רק כדי לשפוך
New member
כי אין לי למי לספר
אני נמצא בעולם הזה כבר לא מעט שנים. נכנסתי אליו כמעט בטעות כי התאהבתי במישהי שמאוחר יותר התברר לי ששיחקה בי, נשארתי בו כי הריגושים והפרפרים שנעלמו וחזרו לפתע היו פשוט משכרים. מאז ידעתי לא מעט נשים, אך את אשר חיפשתי לא ממש הצלחתי למצוא, גיליתי שמקשר לקשר אני צריך להעלות את סף הריגוש כדי להרגיש את אותם פרפרים, הבנתי שאני מחפש אהבה. והיא הגיעה, אחרי הרבה שנים שלא הרגשתי אהבה אמיתית, הרבה שנים בהן לא התאהבתי או הצלחתי להתאהב זה פשוט הגיע ותפס אותי לא מוכן. לכאורה לא היה לזה שום סיכוי, היא מראש אמרה לי שזה לעולם לא יעבור את הוירטואליה והכנתי את עצמי לכך שזה הולך להיות רק קשר חברי, בניתי סביבי חומה כדי שלא תצליח לחדור אלי, כדי שלא אמצא את עצמי נפגע בסופו של דבר אבל לאט לאט או מהר מהר החומות נפלו ומצאתי עצמי מתחבר, נקשר, מתאהב, אוהב. והחומות שלה נפלו גם כן, היא מצאה את עצמה מותחת את הגבולות שלה יותר ויותר ונופלת גם היא יחד איתי. מעולם לא נפגשנו וזה מה שהכי מפתיע, שאני "אפול" ככה בקשר וירטואלי. בתוך תוכי ידעתי שבמוקדם או במאוחר זה יגיע, אבל לא הייתי מוכן לפתאומיות שבה זה קרה. היום זה הגיע, בצורה לקונית, קצרה, חותכת, כואבת. זה נגמר, אל תיצור איתי קשר יותר, זה מספיק קשה גם ככה. מצטערת. ועכשיו נשארתי עם כל המחשבות, בלי יכולת לענות, הבטחתי לה שאם זה יסתיים לא אקשה עליה ואני מתכוון לעמוד מאחורי הבטחתי, אבל את החור הזה בבטן קשה למלא. חברה טובה שפשוט נעלמה ואין לי שום דרך לדעת מה עובר עליה. אני מבחינתי מאחל לה רק טוב ושתצליח להתגבר על המכשולים שבוודאי ניצבים לפניה עכשיו, אין בי כעסים או טרוניות כי מראש הזהירה אותי שלא יקרה כלום אני מכיר את כל הקלישאות שהזמן מרפא והזמן עוזר ושזה יעבור ויהיה קל יותר, אבל עכשיו, כרגע ובוודאי גם בימים ובשבועות ואולי אפילו בחודשים הקרובים זה יהיה כואב וחסר וריק ואין לי ממש עם מי לדבר על זה. בשיר של סטינג, "אם אתה אוהב מישהו תשחרר אותו" מדובר על אהבה כזו, היו לא מעט פעמים במהלך הקשר שלנו שהייתי עד להתלבטויות שלה לגבי הקשר שלנו, תמיד המחשבה של לעשות את המעשה האצילי ו"לשחרר אותה" עברה לי בראש אבל לא יכולתי, לא הצלחתי, עכשיו אין לי ברירה. אני אוהב אותך
אני נמצא בעולם הזה כבר לא מעט שנים. נכנסתי אליו כמעט בטעות כי התאהבתי במישהי שמאוחר יותר התברר לי ששיחקה בי, נשארתי בו כי הריגושים והפרפרים שנעלמו וחזרו לפתע היו פשוט משכרים. מאז ידעתי לא מעט נשים, אך את אשר חיפשתי לא ממש הצלחתי למצוא, גיליתי שמקשר לקשר אני צריך להעלות את סף הריגוש כדי להרגיש את אותם פרפרים, הבנתי שאני מחפש אהבה. והיא הגיעה, אחרי הרבה שנים שלא הרגשתי אהבה אמיתית, הרבה שנים בהן לא התאהבתי או הצלחתי להתאהב זה פשוט הגיע ותפס אותי לא מוכן. לכאורה לא היה לזה שום סיכוי, היא מראש אמרה לי שזה לעולם לא יעבור את הוירטואליה והכנתי את עצמי לכך שזה הולך להיות רק קשר חברי, בניתי סביבי חומה כדי שלא תצליח לחדור אלי, כדי שלא אמצא את עצמי נפגע בסופו של דבר אבל לאט לאט או מהר מהר החומות נפלו ומצאתי עצמי מתחבר, נקשר, מתאהב, אוהב. והחומות שלה נפלו גם כן, היא מצאה את עצמה מותחת את הגבולות שלה יותר ויותר ונופלת גם היא יחד איתי. מעולם לא נפגשנו וזה מה שהכי מפתיע, שאני "אפול" ככה בקשר וירטואלי. בתוך תוכי ידעתי שבמוקדם או במאוחר זה יגיע, אבל לא הייתי מוכן לפתאומיות שבה זה קרה. היום זה הגיע, בצורה לקונית, קצרה, חותכת, כואבת. זה נגמר, אל תיצור איתי קשר יותר, זה מספיק קשה גם ככה. מצטערת. ועכשיו נשארתי עם כל המחשבות, בלי יכולת לענות, הבטחתי לה שאם זה יסתיים לא אקשה עליה ואני מתכוון לעמוד מאחורי הבטחתי, אבל את החור הזה בבטן קשה למלא. חברה טובה שפשוט נעלמה ואין לי שום דרך לדעת מה עובר עליה. אני מבחינתי מאחל לה רק טוב ושתצליח להתגבר על המכשולים שבוודאי ניצבים לפניה עכשיו, אין בי כעסים או טרוניות כי מראש הזהירה אותי שלא יקרה כלום אני מכיר את כל הקלישאות שהזמן מרפא והזמן עוזר ושזה יעבור ויהיה קל יותר, אבל עכשיו, כרגע ובוודאי גם בימים ובשבועות ואולי אפילו בחודשים הקרובים זה יהיה כואב וחסר וריק ואין לי ממש עם מי לדבר על זה. בשיר של סטינג, "אם אתה אוהב מישהו תשחרר אותו" מדובר על אהבה כזו, היו לא מעט פעמים במהלך הקשר שלנו שהייתי עד להתלבטויות שלה לגבי הקשר שלנו, תמיד המחשבה של לעשות את המעשה האצילי ו"לשחרר אותה" עברה לי בראש אבל לא יכולתי, לא הצלחתי, עכשיו אין לי ברירה. אני אוהב אותך
ולעניינך, באת, פרקת מקווה בשבילך שהשנה 2011 תהיה יותר חייכנית וטובה לך, ואל תסכים לוירטואליה בלבד.
