הכוונה היא לפוליטיקה ציבורית אני מניח.
הרי פירמות פרטיות אינן פוליטיות ברמה הציבורית, רק הפנימית.
אחדד
כל גוף הקשור בשלטון בצורה ישירה הוא פוליטי בצורה חד משמעית - הוא יפעל פוליטית בכלים הנתונים לו לחיזוק כוחו, לכל הפחות לשימור כוחו.
ישנם גם גופים פוליטיים שאינם קשורים בקשר ישיר לשלטון (עמותות, חברות במשק המחזיקות לוביסטים, איחודי תעשיינים וכדומה, גופים הסתדרותיים ועוד).
גם גופים פרטיים שלא קשורים כלל לשלטון יכולים להיות פוליטיים, מעצם החלטת הבעלים (בן אנד ג'ריס, מקדונלדס ועוד) הם יפעלו לחיזוק כוחם כל
אתה מתכוון לגוף או ראשויות? אצא מנקודת הנחה שהתכוונת לראשויות שלטון כבזה דנים.
מתכוון לכל גוף כפי שהסברתי בסעיף הקודם.
גוף מורכב מאנשים, אנשים הם אמבציוזים, אנשים מפתחים נאמנות לדרך ולגוף בו הם פעילים, אנשים רואים בקידום הגוף וחיזוקו את הדרך לקדם את עצמם.
3. שוב , פירמה פרטית יכולה להזמין גוף פרטי באוטסורסינג על פי דרישה שינהל את הקבלה לארגון/יבחר מועמדים/ ווטאבר.
ברגע שמדובר בפוליטיקה ציבורית בלתי אפשרי להגיע למצב של גוף חיצוני בעל סמכויות ללא שום מעורבות פוליטית.
מול רשויות השלטון זהו תפקידו של השלטון להקים אמצעי בקרה באמצעות חקיקה או החלטות ממשלתיות או החלטות שיפוטיות.
כל רעיון הפרדת הרשויות הוא שתהיה בקרה של הרשויות אחת על השניה.
מרגע שקיים גוף בתוך המערכת שאין עליו בקרה, כוחו יצמח, וביקורת תקשורתית עליו במקרה הטוב רק תמזער נזקים כך שאת הפעולות לחיזוקו יבצע במחשכים.
אם גם אין ביקורת תקשורתית וההפך קיים - אתרוג תקשורתי, קל וחומר שכוחו יצמח בצורה קיצונית ואת הפעולות לחיזוקו העצמי יבצע גם מהמקפצה.
הבעיה אינה רק בחוזקה של הראשות השופטת כפי שביביסטים אוהבים להתקיף אלא בשלושת הראשיות יחדיו. אין הפרדת ראשויות במשטר הפרלמנטרי שבחרנו לעצמנו והדבר הופך בעייתי מיום ליום. לכן אי אפשר ולא צריך להפריד את הראשות השופטת בלא רוויזיה שילטונית שתביא להפרדת ראשויות מלאה גם בין המחוקקת למבצעת. עם בחירות אזוריות לפרלמנט הנפרדות מהבחירות לראשות המבצעת.
אתה חוזר וטוען זאת כמנטרה ובלי קשר לנכונות הדברים או לנושא,
מבחינת הנושא - הדבר לא קשור לדיון שהוא בכלל על הגוף שנקרא הפרקליטות שהיא מערך פקידותי השייך לרשות המבצעת - הממשלה.
מבחינת נכונות הדברים - לא אכנס לזה עכשיו. אשאיר את זה לדיון אחר,
רק אציין בהערת ביניים שהפרקליטות שאמורה להיות זרוע של הרשות המבצעת משום שאין עליה בקרה הפכה להיות בהרבה מובנים זרוע מבצעת של הרשות השופטת, וניכסה לעצמה את המשטרה ככלי שרת (בהתנדבות של שוטרים בכירים עושי דבר הפרקליטות, ושופטים שמאשרים בצורה גורפת בקשות של המשטרה והפרקליטות.
כל ניסיון של הרשות המבצעת (מימין או משמאל) להשית בקרה על המערך הפקידותי הזה (שכפוף לה) נחל כישלון חרוץ והסתיים בסיכול האדם המבצע בכלים העומדים לרשות הפרקליטות.
ואין להתפלא על כך, הרשות המבצעת לא יכולה לקבוע אפילו בקרה איכות לפיטורי מורים שסרחו, אז איך תתמודד עם הפרקליטות החזקה?
אם כבר יש רשות חלשה בישראל זו הרשות המבצעת בישראל שהפכה לנטולת סמכויות וחלשה מאוד, למעט במקרי חירום.