אז שיאספו פחיות משקה
את אוספת 100 פחיות ויש לך תקציב להזנה של ילד ליום. 50 ש"ח זה בהחלט מספיק לצרכיו של ילד נורמלי ליום. לא אמרתי שהן אוכלות אוכל מזין. אמרתי שהן לא רעבות. ויש הבדל גדול לדעתי בין רעב לבין תזונה לקויה. באותה מידה יש אנשים בעלי ממון רב שהם בעלי תזונה לקויה ביותר, והם לא ניזונים מלחם, אלא סתם מג'אנק פוד. נכון שאצלם זה מבחירה, וזה הבדל חשוב מאוד, אבל מבחינת המונח "רעב" לא אלה גם לא אלה רעבים. וסתם סיפור, אמא שלי עו"ס בבית אבות. באה אליה בת של קשישה לבקש שהמדינה תממן לאמה שינים תותבות. לשם כך צריך הנמקות. אז הבת אומרת שהיא חד הורית שאינה עובדת, ומתפרנסת על הבטחת הכנסה. אמא שלי מבטיחה לבדוק את המצב, ועם סיום השיחה, אומרת לה אותה אם חד הורית אם היא יכולה להזמין לה מונית לסוע לת"א (60 ש"ח). לתמיהת אמי, איך לפני דקה היא אמרה שאין לה כסף לחיות, אבל למונית יש לה, היא אמרה שלנסוע באוטובוס זה סיוט. נכון. זה סיוט, אבל זה זול. כאשר אתה לא אחראי לכסף שאתה מביא הביתה, אתה יותר חופשי בהוצאה שלו. אני לא אומרת שכל האמהות החד הוריות כאלו. אני באמת חושבת ויודעת שיש כאלו שנקלעות למצב מדלית ברירה ומתות לצאת ממנו. אבל יש גם כאלה שמנצלות את בנותיהן בנות השבע בצילומים בטלויזיה, תוך ארגון גניבה מצולמת, כדי לקדם אינטרסים כלכלים. בושה וחרפה. לא חינוכי, ולא מוצדק. כאשר משפחה מחליטה ללדת ילד רביעי או חמישי, מיד קמים האומרים ומה עם תכנון כלכלי. איפה התכנון הזה כאשר אשה מחליטה על דעת עצמה להוליד ילד בלי תמיכת אף אחד חוץ מהמדינה? זה ילד שנגזר עליו על ידי אמו הורתו גם לגדול בחסך אב, וגם לגדול בחסך כספי. אבל זה טרנדי היום. להבדיל ממשפחות ברוכות ילדים. זה פסה. אז כידוע, אני אם למשפחה ברוכת ילדים, שעובדת קשה מאוד, כדי שילדי יקבלו חינוך טוב, בגד נקי, ואוכל מזין. אנחנו לא נופלים למעמסה על כתפי הציבור, ועל אף השכלתי אני עובדת היום במשרה מאוד לא אקדמאית, כדי שיהיה לילדי מה לאכול. אם היו מתנים את ההטבות הכלכליות לאמהות חד הוריות דווקא בעבודה, אולי היו מגלים שהרבה מהן בעלות יכולות עבודה מופלאה.