כותרות

tibia2014

New member
כותרות

אמצע הלילה ואנכי משועממת אז אשאל שאלה לגבי כותרות.
יוצא לנו לכתוב לא מעט דברים ולכולם דרושה כותרת (הרצאות, פוסטרים, תיזות, ספרים, מענקי מחקר וכו').
עכשיו ללא ספק צריך שהכותרת תמצה את מה שהיא מכתירה, תבדל את החוקר מאחרים ועל הדרך אם היא תופסת את העין מה טוב.
(אגב, במדעי הטבע, חיים, הנדסה, מדוייקים- עד כמה נהוג להתפרע עם הכותרות או שהכל מוגבל לכותרות בסגנון "תפקודי החלבון XYZ בסביבה רווית חנקן"?), אבל מה לדעתכן השיטה/ קו מנחה הכי טוב לחולל כותרות? האם אתם מתחילים בכותרת או שומרים את זה לסוף הכתיבה?


ממה שאני רואה ישנן כמה גישות:
הגישה הקצרה: מעט מילים, כותרת כללית, לא תמיד מושכת את העין ("בדים באיטליה")
הגישה הארוכה: המון מילים, למה לקרוא את התקציר שהכל בכותרת? ("טכניקות וטכנולוגיות של חיבור, עיטור, ויצירת טקסטילים של בגוד, נוי וריהוט לשימוש יומיומי, ליטורגי ועסקי כשיקוף של תהליכי ביצור מעמד האצולה הנמוכה באזורי פוליה, בזיליקטה, קלבריה וקמפניה במאות טו-טז בחודש נובמבר בזמן שמעונן חלקית עד בהיר תוך שמוש בתיאוריות כל כך מדליקות שאף אחד לא שמע עליהן עדיין").
הגישה הספרותית: אֲשֶׁר הַנָּשִׁים, אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים (מל"ב, כג, 7): טקסטילים באיטליה בלה בלה בלה.
גישת הנקודותיים: טקסטיל באיטליה: טכניקה וייצור בדים במאה הט"ו: מעמד, זהות, חברה ורווחה.

עוד גישות כוללות בדיחות (לרוב מעאפנות), רפרנסים אקטואליים, נתקלתי לאחרונה ביותר מידיי אזכורים למשחקי הכס (גלימות זהובות, גלימות אפורות: טקסטילים באיטליה בלה, בלה הבנתם את העקרון), אני תוהה מה יהיה בעוד חמש שנים שלא יזכרו את הקונטקסט (אלא אם הספרים יהפכו לקאנוניים כמו שר הטבעות).

שאלות נוספת.
- נניח שיש לכם רעיון ממש טוב לכותרת, האם תשמשו בו לדבר הכי מתאים (גם אם מדובר בהרצאת אורח בסמינר) או תשמרו אותה למשהו חשוב (הצעה לפוסט) גם אם הכותרת לא מתאימה במדוייק אך היא טרנדית.
- עד כמה אתם ממחזרים כותרות (נניח בין הרצאות ומאמרים)?

תודה ולילה טוב.
 

Gidi Shemer

New member
אצלי

מתחום מדעי החיים.
מבדיל באופן מוחלט בין מאמרים ותיזות מצד אחד ובין סמינרים ופוסטרים מצד שני. חוקים לגמרי לגמרי שונים.

במאמרים ותיזות- כותרת מדעית ״יבשה״. במאמר יש אמנם אפשרות לתת כותרת תיאורית, אבל אני מעדיף בהרבה את גישת המסר, ה- take-home message . דוגמה אצלי: The type I membrane protein EFF-1 is essential for developmental cell fusion.

בפוסטרים/הרצאות- אני תמיד מרכיב את הכותרת משני משפטים. הראשון, מחויך וקורץ. לא חייב להיות בדיחת המאה כמובן, אבל משהו שיגרום לבחורה שכרגע עוברת על מאות אבסטרקטים בספר של הכנס לעצור לשניה וחצי ולראות אם זה מעניין אותה. אם זה לא יעניין אותה, היא תמשיך הלאה, אבל הטיזר הקטן הזה לפחות גורם לה להתמקד ולו לרגע.
המשפט השני- המסר והמסקנה המדעיים.
 

d a p h n a

New member
בדוקטורט אהבתי מאוד את גישת הנקודתיים

ציטוט/כותרת מגניבה: הסבר.
כשקיבלתי חוזה לספר, העורכת אמרה "עזבי את הכותרת המגניבה, בואי נעשה את זה פשוט וישיר." והאמת שנראה לי שהיא צדקה.
&nbsp
למאמרים אני חושבת שהשיטה הזו לפעמים בכל זאת יכולה להתאים, למרות שזה קצת תלוי.
 

ayulli

New member
בדיוק אותו סיפור

היה לי עם החוזה האחרון לספר, מה שהיה קצת חבל כי הכותרת היתה גם מאוד מוצלחת וגם אינפורמטיבית, אבל היתה סוג של משחק מלים. מה שכן, ההסבר שלה היה שכל ספר שכותרתו לא מאוד יבשה ועניינית יש בעיה רצינית למכור אותו.
 

ayulli

New member
ההסבר שלה - ההסבר של העורכת (התנצלות מוח מיובש).

 

C H 4

New member
אני מבינה למה קשה יותר למכור

נראה לי שאם מישהו מחפש מידע מדעי כלשהו, הוא לא ירתע כי למחבר אין חוש הומור אבל כן עשוי להרתע אם לו עצמו אין חוש הומור או את הקונטקסט שהופך את הכותרת למשעשעת.
&nbsp
 

catch 2 2

New member
ארוכה, ספרותית ונקודותיים ביחד.

לדעתי הכותרת האידאלית היא שילוב של שטיח אדום לפסקה הראשונה, צעיף המתבדר לו בין סעיפי תוכן העניינים וגם גלימה המשתרכת בהקשר ישיר בסוף הקריאה.
 

אור302

New member
הבעיה עם גישת הנקודתיים היא שהיא מאוד נפוצה

פותחים היום תוכן עניינים של קובץ מאמרים או כתב עת ורואים שהכותרות בזו אחר זו בנויות בדיוק באותו אופן. ציטוט/משחק מילים: פירוט. למשל: "בשמלה אדומה ושתי צמות": נשיות, מיניות וניצול בתרבות הקולנוע הישראלית משנות השישים. - כך בערך נראות תשעים אחוז לדעתי מן הכותרות היום של ספרים ומאמרים. להפך, כותרת מתבלטת תהיה קצרה ויבשושית בעלת מבנה פשוט. כמו כן, חשוב לזכור, שכדאי שהכותרת תכלול כמה שיותר מילות מפתח כדי שהיא תעלה בחיפוש במאגרי המידע. זה קצת מצמצם את היכולת להשתמש בציטוט.
 
מסכימה. זאת כתיבה "מוכוונת קורא"

כמו שנכתב גם קודם, בעולם שבו אנשים סורקים עשרות ומאות כותרות, הם מחפשים דווקא כותרת פרקטית שמתארת בדיוק רב ככל האפשר מה יש במאמר או הספר. אם זה טוב לנו כקוראות, זה אמור להיות טוב לנו גם ככותבות, ואת הפיוט נשמור להזדמנויות אחרות.
שתי הסתייגויות:
1. לפעמים המלים שלפני הנקודתיים הן מלות מפתח בעצמן, שממסגרות את ההקשר לפני הכותרת היבשה (דוגמה קלאסית היא מאמרה של קרוליין ביינום fast feast and flesh). במקרה כזה, הן עושות את העבודה ותופסות את העין של הקוראת הסורקת.
2. בנסיבות מסוימות אפשר וכדאי לבחור בכותרת פרובוקטיבית, כמו במאמרי תגובה. למשל הכותרת החביבה עלי, שיש בה מלה אחת בלבד: NO. כותרות כאלה אפשר כנראה לתת רק אם אתם ג'ון הולוויי.
 

ayulli

New member
עוד דוגמא נאה: Txtng: The Gr8 Db8

הנהדר של דייויד קריסטל, על בלשנות הקיצורים באנגלית, מקורותיה והסוציולוגיה שלה.
 


 

L Bloomer

New member
לשאלת המיחזור

אסור בתכלית האיסור למחזר כותרות, זה נראה רע בקורות החיים. את האקולוגיה תשאירו לחיי היום יום.
לעתים קורה - ולגיטימי - שהרצאה הופכת למאמר, שמאמר הופך לפרק בספר, ואפילו שלמאמר שצמח מתוך מאמר אחר מתאימה בעצם הכותרת של המאמר הקודם. אבל בקורות החיים מופיעות רק הכותרות וזה ייראה כאילו פרסמת את אותו דבר בשני מקומות.

באופן כללי אני משתדלת שהכותרת תהיה קצת "ספרותית" (התחום מחייב) אבל לא ארוכה, משהו שניתן לקלוט מיד, ושתיתן מידע ברור לגבי התוכן. צריך לחשוב גם על מאגרי מידע שבהם מצוינת רק הכותרת: מי מקליק על כותרת שלא ברור אם היא קשורה לשאלה שעל הפרק?
 

אור302

New member
אמת, אבל אז עלול להיווצר מצב של כותרות שונות למאמרים דומים

וראיתי גם לא מעט מקרים כאלה, אבל את זה לא רואים בקורות החיים וספק אם מי יטרח להתאים כותרת למאמר ולראות מה כתוב שם.
 

ayulli

New member
ועוד משהו

כותרת היא יופי של מקום להציג בו חדשנות מושגית.
 
למעלה