איזכור לסמינר ברשת.
 

Katomishh

Well-known member
תודה.
לא מכיר את כל פרטי המקרה, ולא התעמקתי בו.
ראשית אומר שאין לי את הכלים לשפוט את יכולותיה של כרייף, ואת רמת התאמתה לכס השיפוט.
עם זאת הרושם שקיבלתי מהמעט שקראתי הוא שכרייף התחבבה על דמויות בעלות כוח (אולי גם בעלה השופט) שלכאורה דחפו את קידומה.
כל זה לא סותר את העובדה שהפרקליטות השתמשה בשיטות פסולות תוך עיקום החוק (אם לא מעבר גס עליו) כדי לשנות את מה שהאנשים הנכונים במקומות הנכונים תופסים כעוולה.
כרייף היא לא הראשונה שבמנויה יש חשדות לנפוטיזם שכן המערכת כולה מושתתת על נפוטיזם, רק שראשיה מעוניינים לשמור על נפוטיזם של הצד הנכון.
אשתו של אהרון ברק היא הדוגמא המובהקת לכך, כך גם כל הבנים של שופטים שעשו התמחות אצל הקולגות של ההורים.

יכולותיה השיפוטיות של כרייף - תוצאות של מבחן אחד אינן ראייה ליכולת, אני בטוח שימצא יותר משופט אחד גם בערכאות הגבוהות שבעברו כישלון במבחן כזה, ועוד כמה שבכלל לא ניגשו למבחן כזה.
גם אם יכולותיה השיפוטיות של כרייף אינן עומדות בסטנדרט שקבעה המערכת (ואני בכלל לא שולל זאת), דרך הפעולה שננקטה נגדה היא פסולה.
למערכת המשפט כמו גם בכל מוסד ממשלתי (למשל משרד החינוך) אין דרך להדיח מתפקיד עובד שאינו עומד בסטנדרטים,
הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעים המאוד לא שיגרתיים שהופעלו במקרה שטייף.
אם למערכות היו כלים ליישום בקרת איכות לא הייתה נצרכת התנהלות של משטרים אפלים במדינת עולם שלישי כדי להדיח עובדים שאינם עומדים בסטנדרט.
 

אלפיני

Well-known member
תודה.
לא מכיר את כל פרטי המקרה, ולא התעמקתי בו.
ראשית אומר שאין לי את הכלים לשפוט את יכולותיה של כרייף, ואת רמת התאמתה לכס השיפוט.
עם זאת הרושם שקיבלתי מהמעט שקראתי הוא שכרייף התחבבה על דמויות בעלות כוח (אולי גם בעלה השופט) שלכאורה דחפו את קידומה.
כל זה לא סותר את העובדה שהפרקליטות השתמשה בשיטות פסולות תוך עיקום החוק (אם לא מעבר גס עליו) כדי לשנות את מה שהאנשים הנכונים במקומות הנכונים תופסים כעוולה.
כרייף היא לא הראשונה שבמנויה יש חשדות לנפוטיזם שכן המערכת כולה מושתתת על נפוטיזם, רק שראשיה מעוניינים לשמור על נפוטיזם של הצד הנכון.
אשתו של אהרון ברק היא הדוגמא המובהקת לכך, כך גם כל הבנים של שופטים שעשו התמחות אצל הקולגות של ההורים.

יכולותיה השיפוטיות של כרייף - תוצאות של מבחן אחד אינן ראייה ליכולת, אני בטוח שימצא יותר משופט אחד גם בערכאות הגבוהות שבעברו כישלון במבחן כזה, ועוד כמה שבכלל לא ניגשו למבחן כזה.
גם אם יכולותיה השיפוטיות של כרייף אינן עומדות בסטנדרט שקבעה המערכת (ואני בכלל לא שולל זאת), דרך הפעולה שננקטה נגדה היא פסולה.
למערכת המשפט כמו גם בכל מוסד ממשלתי (למשל משרד החינוך) אין דרך להדיח מתפקיד עובד שאינו עומד בסטנדרטים,
הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעים המאוד לא שיגרתיים שהופעלו במקרה שטייף.
אם למערכות היו כלים ליישום בקרת איכות לא הייתה נצרכת התנהלות של משטרים אפלים במדינת עולם שלישי כדי להדיח עובדים שאינם עומדים בסטנדרט.
אי אפשר לנהל בקרת איכות יחד עם לחצים פוליטיים.
 

Katomishh

Well-known member
אי אפשר לנהל בקרת איכות יחד עם לחצים פוליטיים.
1. כל גוף הוא פוליטי, בכל גוף פועלים כוחות.
2. כל גוף שואף לכוח והגדלת סמכויותיו.
3. כדי ליישם בקרת איכות יש לעשות זאת באמצעות גוף חיצוני בלתי תלוי בעל סמכויות. שכן אף גוף לא יבצע פעולות שיגרעו מכוחו.
 

אלפיני

Well-known member
1. כל גוף הוא פוליטי, בכל גוף פועלים כוחות.
הכוונה היא לפוליטיקה ציבורית אני מניח.
הרי פירמות פרטיות אינן פוליטיות ברמה הציבורית, רק הפנימית.

2. כל גוף שואף לכוח והגדלת סמכויותיו.
אתה מתכוון לגוף או ראשויות? אצא מנקודת הנחה שהתכוונת לראשויות שלטון כבזה דנים.

3.
3. כדי ליישם בקרת איכות יש לעשות זאת באמצעות גוף חיצוני בלתי תלוי בעל סמכויות. שכן אף גוף לא יבצע פעולות שיגרעו מכוחו.
שוב , פירמה פרטית יכולה להזמין גוף פרטי באוטסורסינג על פי דרישה שינהל את הקבלה לארגון/יבחר מועמדים/ ווטאבר.
ברגע שמדובר בפוליטיקה ציבורית בלתי אפשרי להגיע למצב של גוף חיצוני בעל סמכויות ללא שום מעורבות פוליטית.

הבעיה אינה רק בחוזקה של הראשות השופטת כפי שביביסטים אוהבים להתקיף אלא בשלושת הראשיות יחדיו. אין הפרדת ראשויות במשטר הפרלמנטרי שבחרנו לעצמנו והדבר הופך בעייתי מיום ליום. לכן אי אפשר ולא צריך להפריד את הראשות השופטת בלא רוויזיה שילטונית שתביא להפרדת ראשויות מלאה גם בין המחוקקת למבצעת. עם בחירות אזוריות לפרלמנט הנפרדות מהבחירות לראשות המבצעת.
 

Katomishh

Well-known member
הכוונה היא לפוליטיקה ציבורית אני מניח.
הרי פירמות פרטיות אינן פוליטיות ברמה הציבורית, רק הפנימית.
אחדד
כל גוף הקשור בשלטון בצורה ישירה הוא פוליטי בצורה חד משמעית - הוא יפעל פוליטית בכלים הנתונים לו לחיזוק כוחו, לכל הפחות לשימור כוחו.
ישנם גם גופים פוליטיים שאינם קשורים בקשר ישיר לשלטון (עמותות, חברות במשק המחזיקות לוביסטים, איחודי תעשיינים וכדומה, גופים הסתדרותיים ועוד).
גם גופים פרטיים שלא קשורים כלל לשלטון יכולים להיות פוליטיים, מעצם החלטת הבעלים (בן אנד ג'ריס, מקדונלדס ועוד) הם יפעלו לחיזוק כוחם כל
אתה מתכוון לגוף או ראשויות? אצא מנקודת הנחה שהתכוונת לראשויות שלטון כבזה דנים.
מתכוון לכל גוף כפי שהסברתי בסעיף הקודם.
גוף מורכב מאנשים, אנשים הם אמבציוזים, אנשים מפתחים נאמנות לדרך ולגוף בו הם פעילים, אנשים רואים בקידום הגוף וחיזוקו את הדרך לקדם את עצמם.
3. שוב , פירמה פרטית יכולה להזמין גוף פרטי באוטסורסינג על פי דרישה שינהל את הקבלה לארגון/יבחר מועמדים/ ווטאבר.
ברגע שמדובר בפוליטיקה ציבורית בלתי אפשרי להגיע למצב של גוף חיצוני בעל סמכויות ללא שום מעורבות פוליטית.
מול רשויות השלטון זהו תפקידו של השלטון להקים אמצעי בקרה באמצעות חקיקה או החלטות ממשלתיות או החלטות שיפוטיות.
כל רעיון הפרדת הרשויות הוא שתהיה בקרה של הרשויות אחת על השניה.
מרגע שקיים גוף בתוך המערכת שאין עליו בקרה, כוחו יצמח, וביקורת תקשורתית עליו במקרה הטוב רק תמזער נזקים כך שאת הפעולות לחיזוקו יבצע במחשכים.
אם גם אין ביקורת תקשורתית וההפך קיים - אתרוג תקשורתי, קל וחומר שכוחו יצמח בצורה קיצונית ואת הפעולות לחיזוקו העצמי יבצע גם מהמקפצה.

הבעיה אינה רק בחוזקה של הראשות השופטת כפי שביביסטים אוהבים להתקיף אלא בשלושת הראשיות יחדיו. אין הפרדת ראשויות במשטר הפרלמנטרי שבחרנו לעצמנו והדבר הופך בעייתי מיום ליום. לכן אי אפשר ולא צריך להפריד את הראשות השופטת בלא רוויזיה שילטונית שתביא להפרדת ראשויות מלאה גם בין המחוקקת למבצעת. עם בחירות אזוריות לפרלמנט הנפרדות מהבחירות לראשות המבצעת.
אתה חוזר וטוען זאת כמנטרה ובלי קשר לנכונות הדברים או לנושא,
מבחינת הנושא - הדבר לא קשור לדיון שהוא בכלל על הגוף שנקרא הפרקליטות שהיא מערך פקידותי השייך לרשות המבצעת - הממשלה.
מבחינת נכונות הדברים - לא אכנס לזה עכשיו. אשאיר את זה לדיון אחר,
רק אציין בהערת ביניים שהפרקליטות שאמורה להיות זרוע של הרשות המבצעת משום שאין עליה בקרה הפכה להיות בהרבה מובנים זרוע מבצעת של הרשות השופטת, וניכסה לעצמה את המשטרה ככלי שרת (בהתנדבות של שוטרים בכירים עושי דבר הפרקליטות, ושופטים שמאשרים בצורה גורפת בקשות של המשטרה והפרקליטות.
כל ניסיון של הרשות המבצעת (מימין או משמאל) להשית בקרה על המערך הפקידותי הזה (שכפוף לה) נחל כישלון חרוץ והסתיים בסיכול האדם המבצע בכלים העומדים לרשות הפרקליטות.
ואין להתפלא על כך, הרשות המבצעת לא יכולה לקבוע אפילו בקרה איכות לפיטורי מורים שסרחו, אז איך תתמודד עם הפרקליטות החזקה?
אם כבר יש רשות חלשה בישראל זו הרשות המבצעת בישראל שהפכה לנטולת סמכויות וחלשה מאוד, למעט במקרי חירום.
 

סתוונית333

Well-known member
יכולותיה השיפוטיות של כרייף - תוצאות של מבחן אחד אינן ראייה ליכולת, אני בטוח שימצא יותר משופט אחד גם בערכאות הגבוהות שבעברו כישלון במבחן כזה, ועוד כמה שבכלל לא ניגשו למבחן כזה.
גם אם יכולותיה השיפוטיות של כרייף אינן עומדות בסטנדרט שקבעה המערכת (ואני בכלל לא שולל זאת), דרך הפעולה שננקטה נגדה היא פסולה.
למערכת המשפט כמו גם בכל מוסד ממשלתי (למשל משרד החינוך) אין דרך להדיח מתפקיד עובד שאינו עומד בסטנדרטים,
הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעים המאוד לא שיגרתיים שהופעלו במקרה שטייף.
אם למערכות היו כלים ליישום בקרת איכות לא הייתה נצרכת התנהלות של משטרים אפלים במדינת עולם שלישי כדי להדיח עובדים שאינם עומדים בסטנדרט.

קשקוש
 
למעלה