כיצד להתמודד עם קנאה של הורים ?

[אגוזים1]

זה עצוב ומפחיד../images/Emo10.gif...

בוודאי שנתקלתי
לפני שבני התקבל לכיתת מחוננים , הרגשתי בכיתה שלו שאני חלק ממשחפחה כאשר הילדים היו נפגשים אחר הצהרים הייתי נהנת לדבר עם האמהות , היה לי מאוד נחמד , תמיד היה לי כיף להחזיר אותו הביתה מבית הספר כי הייתי פוגשת הרבה הורים אני הרגשתי חלק מקבוצה עד ש ... הילד עבר את המבחן קשה להאמין איך הכל התהפך והגיע למצב שעכשיו כאשר אני פוגשת אמהות שהיינו יכולות לדבר יחד שעות , בקושי אומרים לי שלום . כאשר הילדה הצליחה במבחן , יומיים אחרי שהגיעו התוצאות והבנתי שאף אחד מהכיתה לא נתקבל (מדובר בהורים שהכינו את הילדים שלהם במשך שנתיים למבחן זה) , בפרוש הקשרים עם ההורים נותקו רשמית מרגע הקבלה וכמובן שגם הקשר עם הילדה (מלבד חברה אחת שנשארה נאמנה ) . גם בכיתות המחוננים למרות שמדובר בהורים שפחות או יותר חווים את אותם קשיים אני מרגישה שכל הזמן משווים וכל הזמן מנסים לבדוק איך הילד שלי לעומת הילד שלך . אני ממש שונאת את זה ומשתדלת להמעיט את המפגשים עם ההורים אני מרגישה שכל הזמן מנסים לקבל אינפורמציה על מנת להשוות . גם אני לא מעודכנת ולא יודעת מה היו השיעורים ומתי יש מבחן ומרגישה מאוד מנותקת כאשר אני רואה הורים המעורבים בפרטי פרטים . ולגבי המשפחה , זה גם נכון אומנם אף אחד לא ניתק קשר אבל אני מקבלת הערות ועקיצות למינהן כגון "מה שמענין אותך זה רק שהילד שלך יודע לקרוא " (זה לגבי בני הקטן) וזה בהחלט לא רק מה שמעניין אותי . ולגבי הגדולים , הגיס שלי אמר לי בהצהרה חגיגית ש "אין כזה דבר מחוננים" "זה רק בגלל שאת משקיעה כל כך" (כאילו שהוא נמצא אצלי בבית ורואה אם אני משקיעה ומה , ואם יבוא לבדוק יתברר לו שאני משקיעה הרבה יותר בקיפול כביסה ) . אני הפסקתי לענות הבנתי ששום דבר לא יעזור אבל כמות החברים והחברות שלנו הולכת ופוחתת משנה לשנה . כך שעם הבן הצעיר שלי אני כבר לא מנסה יותר ליצור קשר עם אמהות .

זה עצוב ומפחיד

...
אגב, לגיס הייתי אומרת פשוט "תודה"... אם ההשקעה שלך גרמה לילד להיות כל כך מוכשר כנראה שאת עושה משהו טוב במיוחד לא?... אולי תציעי לו שתעשי מזה עסק/פטנט... אני בטוחה שיהיו אנשים שיתלהבו מאוד... "בית ספר לייצור מחוננים" הבא את ילדך אלי, ובעזרת השקעה נהפוך אותו למחונן...

 

[מורטון תומפסון]

הציעו לי כבר את זה

זה עצוב ומפחיד

...
אגב, לגיס הייתי אומרת פשוט "תודה"... אם ההשקעה שלך גרמה לילד להיות כל כך מוכשר כנראה שאת עושה משהו טוב במיוחד לא?... אולי תציעי לו שתעשי מזה עסק/פטנט... אני בטוחה שיהיו אנשים שיתלהבו מאוד... "בית ספר לייצור מחוננים" הבא את ילדך אלי, ובעזרת השקעה נהפוך אותו למחונן...

הציעו לי כבר את זה
הגיס השני שלי כבר הציע לי את זה , האמת היא שזה מאוד מפרגן לי שאומרים שאני הסיבה ואני גורמת לכך אבל אני ממש לא מרגישה שיש לי יכולת כזאת גבוה להפוך ילדים למחוננים , אני בעצמי לא מחוננת ומעולם לא הייתי ההפך תמיד הרגשתי בינונית . הילדים מאוד סקרנים ושואלים שאלות בלי סוף , לי חשוב מאוד לענות ולספק את הסקרנות אבל בפרוש התכונות הן שלהם , בכלל לא שלי.

 

[נטשה הרציונלית]

את יודעת מה ?

הציעו לי כבר את זה
הגיס השני שלי כבר הציע לי את זה , האמת היא שזה מאוד מפרגן לי שאומרים שאני הסיבה ואני גורמת לכך אבל אני ממש לא מרגישה שיש לי יכולת כזאת גבוה להפוך ילדים למחוננים , אני בעצמי לא מחוננת ומעולם לא הייתי ההפך תמיד הרגשתי בינונית . הילדים מאוד סקרנים ושואלים שאלות בלי סוף , לי חשוב מאוד לענות ולספק את הסקרנות אבל בפרוש התכונות הן שלהם , בכלל לא שלי.

את יודעת מה ?
זה בכלל לא דבר של מה בכך - לספר את הסקרנות של ילד מחונן. ההישגים שלהם הם לא רק שלהם, ולא רק שלך - הם גם וגם.

 

[bhs]

ומה עם בעלך - הוא מחונן?

הציעו לי כבר את זה
הגיס השני שלי כבר הציע לי את זה , האמת היא שזה מאוד מפרגן לי שאומרים שאני הסיבה ואני גורמת לכך אבל אני ממש לא מרגישה שיש לי יכולת כזאת גבוה להפוך ילדים למחוננים , אני בעצמי לא מחוננת ומעולם לא הייתי ההפך תמיד הרגשתי בינונית . הילדים מאוד סקרנים ושואלים שאלות בלי סוף , לי חשוב מאוד לענות ולספק את הסקרנות אבל בפרוש התכונות הן שלהם , בכלל לא שלי.

ומה עם בעלך - הוא מחונן?

 

[מורטון תומפסון]

אני בטוחה שכן אבל לא גילו אותו בזמן

ומה עם בעלך - הוא מחונן?

אני בטוחה שכן אבל לא גילו אותו בזמן
עד שהגעתי ...

 

[בזזזזזזז]

../images/Emo13.gifבטח.

בוודאי שנתקלתי
לפני שבני התקבל לכיתת מחוננים , הרגשתי בכיתה שלו שאני חלק ממשחפחה כאשר הילדים היו נפגשים אחר הצהרים הייתי נהנת לדבר עם האמהות , היה לי מאוד נחמד , תמיד היה לי כיף להחזיר אותו הביתה מבית הספר כי הייתי פוגשת הרבה הורים אני הרגשתי חלק מקבוצה עד ש ... הילד עבר את המבחן קשה להאמין איך הכל התהפך והגיע למצב שעכשיו כאשר אני פוגשת אמהות שהיינו יכולות לדבר יחד שעות , בקושי אומרים לי שלום . כאשר הילדה הצליחה במבחן , יומיים אחרי שהגיעו התוצאות והבנתי שאף אחד מהכיתה לא נתקבל (מדובר בהורים שהכינו את הילדים שלהם במשך שנתיים למבחן זה) , בפרוש הקשרים עם ההורים נותקו רשמית מרגע הקבלה וכמובן שגם הקשר עם הילדה (מלבד חברה אחת שנשארה נאמנה ) . גם בכיתות המחוננים למרות שמדובר בהורים שפחות או יותר חווים את אותם קשיים אני מרגישה שכל הזמן משווים וכל הזמן מנסים לבדוק איך הילד שלי לעומת הילד שלך . אני ממש שונאת את זה ומשתדלת להמעיט את המפגשים עם ההורים אני מרגישה שכל הזמן מנסים לקבל אינפורמציה על מנת להשוות . גם אני לא מעודכנת ולא יודעת מה היו השיעורים ומתי יש מבחן ומרגישה מאוד מנותקת כאשר אני רואה הורים המעורבים בפרטי פרטים . ולגבי המשפחה , זה גם נכון אומנם אף אחד לא ניתק קשר אבל אני מקבלת הערות ועקיצות למינהן כגון "מה שמענין אותך זה רק שהילד שלך יודע לקרוא " (זה לגבי בני הקטן) וזה בהחלט לא רק מה שמעניין אותי . ולגבי הגדולים , הגיס שלי אמר לי בהצהרה חגיגית ש "אין כזה דבר מחוננים" "זה רק בגלל שאת משקיעה כל כך" (כאילו שהוא נמצא אצלי בבית ורואה אם אני משקיעה ומה , ואם יבוא לבדוק יתברר לו שאני משקיעה הרבה יותר בקיפול כביסה ) . אני הפסקתי לענות הבנתי ששום דבר לא יעזור אבל כמות החברים והחברות שלנו הולכת ופוחתת משנה לשנה . כך שעם הבן הצעיר שלי אני כבר לא מנסה יותר ליצור קשר עם אמהות .

בטח.
כבר לפני 25 שנה אמא אחת אמרה לאמא שלי כשקיבלו אותי לכתת מחוננים: "אם דורון (הבן שלה) היה מכין שיעורים יותר טוב גם הוא היה מחונן". היא התכוונה ברצינות. אמא שלי צחקה. לא רק משום שידעה שזה לא נכון, פשוט כי אני לא הכנתי...

 

[נועה לביא]

../images/Emo6.gif

בטח.
כבר לפני 25 שנה אמא אחת אמרה לאמא שלי כשקיבלו אותי לכתת מחוננים: "אם דורון (הבן שלה) היה מכין שיעורים יותר טוב גם הוא היה מחונן". היא התכוונה ברצינות. אמא שלי צחקה. לא רק משום שידעה שזה לא נכון, פשוט כי אני לא הכנתי...

 

[מורטון תומפסון]

ויש גם קינאה של מורות ושל גננות

כיצד להתמודד עם קנאה של הורים ?
בתחילת דרכו של בני בתוכנית המחוננים, היתה קנאה שעם הזמן דעכה (כך לפחות חשבתי). מאז תחילת השנה, מספר אמהות מהכיתה איתן אני בקשר קרוב, מעירות כל הזמן הערות של קנאה. לדוגמא, יש חוג ששלושה חברים נרשמים ביחד. אתמול בערב נפגשנו, האמהות דברו על רישום לחוג. שאלתי איזה חוג זה? התשובה שקיבלתי היתה "זה לא בשבילו, הוא בטח ישתעמם שם" ואמא אחרת אמרה "אין לו זמן, הוא מנגן, בר אילן ...". השבוע היה מבחן בלשון. בני אינו מתכונן למבחנים ופעמים רבות אינו יודע על קיומם. אחת האמהות היא מורה ללשון ומכינה אותם לפני כל בחינה. אמרתי לה שתודיע גם לבני על ההכנה, זה מפגש לימודי וחברתי יחדיו. התגובה שקיבלתי היתה: "הוא בכל מקרה יקבל 100, אי אפשר יותר". יש לי הרגשה נוראה עם זה. הן מכירות את הילד 8 שנים. הן בקשר איתנו ההורים (הבעלים, אף פעם לא מתעסקים עם זה). בני אינו ילד מתנשא כלל, ההיפך הוא הנכון. אני תוהה למה דוקא עכשיו באה ההתפרצות הזו, אין לי תשובה. בעלי אומר שיש להתעלם, זה יעבור. ברציו - גם לי נראה שאין טעם להגיב אך ברגש - כל פגישה איתן אני נפגעת. האם גם משהו כאן בפורום נתקל בבעיה דומה ? כיצד עלי להגיב ?

ויש גם קינאה של מורות ושל גננות
במשך שנתיים המורה של בתי לא נתנה לה להביע עצמה וכל מילה מיותרת שלא היתה קשורה לשיעור, או נושא שרצתה לפתח נתקל באטימות מוחלטת . גם לגננת קשה מאוד לפרגן שהיא רואה ילד קטן שיודע לקרוא כל כך יפה אז התגובה היא בהחלט התעלמות וזה פוגע מאוד מאוד בילד ... אני כאם כל הזמן משקיעה באיך לשקם את הבטחון העצמי שלהם שבכל התנסות כזאת נפגע מאוד ...

 

[otn]

תודה, חיזקתן את ההרגשה שלי ולא

כיצד להתמודד עם קנאה של הורים ?
בתחילת דרכו של בני בתוכנית המחוננים, היתה קנאה שעם הזמן דעכה (כך לפחות חשבתי). מאז תחילת השנה, מספר אמהות מהכיתה איתן אני בקשר קרוב, מעירות כל הזמן הערות של קנאה. לדוגמא, יש חוג ששלושה חברים נרשמים ביחד. אתמול בערב נפגשנו, האמהות דברו על רישום לחוג. שאלתי איזה חוג זה? התשובה שקיבלתי היתה "זה לא בשבילו, הוא בטח ישתעמם שם" ואמא אחרת אמרה "אין לו זמן, הוא מנגן, בר אילן ...". השבוע היה מבחן בלשון. בני אינו מתכונן למבחנים ופעמים רבות אינו יודע על קיומם. אחת האמהות היא מורה ללשון ומכינה אותם לפני כל בחינה. אמרתי לה שתודיע גם לבני על ההכנה, זה מפגש לימודי וחברתי יחדיו. התגובה שקיבלתי היתה: "הוא בכל מקרה יקבל 100, אי אפשר יותר". יש לי הרגשה נוראה עם זה. הן מכירות את הילד 8 שנים. הן בקשר איתנו ההורים (הבעלים, אף פעם לא מתעסקים עם זה). בני אינו ילד מתנשא כלל, ההיפך הוא הנכון. אני תוהה למה דוקא עכשיו באה ההתפרצות הזו, אין לי תשובה. בעלי אומר שיש להתעלם, זה יעבור. ברציו - גם לי נראה שאין טעם להגיב אך ברגש - כל פגישה איתן אני נפגעת. האם גם משהו כאן בפורום נתקל בבעיה דומה ? כיצד עלי להגיב ?

תודה, חיזקתן את ההרגשה שלי ולא
הגבתי, בינתיים. בערב יום הכיפורים קבעו לנסוע יחד באופניים. בני אחר ב- 2 דקות בדיוק, הם לא חיכו לו למרות שדיבר איתם בטלפון. למחרת, הוא הגיע לפגישה בזמן ושניים מחבריו "הטובים", שלא חיכו לו ביום אתמול, אחרו. כל הבנים יצאו ובני איתם. לאחר כמה דקות הבחין שהם חסרים, עצר את הקבוצה וביקש שיחזרו לקחת את שני הבנים החסרים. הם כמובן לא חזרו והוא וחבר נוסף חזרו. כך יצא שהוא נסע עם עוד 3 בנים (המקורבים לו) ולא עם כל הבנים. אני שאלתי, למה אתה נאמן כ"כ אחרי שרק אתמול לא חיכו לך - בני ענה "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך". מצד אחד, אני כ"כ מעריכה אותו - ממש התעלות בעיני ומצד שני זה אינו מתאים לגיל ולסביבה.

 

[7יעלה]

תמיד יש קנאה

תודה, חיזקתן את ההרגשה שלי ולא
הגבתי, בינתיים. בערב יום הכיפורים קבעו לנסוע יחד באופניים. בני אחר ב- 2 דקות בדיוק, הם לא חיכו לו למרות שדיבר איתם בטלפון. למחרת, הוא הגיע לפגישה בזמן ושניים מחבריו "הטובים", שלא חיכו לו ביום אתמול, אחרו. כל הבנים יצאו ובני איתם. לאחר כמה דקות הבחין שהם חסרים, עצר את הקבוצה וביקש שיחזרו לקחת את שני הבנים החסרים. הם כמובן לא חזרו והוא וחבר נוסף חזרו. כך יצא שהוא נסע עם עוד 3 בנים (המקורבים לו) ולא עם כל הבנים. אני שאלתי, למה אתה נאמן כ"כ אחרי שרק אתמול לא חיכו לך - בני ענה "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך". מצד אחד, אני כ"כ מעריכה אותו - ממש התעלות בעיני ומצד שני זה אינו מתאים לגיל ולסביבה.

תמיד יש קנאה
לא רק מההורים , גם מהילדים והסביבה . ולא רק למחוננים , אלא כל מי שמצליח . אני מורה לילדים מחוננים , ונתקלתי בהרבה בעיות שהיו לילדים עם חבריהם לכיתה. היתה לי גם תלמידה נוסף להיותה מחוננת היא גם יפה מאוד , ולה היו בעיות חברתיות קשות. דעתי היא לא להתייחס ולהבליג , הקנאה היא רגש שהיה קיים עוד מהימים של האדם הראשון , או איך אומר המשפט ככל שהשחף מתרומם גבוה יותר כל מתרבים החיצים הנשלחים אליו.

 

[otn]

מעניין לשמוע דעתה של מורה, מדוע

תמיד יש קנאה
לא רק מההורים , גם מהילדים והסביבה . ולא רק למחוננים , אלא כל מי שמצליח . אני מורה לילדים מחוננים , ונתקלתי בהרבה בעיות שהיו לילדים עם חבריהם לכיתה. היתה לי גם תלמידה נוסף להיותה מחוננת היא גם יפה מאוד , ולה היו בעיות חברתיות קשות. דעתי היא לא להתייחס ולהבליג , הקנאה היא רגש שהיה קיים עוד מהימים של האדם הראשון , או איך אומר המשפט ככל שהשחף מתרומם גבוה יותר כל מתרבים החיצים הנשלחים אליו.

מעניין לשמוע דעתה של מורה, מדוע
לכל המחנכות יש נטיה לא להתמודד עם הצד הרגשי של הילד המחונן ? עם בני אין צורך לבתעסק בבעיות משמעת וגם לא בפן הלימודי. תמיד יש לי איזה ציפיה שהמחנכת תשקיע קצת בצד הרגשי. זה אף פעם לא קרה. יש לך השערה מדוע ?

 

[7יעלה]

אני לא מחנכת

מעניין לשמוע דעתה של מורה, מדוע
לכל המחנכות יש נטיה לא להתמודד עם הצד הרגשי של הילד המחונן ? עם בני אין צורך לבתעסק בבעיות משמעת וגם לא בפן הלימודי. תמיד יש לי איזה ציפיה שהמחנכת תשקיע קצת בצד הרגשי. זה אף פעם לא קרה. יש לך השערה מדוע ?

אני לא מחנכת
אני עובדת בתור מורה למחוננים בשני מרכזי מחוננים . אבל , היות וגם עבדתי עם מחנכות בבתי ספר רגילים אני יכולה לומר שלא תמיד יש להם את הידע וההכשרה המתאימה להתמודדות מול הצרכים של המחוננים . הן הרבה פעמים כלל לא מבינות . אני לא רוצה להכליל , אבל בבתי ספר שבהם עבדתי לא ראיתי עזרה ותמיכה לילדים המחוננים . אני גם יכולה להעיד שמספר ילדים עזבו את התוכנית מחוננים ( אצלנו לומדים יום בשבוע בבית ספר למחוננים ומפסידים יום בבית ספר הרגיל ) היות ולא קבלו תמיכה מהמורים , ההנהלה והתלמידים בבית הספר שלהם . היה להם קושי להשלים מבחנים וחומר , ולא תמיד היה אל מי לפנות . זו בעיה ואנחנו מנסים להתמודד איתה בשיחות ומפגשים מול בתי הספר .

 

[אריאלה841]

מה לדעתך היתרונות ביום העשרה?

אני לא מחנכת
אני עובדת בתור מורה למחוננים בשני מרכזי מחוננים . אבל , היות וגם עבדתי עם מחנכות בבתי ספר רגילים אני יכולה לומר שלא תמיד יש להם את הידע וההכשרה המתאימה להתמודדות מול הצרכים של המחוננים . הן הרבה פעמים כלל לא מבינות . אני לא רוצה להכליל , אבל בבתי ספר שבהם עבדתי לא ראיתי עזרה ותמיכה לילדים המחוננים . אני גם יכולה להעיד שמספר ילדים עזבו את התוכנית מחוננים ( אצלנו לומדים יום בשבוע בבית ספר למחוננים ומפסידים יום בבית ספר הרגיל ) היות ולא קבלו תמיכה מהמורים , ההנהלה והתלמידים בבית הספר שלהם . היה להם קושי להשלים מבחנים וחומר , ולא תמיד היה אל מי לפנות . זו בעיה ואנחנו מנסים להתמודד איתה בשיחות ומפגשים מול בתי הספר .

מה לדעתך היתרונות ביום העשרה?
איך אפשר לדעתך להשלים חומר??????????????

 

[7יעלה]

היתרונות

מה לדעתך היתרונות ביום העשרה?
איך אפשר לדעתך להשלים חומר??????????????

היתרונות
להיות יום שלם עם עוד ילדים מחוננים בני אותו גיל . לקבל חומר נלמד שאין בבית ספר רגיל ( התוכניות בבתי הספר האלה נפלאות ! החל מקרקס , תיאטרון , פיתוח יצירתיות , ועד מדעים , מוזיקה ממוחשבת , פתרון בעיות מתמטיות , ארכיאולוגיה , ועוד ועוד . אם המנהלת במקום טובה ויש תוכניות טובות הילדים עוברים 6 שנים מדהימות ויוצאים נשכרים הן חברתית והן לימודית , ויעידו על כך עשרות מכתבי תודה מילדים שסיימו 6 שנות לימוד במרכז. ואם יש חברים טובים בכיתה זה בכלל לא בעיה להשלים חומר , ואני מדברת לא מנסיוני , אלא מנסיון הבוגרים שסיימו את התוכנית . כמובן שיש לדאוג לשיתוף פעולה מלא מצד המורים בבית הספר .

 

[bhs]

קראתי את מה שכתבת - לא רואה קנאה

כיצד להתמודד עם קנאה של הורים ?
בתחילת דרכו של בני בתוכנית המחוננים, היתה קנאה שעם הזמן דעכה (כך לפחות חשבתי). מאז תחילת השנה, מספר אמהות מהכיתה איתן אני בקשר קרוב, מעירות כל הזמן הערות של קנאה. לדוגמא, יש חוג ששלושה חברים נרשמים ביחד. אתמול בערב נפגשנו, האמהות דברו על רישום לחוג. שאלתי איזה חוג זה? התשובה שקיבלתי היתה "זה לא בשבילו, הוא בטח ישתעמם שם" ואמא אחרת אמרה "אין לו זמן, הוא מנגן, בר אילן ...". השבוע היה מבחן בלשון. בני אינו מתכונן למבחנים ופעמים רבות אינו יודע על קיומם. אחת האמהות היא מורה ללשון ומכינה אותם לפני כל בחינה. אמרתי לה שתודיע גם לבני על ההכנה, זה מפגש לימודי וחברתי יחדיו. התגובה שקיבלתי היתה: "הוא בכל מקרה יקבל 100, אי אפשר יותר". יש לי הרגשה נוראה עם זה. הן מכירות את הילד 8 שנים. הן בקשר איתנו ההורים (הבעלים, אף פעם לא מתעסקים עם זה). בני אינו ילד מתנשא כלל, ההיפך הוא הנכון. אני תוהה למה דוקא עכשיו באה ההתפרצות הזו, אין לי תשובה. בעלי אומר שיש להתעלם, זה יעבור. ברציו - גם לי נראה שאין טעם להגיב אך ברגש - כל פגישה איתן אני נפגעת. האם גם משהו כאן בפורום נתקל בבעיה דומה ? כיצד עלי להגיב ?

קראתי את מה שכתבת - לא רואה קנאה
להפך הן מכירות את יכולתיו ומשבחות אותן. יודעות שלא צריך ללמוד למבחן בלשון - ולא רואות פן חברתי מכיוון שהן לא עושות את התגבור לצד החברתי אלא הלימודי. לגבי החוג הייתי כן מבררת יותר פרטים ומסבירה שיתכן שכן יענין או מנסה להבין מהן למה חושבות שלא יתאים לו. אולי את נכנסת לעמדת תקיפה?