כיצד קובעים הקצאות אוטובוסים לקווים השונים?

[connex]

כיצד קובעים הקצאות אוטובוסים לקווים השונים?

כיצד קובעים הקצאות אוטובוסים לקווים השונים?
הדוגמא שלי מתבססת על שני קווים
11 ו13 של קווים באשכול לוד
שני הקווים מתחילים בתחנה המרכזית בלוד ומסיימים ברמלה
הראשון בת.מ והשני בשכונת קריית האומנים
שני הקווים עוברים ברכבת לוד ובוודאי משרתים חיילים
שני הקווים משרתים שכונות בעיקר: 11 את גני יער ובן גוריון בלוד,קרית מנחם ברמלה
13 את קרית האומנים
אם כך מדוע קו 11 מופעל ע"י מכונה בין עירונית וקו 13 מופעל ע"י מכונה עירונית?

 

[felixr]

למשרד התחבורה הפתרונים. כנ"ל 47/8 ת"א - רעננה

כיצד קובעים הקצאות אוטובוסים לקווים השונים?
הדוגמא שלי מתבססת על שני קווים
11 ו13 של קווים באשכול לוד
שני הקווים מתחילים בתחנה המרכזית בלוד ומסיימים ברמלה
הראשון בת.מ והשני בשכונת קריית האומנים
שני הקווים עוברים ברכבת לוד ובוודאי משרתים חיילים
שני הקווים משרתים שכונות בעיקר: 11 את גני יער ובן גוריון בלוד,קרית מנחם ברמלה
13 את קרית האומנים
אם כך מדוע קו 11 מופעל ע"י מכונה בין עירונית וקו 13 מופעל ע"י מכונה עירונית?

למשרד התחבורה הפתרונים. כנ"ל 47/8 ת"א - רעננה

 

[mister K]

במשרד יש פקידים שלא נסעו בחיים באוטובוס

למשרד התחבורה הפתרונים. כנ"ל 47/8 ת"א - רעננה

במשרד יש פקידים שלא נסעו בחיים באוטובוס
ולכן הקביעות שלהם בנושא זה מטומטמות וחסרות כל היגיון.

פקיד שקובע שקווים 47 ו-90 מהשרון לתל אביב וקו 173 מראשון לציון לתל אביב, הם קווים בין עירוניים, ולכן מחייב להפעילם עם מכונות בין עירוניות במקום עירונית מונגשות, הוא פקיד מטומטם שיש לו אפס היכרות עם הקווים האלה.

מה לעשות שזו הרמה במשרד התחבורה, ואחר כך כל הנוסעים סובלים מהטימטום הזה ומחוסר המקצועיות המשווע.

 

[mister K]

ואגב, לגבי 48...

במשרד יש פקידים שלא נסעו בחיים באוטובוס
ולכן הקביעות שלהם בנושא זה מטומטמות וחסרות כל היגיון.

פקיד שקובע שקווים 47 ו-90 מהשרון לתל אביב וקו 173 מראשון לציון לתל אביב, הם קווים בין עירוניים, ולכן מחייב להפעילם עם מכונות בין עירוניות במקום עירונית מונגשות, הוא פקיד מטומטם שיש לו אפס היכרות עם הקווים האלה.

מה לעשות שזו הרמה במשרד התחבורה, ואחר כך כל הנוסעים סובלים מהטימטום הזה ומחוסר המקצועיות המשווע.

ואגב, לגבי 48...
הפקידים במשרד רצו במקור שגם הוא יהיה בין עירוני (הרי תל אביב ורעננה הן שתי רשויות שונות ומבחינתם זה מספיק).

אבל מזל שבחברת מטרופולין יושבים כמה אנשים שמבינים עניין ולחצו על המשרד שלפחות הקו הזה יופעל על ידי מכונות עירוניות.

 

[amirv]

סוג האוטובוס

ואגב, לגבי 48...
הפקידים במשרד רצו במקור שגם הוא יהיה בין עירוני (הרי תל אביב ורעננה הן שתי רשויות שונות ומבחינתם זה מספיק).

אבל מזל שבחברת מטרופולין יושבים כמה אנשים שמבינים עניין ולחצו על המשרד שלפחות הקו הזה יופעל על ידי מכונות עירוניות.

סוג האוטובוס
ברור לכולם שקו עירוני צריך להיות מופעל באוטובוס עירוני וקו בינעירוני צריך להיות מופעל באוטובוס בינעירוני
אבל החיים הם לא שחור ולבן, והאפור באמצע דורש הגדרות מדויקות יותר מהצמב הנוכחי.

במקרה שלנו, קווים ארוכים בתוך התווך העירוני, שבעבר נקראו "קווים מטרופוליניים הם אותו אפור.
עבור נוסע שיושב פרק זמן ארוך באוטובוס רצוי שהאוטובוס יהיה בינעירוני. יותר נוח.
עבור נוסע שמשתמש באותו אוטובוס עבור קטע קטן מהדרך רצוי שיהיה עירוני - עולים מהר, יורדים מהר, נגישות לנכים, קשישים ועגלות ילדים.

אז מה נכון?

לפי נהלי הרישוי, על מנת שאוטובוס שנמצא בתווך עירוני יוגדר כבינעירוני צריך להתקיים אחד מהתנאים הבאים:
א. חלק ממסלול הקו הינו על דרך מהירה ויש לו לפחות מקטע אחד של מרחק של יותר מ-5 ק"מ בין תחנות.
ב. לקו יש מגבלות איסוף והורדה כך שהוא אוסף בלבד בעיר המוצא ומוריד בלבד בעיר היעד. כלומר, מרבית הנוסעים על הקו עושים איתו כברת דרך ארוכה.

בהקשר של קווים 47,48, ברור שאף אחד מהם לא עומד בשני התנאים הנ"ל ולכן שניהם צריכים להיות עירוניים. אבל ההחלטה (במכרז השרון) נפלה לפני שנהלי הרישוי נכתבו.

בהקשר של קווים 501 ו-502 (שהיום מופעלים לסיורגין עם שני סוגי הכלים ללא שום קשר לנהלי הרישוי) אפשר לראות את ההבדל הזה באופן ברור. קו 501 צריך להיות עירוני וקו 502 צריך להיות בינעירוני. בפועל לרוב זה הפוך מסיבות השמורות עם אגד ואני מורח להודות שלפעמים אני עולה על 501 האיטי יותר רק כדי לשבת בנוחות בנסיעה הארוכה שמצפה לי בין רענה לתל אביב.
בהקשר של קו 504 לדוגמה, או 567 מכפר סבא. הרי שהם צריכים להיות מופעלים בבינעיורני בגלל ששני התנאים מתקיימים. (בפועל כאמור, אגד לא מתייחסת לנהלי הרישוי האלה ברצינות רבה מדי ויש תלונות רבות של נוסעים על השימוש ברכב עירוני).

 

[טנק2]

505-כמו 567

סוג האוטובוס
ברור לכולם שקו עירוני צריך להיות מופעל באוטובוס עירוני וקו בינעירוני צריך להיות מופעל באוטובוס בינעירוני
אבל החיים הם לא שחור ולבן, והאפור באמצע דורש הגדרות מדויקות יותר מהצמב הנוכחי.

במקרה שלנו, קווים ארוכים בתוך התווך העירוני, שבעבר נקראו "קווים מטרופוליניים הם אותו אפור.
עבור נוסע שיושב פרק זמן ארוך באוטובוס רצוי שהאוטובוס יהיה בינעירוני. יותר נוח.
עבור נוסע שמשתמש באותו אוטובוס עבור קטע קטן מהדרך רצוי שיהיה עירוני - עולים מהר, יורדים מהר, נגישות לנכים, קשישים ועגלות ילדים.

אז מה נכון?

לפי נהלי הרישוי, על מנת שאוטובוס שנמצא בתווך עירוני יוגדר כבינעירוני צריך להתקיים אחד מהתנאים הבאים:
א. חלק ממסלול הקו הינו על דרך מהירה ויש לו לפחות מקטע אחד של מרחק של יותר מ-5 ק"מ בין תחנות.
ב. לקו יש מגבלות איסוף והורדה כך שהוא אוסף בלבד בעיר המוצא ומוריד בלבד בעיר היעד. כלומר, מרבית הנוסעים על הקו עושים איתו כברת דרך ארוכה.

בהקשר של קווים 47,48, ברור שאף אחד מהם לא עומד בשני התנאים הנ"ל ולכן שניהם צריכים להיות עירוניים. אבל ההחלטה (במכרז השרון) נפלה לפני שנהלי הרישוי נכתבו.

בהקשר של קווים 501 ו-502 (שהיום מופעלים לסיורגין עם שני סוגי הכלים ללא שום קשר לנהלי הרישוי) אפשר לראות את ההבדל הזה באופן ברור. קו 501 צריך להיות עירוני וקו 502 צריך להיות בינעירוני. בפועל לרוב זה הפוך מסיבות השמורות עם אגד ואני מורח להודות שלפעמים אני עולה על 501 האיטי יותר רק כדי לשבת בנוחות בנסיעה הארוכה שמצפה לי בין רענה לתל אביב.
בהקשר של קו 504 לדוגמה, או 567 מכפר סבא. הרי שהם צריכים להיות מופעלים בבינעיורני בגלל ששני התנאים מתקיימים. (בפועל כאמור, אגד לא מתייחסת לנהלי הרישוי האלה ברצינות רבה מדי ויש תלונות רבות של נוסעים על השימוש ברכב עירוני).

505-כמו 567
בעבר הנסיעה ב7:15 מרעננה הייתה מופעלת ע"י בינעירונית (מאן איריזר לרוב) אך כיום הנסיעה הזאת מופעלת ע"י NLים (אוטובוס עירוני נמוך רצפה)

 

[olli3]

47 בחלק מהמסלול שלו הוא הורדה בלבד.

סוג האוטובוס
ברור לכולם שקו עירוני צריך להיות מופעל באוטובוס עירוני וקו בינעירוני צריך להיות מופעל באוטובוס בינעירוני
אבל החיים הם לא שחור ולבן, והאפור באמצע דורש הגדרות מדויקות יותר מהצמב הנוכחי.

במקרה שלנו, קווים ארוכים בתוך התווך העירוני, שבעבר נקראו "קווים מטרופוליניים הם אותו אפור.
עבור נוסע שיושב פרק זמן ארוך באוטובוס רצוי שהאוטובוס יהיה בינעירוני. יותר נוח.
עבור נוסע שמשתמש באותו אוטובוס עבור קטע קטן מהדרך רצוי שיהיה עירוני - עולים מהר, יורדים מהר, נגישות לנכים, קשישים ועגלות ילדים.

אז מה נכון?

לפי נהלי הרישוי, על מנת שאוטובוס שנמצא בתווך עירוני יוגדר כבינעירוני צריך להתקיים אחד מהתנאים הבאים:
א. חלק ממסלול הקו הינו על דרך מהירה ויש לו לפחות מקטע אחד של מרחק של יותר מ-5 ק"מ בין תחנות.
ב. לקו יש מגבלות איסוף והורדה כך שהוא אוסף בלבד בעיר המוצא ומוריד בלבד בעיר היעד. כלומר, מרבית הנוסעים על הקו עושים איתו כברת דרך ארוכה.

בהקשר של קווים 47,48, ברור שאף אחד מהם לא עומד בשני התנאים הנ"ל ולכן שניהם צריכים להיות עירוניים. אבל ההחלטה (במכרז השרון) נפלה לפני שנהלי הרישוי נכתבו.

בהקשר של קווים 501 ו-502 (שהיום מופעלים לסיורגין עם שני סוגי הכלים ללא שום קשר לנהלי הרישוי) אפשר לראות את ההבדל הזה באופן ברור. קו 501 צריך להיות עירוני וקו 502 צריך להיות בינעירוני. בפועל לרוב זה הפוך מסיבות השמורות עם אגד ואני מורח להודות שלפעמים אני עולה על 501 האיטי יותר רק כדי לשבת בנוחות בנסיעה הארוכה שמצפה לי בין רענה לתל אביב.
בהקשר של קו 504 לדוגמה, או 567 מכפר סבא. הרי שהם צריכים להיות מופעלים בבינעיורני בגלל ששני התנאים מתקיימים. (בפועל כאמור, אגד לא מתייחסת לנהלי הרישוי האלה ברצינות רבה מדי ויש תלונות רבות של נוסעים על השימוש ברכב עירוני).

47 בחלק מהמסלול שלו הוא הורדה בלבד.
אם אני לא טועה זה קיים רק בכיוון הנסיעה לתל אביב או שאני טועה וזה בכיוון ההפוך.

 

[טנק2]

בכיוון רעננה הוא איסוף בלבד בת"א עד הלונה פרק

47 בחלק מהמסלול שלו הוא הורדה בלבד.
אם אני לא טועה זה קיים רק בכיוון הנסיעה לתל אביב או שאני טועה וזה בכיוון ההפוך.

בכיוון רעננה הוא איסוף בלבד בת"א עד הלונה פרק
מרעננה הוא איסוף והורדה גם בתחילתו.

 

[אורי404]

זה השתנה עם השנים

בכיוון רעננה הוא איסוף בלבד בת"א עד הלונה פרק
מרעננה הוא איסוף והורדה גם בתחילתו.

זה השתנה עם השנים
כאשר "דן" הפעילו את 47 התחנות לכיוון תל אביב:
רעננה-מרכז רמת השרון כולל היו איסוף בלבד. מהכפר הירוק והלאה תחנות איסוף והורדה.
לכיוון רעננה:
עד אזור גני יהושע (לימים תחנת רכבת האוניברסיטה) איסוף בלבד. ממשרד הרישוי/לונה פארק עד הכפר הירוק איסוף+הורדה. רמת השרון והלאה הורדה בלבד.
עם השנים תחנת מרכז רמת השרון הייתה איסוף והורדה בשני הכיוונים. אני חושב, אבל לא בטוח לחלוטין, שזה היה בעקבות צמצום נסיעות קו 531 מרעננה. עד אז רב, אם לא כל הנסיעות של קו 531 בשני הכיוונים היה מ/לרעננה. בהמשך זה שונה לכך, שרב הנסיעות הם מ/להרצליה.
כמו כן לכיוון רעננה בתקופת "דן" תחנת האוניברסיטה הייתה, בהמשך איסוף+הורדה.
גם בתחילת הפעלת "מטרופולין" תחנת האוניברסיטה לכיוון רעננה הייתה באותו מצב. לדעתי בגלל עומס הנוסעים באוטובוס בינעירוני (שבגין זה הגבלה עד 10 נוסעים בעמידה) שינו את זה לתחנת הלונה פארק.
לגבי הנסיעה בשרון, מאז הפעלת "מטרופולין" הוסיפו תחנה נוספת בדרך סוקולוב ברמת השרון.
בשורה התחתונה בתקופת "דן" עם האוטובוסים העירוניים (לקראת סוף ההפעלה היו מספר אוטובוסים יורו 4 חדשים לאותה תקופה) ועם תחנות איסוף בלבד או הורדה בלבד בשרון, הנסיעה הייתה עדיפה, מאשר כעת בבינעירוניים.

 

[טנק2]

אכן

זה השתנה עם השנים
כאשר "דן" הפעילו את 47 התחנות לכיוון תל אביב:
רעננה-מרכז רמת השרון כולל היו איסוף בלבד. מהכפר הירוק והלאה תחנות איסוף והורדה.
לכיוון רעננה:
עד אזור גני יהושע (לימים תחנת רכבת האוניברסיטה) איסוף בלבד. ממשרד הרישוי/לונה פארק עד הכפר הירוק איסוף+הורדה. רמת השרון והלאה הורדה בלבד.
עם השנים תחנת מרכז רמת השרון הייתה איסוף והורדה בשני הכיוונים. אני חושב, אבל לא בטוח לחלוטין, שזה היה בעקבות צמצום נסיעות קו 531 מרעננה. עד אז רב, אם לא כל הנסיעות של קו 531 בשני הכיוונים היה מ/לרעננה. בהמשך זה שונה לכך, שרב הנסיעות הם מ/להרצליה.
כמו כן לכיוון רעננה בתקופת "דן" תחנת האוניברסיטה הייתה, בהמשך איסוף+הורדה.
גם בתחילת הפעלת "מטרופולין" תחנת האוניברסיטה לכיוון רעננה הייתה באותו מצב. לדעתי בגלל עומס הנוסעים באוטובוס בינעירוני (שבגין זה הגבלה עד 10 נוסעים בעמידה) שינו את זה לתחנת הלונה פארק.
לגבי הנסיעה בשרון, מאז הפעלת "מטרופולין" הוסיפו תחנה נוספת בדרך סוקולוב ברמת השרון.
בשורה התחתונה בתקופת "דן" עם האוטובוסים העירוניים (לקראת סוף ההפעלה היו מספר אוטובוסים יורו 4 חדשים לאותה תקופה) ועם תחנות איסוף בלבד או הורדה בלבד בשרון, הנסיעה הייתה עדיפה, מאשר כעת בבינעירוניים.

אכן
531 פועל היום רק עד 9 (במסלולו עד למרכזית רעננה), אבל בשנות ה90 הוארך עד למרכזית רעננה בכל שעות היום, ובשנות ה2000 קוצר שוב עד הרצליה בשעות מסויימות (אחרי 9 בבוקר)

 

[איליה קוגן]

תודה, מעניין לדעת!

סוג האוטובוס
ברור לכולם שקו עירוני צריך להיות מופעל באוטובוס עירוני וקו בינעירוני צריך להיות מופעל באוטובוס בינעירוני
אבל החיים הם לא שחור ולבן, והאפור באמצע דורש הגדרות מדויקות יותר מהצמב הנוכחי.

במקרה שלנו, קווים ארוכים בתוך התווך העירוני, שבעבר נקראו "קווים מטרופוליניים הם אותו אפור.
עבור נוסע שיושב פרק זמן ארוך באוטובוס רצוי שהאוטובוס יהיה בינעירוני. יותר נוח.
עבור נוסע שמשתמש באותו אוטובוס עבור קטע קטן מהדרך רצוי שיהיה עירוני - עולים מהר, יורדים מהר, נגישות לנכים, קשישים ועגלות ילדים.

אז מה נכון?

לפי נהלי הרישוי, על מנת שאוטובוס שנמצא בתווך עירוני יוגדר כבינעירוני צריך להתקיים אחד מהתנאים הבאים:
א. חלק ממסלול הקו הינו על דרך מהירה ויש לו לפחות מקטע אחד של מרחק של יותר מ-5 ק"מ בין תחנות.
ב. לקו יש מגבלות איסוף והורדה כך שהוא אוסף בלבד בעיר המוצא ומוריד בלבד בעיר היעד. כלומר, מרבית הנוסעים על הקו עושים איתו כברת דרך ארוכה.

בהקשר של קווים 47,48, ברור שאף אחד מהם לא עומד בשני התנאים הנ"ל ולכן שניהם צריכים להיות עירוניים. אבל ההחלטה (במכרז השרון) נפלה לפני שנהלי הרישוי נכתבו.

בהקשר של קווים 501 ו-502 (שהיום מופעלים לסיורגין עם שני סוגי הכלים ללא שום קשר לנהלי הרישוי) אפשר לראות את ההבדל הזה באופן ברור. קו 501 צריך להיות עירוני וקו 502 צריך להיות בינעירוני. בפועל לרוב זה הפוך מסיבות השמורות עם אגד ואני מורח להודות שלפעמים אני עולה על 501 האיטי יותר רק כדי לשבת בנוחות בנסיעה הארוכה שמצפה לי בין רענה לתל אביב.
בהקשר של קו 504 לדוגמה, או 567 מכפר סבא. הרי שהם צריכים להיות מופעלים בבינעיורני בגלל ששני התנאים מתקיימים. (בפועל כאמור, אגד לא מתייחסת לנהלי הרישוי האלה ברצינות רבה מדי ויש תלונות רבות של נוסעים על השימוש ברכב עירוני).

תודה, מעניין לדעת!

 

[אוטוטובוסים]

524/5 ו531 מופעלים הרבה פעמים בבינעירוני

סוג האוטובוס
ברור לכולם שקו עירוני צריך להיות מופעל באוטובוס עירוני וקו בינעירוני צריך להיות מופעל באוטובוס בינעירוני
אבל החיים הם לא שחור ולבן, והאפור באמצע דורש הגדרות מדויקות יותר מהצמב הנוכחי.

במקרה שלנו, קווים ארוכים בתוך התווך העירוני, שבעבר נקראו "קווים מטרופוליניים הם אותו אפור.
עבור נוסע שיושב פרק זמן ארוך באוטובוס רצוי שהאוטובוס יהיה בינעירוני. יותר נוח.
עבור נוסע שמשתמש באותו אוטובוס עבור קטע קטן מהדרך רצוי שיהיה עירוני - עולים מהר, יורדים מהר, נגישות לנכים, קשישים ועגלות ילדים.

אז מה נכון?

לפי נהלי הרישוי, על מנת שאוטובוס שנמצא בתווך עירוני יוגדר כבינעירוני צריך להתקיים אחד מהתנאים הבאים:
א. חלק ממסלול הקו הינו על דרך מהירה ויש לו לפחות מקטע אחד של מרחק של יותר מ-5 ק"מ בין תחנות.
ב. לקו יש מגבלות איסוף והורדה כך שהוא אוסף בלבד בעיר המוצא ומוריד בלבד בעיר היעד. כלומר, מרבית הנוסעים על הקו עושים איתו כברת דרך ארוכה.

בהקשר של קווים 47,48, ברור שאף אחד מהם לא עומד בשני התנאים הנ"ל ולכן שניהם צריכים להיות עירוניים. אבל ההחלטה (במכרז השרון) נפלה לפני שנהלי הרישוי נכתבו.

בהקשר של קווים 501 ו-502 (שהיום מופעלים לסיורגין עם שני סוגי הכלים ללא שום קשר לנהלי הרישוי) אפשר לראות את ההבדל הזה באופן ברור. קו 501 צריך להיות עירוני וקו 502 צריך להיות בינעירוני. בפועל לרוב זה הפוך מסיבות השמורות עם אגד ואני מורח להודות שלפעמים אני עולה על 501 האיטי יותר רק כדי לשבת בנוחות בנסיעה הארוכה שמצפה לי בין רענה לתל אביב.
בהקשר של קו 504 לדוגמה, או 567 מכפר סבא. הרי שהם צריכים להיות מופעלים בבינעיורני בגלל ששני התנאים מתקיימים. (בפועל כאמור, אגד לא מתייחסת לנהלי הרישוי האלה ברצינות רבה מדי ויש תלונות רבות של נוסעים על השימוש ברכב עירוני).

524/5 ו531 מופעלים הרבה פעמים בבינעירוני
הם קווים הרבה יותר מסורבלים ועירוניים מרוב קווי גוש דן, למרות זאת אגד מפעילה מסיבה לא ברורה בינעירוניות בקווים הללו במקום לשלוח אותן ל502/567 או אפילו ל501 שללא ספק יש לו יותר בינעירוני.
מה שהכי עצבן אותי תמיד זה שבבוקר קו 620 יוצא מת"מ הרצליה באוטובוס עירוני ובדיוק באותה השעה יוצא 531/525/524 בינעירוני.

 

[אוטוטובוסים]

עוד תופעה חסרת הגיון

במשרד יש פקידים שלא נסעו בחיים באוטובוס
ולכן הקביעות שלהם בנושא זה מטומטמות וחסרות כל היגיון.

פקיד שקובע שקווים 47 ו-90 מהשרון לתל אביב וקו 173 מראשון לציון לתל אביב, הם קווים בין עירוניים, ולכן מחייב להפעילם עם מכונות בין עירוניות במקום עירונית מונגשות, הוא פקיד מטומטם שיש לו אפס היכרות עם הקווים האלה.

מה לעשות שזו הרמה במשרד התחבורה, ואחר כך כל הנוסעים סובלים מהטימטום הזה ומחוסר המקצועיות המשווע.

עוד תופעה חסרת הגיון

קווי הלילה של מטרופולין בשרון (227,228,229,230) פועלים באוטובוסים בין עירוניים למרות שקווים אלה ביום (27,29,48) נוסעים באוטובוסים עירוניים.

 

[טנק2]

הם מוגדרים לפעול במכונות בינעירוניות בלבד, או

עוד תופעה חסרת הגיון

קווי הלילה של מטרופולין בשרון (227,228,229,230) פועלים באוטובוסים בין עירוניים למרות שקווים אלה ביום (27,29,48) נוסעים באוטובוסים עירוניים.

הם מוגדרים לפעול במכונות בינעירוניות בלבד, או
שזו החלטה של הסדרן?

 

[אוטוטובוסים]

תשובה

הם מוגדרים לפעול במכונות בינעירוניות בלבד, או
שזו החלטה של הסדרן?

תשובה
מהיכרותי עם מטרופולין אני מאמין שהם היו מפעילים אוטובוסים עירוניים אם היה מתאפשר להם אבל דווקא במקרה הזה אני לא בטוח מה הוראת משרד התחבורה.
מה שכן את 230 אני בטוח שמשרד התחבורה דרש להפעיל בבין עירוניים, הרי הוא יוצא מרעננה

 

[nautilus11]

זה לא נכון לומר שכל הנוסעים סובלים

במשרד יש פקידים שלא נסעו בחיים באוטובוס
ולכן הקביעות שלהם בנושא זה מטומטמות וחסרות כל היגיון.

פקיד שקובע שקווים 47 ו-90 מהשרון לתל אביב וקו 173 מראשון לציון לתל אביב, הם קווים בין עירוניים, ולכן מחייב להפעילם עם מכונות בין עירוניות במקום עירונית מונגשות, הוא פקיד מטומטם שיש לו אפס היכרות עם הקווים האלה.

מה לעשות שזו הרמה במשרד התחבורה, ואחר כך כל הנוסעים סובלים מהטימטום הזה ומחוסר המקצועיות המשווע.

זה לא נכון לומר שכל הנוסעים סובלים
אמרתי את זה בעבר ואני אגיד שוב שצריך לשקול את עניין המטען. הפעלת אוטובוסים בין עירוניים מאפשרת לנוסעים לקחת איתם יותר דברים כולל אופניים. אני לא הכי אוביקטיבי כי יצא לי לעשות את זה לא מעט בקווי 47 ו-90 אבל עידוד של שימוש משולב של אופניים ותחבורה ציבורית מקדם מאוד את שני אמצעי התחבורה כי הם משלימים אחד את השני.

 

[orenhz]

לאן "נעלם" קו 6 בצריפין?

כיצד קובעים הקצאות אוטובוסים לקווים השונים?
הדוגמא שלי מתבססת על שני קווים
11 ו13 של קווים באשכול לוד
שני הקווים מתחילים בתחנה המרכזית בלוד ומסיימים ברמלה
הראשון בת.מ והשני בשכונת קריית האומנים
שני הקווים עוברים ברכבת לוד ובוודאי משרתים חיילים
שני הקווים משרתים שכונות בעיקר: 11 את גני יער ובן גוריון בלוד,קרית מנחם ברמלה
13 את קרית האומנים
אם כך מדוע קו 11 מופעל ע"י מכונה בין עירונית וקו 13 מופעל ע"י מכונה עירונית?

לאן "נעלם" קו 6 בצריפין?
הקו לא מופיע באתר קווים, ואילו באתר beta.govmap הוא מופיע כקו של סופרבוס

 

[אדרת2]

הוא נוסע וקיים מהכניסות בצריפין

לאן "נעלם" קו 6 בצריפין?
הקו לא מופיע באתר קווים, ואילו באתר beta.govmap הוא מופיע כקו של סופרבוס

הוא נוסע וקיים מהכניסות בצריפין

 

[ציוניסט]

גם 247 מלוד לרשל"צ העלה לי שאלה כזאת

כיצד קובעים הקצאות אוטובוסים לקווים השונים?
הדוגמא שלי מתבססת על שני קווים
11 ו13 של קווים באשכול לוד
שני הקווים מתחילים בתחנה המרכזית בלוד ומסיימים ברמלה
הראשון בת.מ והשני בשכונת קריית האומנים
שני הקווים עוברים ברכבת לוד ובוודאי משרתים חיילים
שני הקווים משרתים שכונות בעיקר: 11 את גני יער ובן גוריון בלוד,קרית מנחם ברמלה
13 את קרית האומנים
אם כך מדוע קו 11 מופעל ע"י מכונה בין עירונית וקו 13 מופעל ע"י מכונה עירונית?

גם 247 מלוד לרשל"צ העלה לי שאלה כזאת
קו עירוני מובהק, שמשרת אגב לא מעט קשישים, שמופעל באוטובוס בינעירוני.

 

[connex]

האמת שאותו עדיין לא יצא לי לראות במדי קווים

גם 247 מלוד לרשל"צ העלה לי שאלה כזאת
קו עירוני מובהק, שמשרת אגב לא מעט קשישים, שמופעל באוטובוס בינעירוני.

האמת שאותו עדיין לא יצא לי לראות במדי קווים
אגב בין שלל הרכבים שלהם יצא לי לנסוע באחד שנראה לי שעבר כמה גלגולים (לא זוכר מספר פנימי)
שילוט הלא להשליך חפצים מהחלון עם הלוגו של דן
ושילוט ה"אוטובוס עוצר רק בתחנות" עם הלוגו של ויאוליה
אני מקווה שאין להם שלל מסופרבוס