כיף של טור לסיכום הפלייאוף

כיף של טור לסיכום הפלייאוף

כיף של טור של ערן סורוקה - מי השתדרג בפלייאוף (ובעיקר שהוא יוכל להראות כמה הוא אוהב את המקום ה1).

ואם כבר, אז עוד 2. אחד של דורון קרמר מדהבאזר ועוד אחד של סורוקה על הספרס.
 
לנארד יצמח להיות מספר 2 קלאסי

הם עדיין יצטרכו להביא לידו (או בשבילו) את הכוכב שייקח על עצמו את הכל.
 
נצל"ש - בניסיון לא להעלם הקיץ

אני תמיד נעלם אחרי המשחק האחרון. איכשהו ה-NBA מצליח לשעמם אותי למוות במהלך הקיץ עד שמשחקי ההכנה מתחילים. אני שונא מלפפונים (גם הירק וגם הביטוי). אנסה בכל זאת לקפוץ לבקר בדראפט או אחרי מעברי שחקנים מעניינים.
בכל זאת כדי שאהיה קשור בנצלו"ש שלי, נהניתי מהלינקים. את סורוקה אני קורא בכל מקרה, אבל קרמר היה גם מעניין.
רציתי בכל זאת קצת לשתף בנקודה אחת.

יש משפט קבוע של כולם - "אם ריי אלן לא היה קולע את השלשה הזו הייתם נשמעים אחרת". המשפט הזה נאמר תמיד כמין כיסוי, מן השפה ולחוץ, עד שמגיע ה"אבל" הגדול שבא אחריו, שאו מדגיש את גדולתו של לברון, או אומר שההפסד לא משנה, כי טימי הוא גדול ואנושי וכו' (כשברור שאם הוא היה לוקח את האליפות היה מצטייר כענק וכטופ-5 וטופ-3 וכן הלאה).
בשורה התחתונה, זהות האלופה בסדרה האחרונה משפיעה על התפיסה שלנו. העובדה שמיאמי יצאה האלופה בסוף העונה הנוכחית, צובעת לנו את כל העובדות מהעונה הזו והתחזיות שלנו לעונה הבאה בצורה אחרת. פתאום מסתכלים על "מי יאיים על מיאמי", פתאום מעצימים את המזרח, שכן ממנו באה האלופה, פתאום לברון נתפס אחרת לגמרי וההבלחות של ווייד נראות כהבלחות של הזמן הנכון. פתאום ג'ינובילי חייב לפרוש.
זה משהו שאנחנו לא עושים במכוון, אבל פתאום כל הקשרים שלנו בראש ממושג למושג משתנים, כי המסגרת השתנתה. אולי עכשיו עוד נצליח לסייג חלק מהדברים, כי הזכרון טרי, אך בסופו של דבר הזכרון שלנו כן מוכתב מהשורה הנוצצת והסופית.
זה אומר שכמעט כל סיכום שקראנו לסדרה הזו כסדרה (ולא כהתמקדות באחוזים של לברון או בתגלית של לנארד) הוא קשקוש ומבוסס בסופו של דבר על מיתוס לא מבוסס, שהמהות שלו נקבעה כמעט על הטלת מטבע.

או בעצם בדיוק להיפך. מה שאנחנו חייבים לזכור, זה שלא רק אנחנו מסתכלים על התמונה וזוכרים אותה בצורה מסויימת. גם כל המערכת ככה. בגלל שלברון ניצח בסוף, לברון הוא זה שהשתנה. בגלל שג'ינובילי התפרק כך, ופארקר נעלם, הם השתנו. הליגה השתנתה. האופן בו כל שחקן, מאמן וג'נרל מנג'ר מסתכל על הליגה השתנה. הסיפור שכולם מספרים לעצמם הוא סיפור אחר, והם מגיבים כלפי אותו סיפור. ברגע שלברון לקח אליפות שנייה, לברון הרבה יותר מפחיד, ספולסטרה מאמן הרבה יותר מוערך. כולם מבינים שזה כך ומתנהגים אחרת. לכן, גם הניתוח שלנו יוצא נכון, שכן הוא מבוסס בדיוק על אותן ההנחות של ה"דמויות בסיפור".

זהו, הייתי חייב לעשות קצת סדר בנושא. ברור שיש נתונים אובייקטיבים שאי אפשר להתנגד להם, אבל בגדול, נדמה לי שזו התמונה האמיתית.
 

billc

New member
42 שניות לסיום משחק 7, ורק 2 הפרש

אם דאנקן לא מחטיא יכול להיות שיוויון, ואולי הכל נראה אחרת

אני הייתי בעד מיאמי/לברון,
אבל זה משעשע כמה ארס הולך נגד כמה משחקני מהספרס, כאשר אנחנו יודעים טוב מאוד שאותו ארס היה הולך ללברון ואולי גם לוייד ובוש וריי אלן אם הם היו מפסידים

הספרס היו רחוקים מילימטר מאליפות, וכל האנטי שיוצא עכשיו על מאנו ואולי פארקר מביש
 
לא ראיתי כ"כ הרבה ארס לכיוון הספרס

בטח לא קרוב לכך אם התוצאה הייתה הפוכה ומיאמי היו אלו שמפסידים.

ד"א, אני בכלל חושב שאת טוני ממש אי אפשר להאשים, ללברון מגיע קרדיט על ההגנה עליו אבל אין לי בכלל ספק שהפציעה מאוד השפיעה עליו , גם אם רק מעט בפן הפיזי אז המון בצד המנטלי, הוא ידע שטעות קטנה, מוב לא נכון יכול לגרום לפציעה חמורה מאוד וקשה מאוד לשחק ככה, אני יודע שרוז אולי לא הדוגמא הכי טובה לכך כי הוא הגזים, אבל הוא לא חזר בגלל שהוא רצה/רוצה להיות בטוח שכשהוא חוזר הוא חוזר לשחק בלי לחשוב על כל מוב קטן שהוא עושה, בלי לפחד שאולי הוא יפצע מחדש..

לגבי מאנו, הבחור כבר מבוגר ולא מה שהיה פעם ועליו בהחלט אפשר ללכלך בעיקר בגלל האיבודים והשטויות אבל אם מלכלכים עליו חייבים גם ללכלך על פופ, הוא המשיך לתת לו קרדיט פעם אחר פעם עד הסוף המר (המהלך האחרון של סן אנטוניו היה בין ג'ינובלי לדאנקן אחרי פסק זמן כשפרקר יושב בכלל על הספסל, כזכור זה נגמר באיבוד כדור ואיבוד האליפות).
 
אחד ה-GIFים המדהימים שראיתי

http://i.imgur.com/eS0SsaP.gift

אם לא הבנתם, זה כל הסלים של לברון במשחק 7
 
לא יודע להסביר למה

אבל זה עושה לי ממש בחילה...
זה לא סותר את העובדה שזה ביצוע מעולה.
 
עריכת וידיאו ברמה גבוהה מאוד

שים לב ללברונים ש"נעלמים" ליד הסל לקראת הסוף והכדורים שמתפוגגים לאוויר, זה כי מי שהכין את זה גם טרח לחשוב על להעלים את השכבות שלא "נשמרות" על ידי השחקנים של סאן אנטוניו... ממש מגניב.
 
הפעם זה סופי ? ריברס בדרך לקליפרס

לפי הדיווחים האחרונים הפעם זה קרוב לסגירה, דוק ריברס בדרך לקליפרס, הקליפרס יעבירו לבוסטון כ"פיצוי" בחירת סיבוב ראשון (חלק מהדיווחים 2014, חלק 2015), עדיין לא ברור מה יהיה החוזה של ריברס ולכמה שנים הוא יהיה אבל מה שבטוח זה שהקליפרס יקחו על עצמם את החוזה שלו מבוסטון.

אני אקח את הדיווחים בערבון מוגבל עד שתצא הודעה רשמית, הסיפור הזה מתחיל להראות כמו הפרי אייג'נסי של דווייט, כל 2 דקות דיווח חדש, צד חדש יורד/עולה בסיפור...
 
בחמשת המש' הראשונים קלע 38-25 (65.8%) מה-3

בשני האחרונים 11-2 (18.181818%).
סה"כ: 49-27 (55.1%), שיא גמר ששבר את שיאו של ריי אלן מגבר 2008 עם 42-22 (52.4%).
שניהם מחזיקים בשיא השלשות למשחק בגמר עם 9-7. אלן קבע זאת במשחק השישי שהיה משחק האליפות (92-131 מוחץ על הלייקרס והיה יכול להיות גם סביב ה-50 הפרש) וגרין קבע זאת במשחק השלישי בגמר האחרון.
 
למעלה