כהרגלי - הנני כאן אחרי תקופה ארוכה...

[שרון עיפרון]

כהרגלי - הנני כאן

אחרי תקופה ארוכה...

שלום לכולן.. כאלה שמכירות אותי וכאלה שלא לא יעזור, בסיכומו של דבר אני מרגישה שאתן כמו בית חם שטוב לחזור אליו מדי פעם ומה לעשות, זה בעיקר קורה כשעולות סוגיות שונות ומשונות בעיקר בתחום המשותף כמעט לכולנו - ילדים . ולא סתם, אלא ילדים מתרומת זרע. אני מקווה שאין אתן רואות את זה כאוגואיסטיות שאני פונה אליכן פעם בהרבה מאד זמן , לפעמים אומרת רק שלום, לפעמים מתייעצת... נוכחתי לדעת שדי קשה לי לתחזק קשר רציף ומחייב (כאילו דא

) וזה מתבטא גם עם הפורום (זה לא אתן זו אני

) בכל מקרה רציתי להתייעץ אתכן באיזה עניין מאד מאד מהותי לנו כאן ... ואני ממש אשתדל לא לתת יותר מדי פרטים כדי לא לפגוע בפרטיות של אף אחד גם אם הם לא קשורים לכאן. אעשה זאת בקצרה ואגש ישר לשורה התחתונה. לפני כמה חודשים נודע לי , במקרה .. (אם כי עלי להודות כי היה לי חשד עוד לפני כן) שיחד עם עיפרונצ'יק במסגרת שבה הוא נמצא,, יש עוד ילד/ה מאותו תורם (ולאותו ילד/ה יש גם עוד אח/ות נוספים מאותו תורם). יען כי "אחאים" , יען כי חצי אחים/יות גנטיים או לא משנה איך תקראו לזה. בואו נאמר שזה כמעט 100% בטוח. גם אני וגם הצד השני מודעים לעניין לגמרי ויש קשרים טובים בינינו. בינתיים לא עשינו עם המידע הזה כלום אם כי ברור לי לגמרי שזה לא יכול להישאר המצב. זה קרוב מדי מכדי להתעלם. אני באופן אישי שמחה על כך שאני יודעת. מעדיפה להיות מודעת לעובדה הזו במיוחד לאור העובדה שמן הסתם אנחנו גרים כל כך קרוב.. עם כל המשתמע מכך. בקיצור ... נראה לי שאתן יכולות לדמיין לבד את המחשבות... וההתלבטויות.... אשמח לשמוע אתכן . יום טוב לכולן

 

[אורora]

הי לך

קשה לתת עיצות כי הרגשות סביב הנושא הזה שונים לחלוטין אצל נשים שונות, ואיתן ההתיחסות ל"תגלית" שכזאת. בעניי נושא האחאות הגנטית פשוט חסר כל משמעות, אני אל מייחסת לו שום משמעות (מעבר לבעיה של יחסים רומטים בין אחים גנטים). אני לא מחפשת אחאים ולא אחפש, מצד שני לא מפחדת לדעת (כמו שרואים אצל חלק מהמשתתפות בפורום השני) ואם אגלה המקרה זה יהיה קוריוז משעשע בעניי. ותו לא. לכן אני הייתי מתייחסת לזה כך, קוריוז משעשע. ברור לי שלא הייתי עושה עם המידע כלום בכל הנוגע להעברתו לילדים, ודורשת מהצד השני את אותו הדבר. אני לא רוצה לבלבל את הילדים שלי עם חצאי אחים גנטים. לכל אחד מהם יש אח אחד בלבד 100% ולא שום חצאים ולא רבעים. אם הצד השני היה מתעקש לידע את ילדו וזה היה מגיע לילדי הייתי מבהירה להם את עמדתי שזה חסר משמעות והם לא אחים. ובגילם יש לי השפעה לא רעה עליהם. יתכן שבעתיד הרחוק הייתי מספרת להם. קשה לי לדעת איך התנהלו דברים בעוד עשור. אני לא מבינה למה את אומרת שברור שהמצב ( בו לא עושים כלום) לא יכול להישאר. לי זה לא ברור הוא בהחלט יכול להישאר אלא אם את רוצה לשנות משהו

 

[שרון עיפרון]

הי גם לך !

מה שלומך ?! אכן LONG TIME

קודם כל שיהיה ברור - לא חיפשתי (לא שיש לי בעיה גם עם אלה שמחפשות במודע. אישה אישה באמונתה תחיה ) אחרי שיחה בינינו , הבנו יחדיו שזה העניין. לא יכולתי לטמון את הראש בחול ולהתעלם מהעובדה הזו וכנ"ל גם הצד השנ. למה ברור לי שהמצב לא יכול להישאר ככה ? כי זה נראה לי מסוכן ביותר ובאיזשהו מקום חסר אחריות לא לידע את הילדים באיזהו שלב (שיוחלט , או שנחליט יחדיו) לגבי זה . הם כבר עכשיו במסגרת משותפת. לא רוצה לחשוב לאן המחשבות שלי ירוצו כשהם יהיו בגיל חטיבה/תיכון ולא ידעו שיש ביניהם סוג של קשר אשר מחייב התנהלות מסוימת. אני חושבת שממידע כזה אני לא יכולה להתעלם , זה לא מצב היפותטי. דווקא נראה לי שאמנם זה לא מצב "נוח" לשני הצדדים וכל אחד חרד שהתא המשפחתי שלו ישאר בדיוק כמות שהוא... ומאד ברור שזה לא שאנחנו הופכים להיות עכשיו ONE BIG HAPPY FAMILY .. אבל עדיין, מרגישה בלבי קצת הקלה על האפשרות ליידע את עיפרונצ'יק (בצורה בה אבחר לעשות זאת) שיש בסביבתו שני ילדים שהם מאותו תורם על כל המשתמע מכך ...

 

[אורora]

אני בסדר

כשת אומרת: "לא רוצה לחשוב לאן המחשבות שלי ירוצו כשהם יהיו בגיל חטיבה/תיכון ולא ידעו שיש ביניהם סוג של קשר אשר מחייב התנהלות מסוימת. " את מתכוונת ליחסית רומנטים בגיל ההתבגרות? ( בהנחה ש-2 הילדים הם בנות...) אם כן אז ספרי לו שעניין יחסים רומנטים יהיה רלבנטי לא כארש הוא בן 7. לדעתי

 

[שרון עיפרון]

וואי זה כזה מסובך.....

רצים לי מליון דברים בראש.. קשה לי להוציא את כולם כי יש מליון פרטים שקשה לי לכתוב כאן.. עניין הטיימינג של איך ומתי לספר , זו בהחלט סוגיה. וגם אם מחליטים לחכות , אז לפחות לגבש דיעה משותפת מה לומר במידה ואחד מהילדים בא בהפתעה ושואל "אמא, גם ל X אין אבא.. " .. ולעשות את ההקשר זה לא כל כך בעיה.. ברור לא הייתי רוצה לשקר ברגע שאני כבר יודעת את האמת

 

[דש1דש]

קודם כל - כיף לראות אותך!

כמובן שנשמח שתהיי יותר, אבל מה שיש - יש. ובקשר להתיעצות. וואווווו קשה. תני לי קודם כל לשאול אותך כמה שאלות - 1. מה יחסך לאמא שם? את מחבבת אותה, מתעבת אותה, אדישה כלפיה? 2. כמה עיפרונצ'יק (פכככ בטח כבר ממש גדול) מתעסק בנושא התורם? כמה הית רוצה לעורר את הנושא? 3. כמה עיפרונצ'יק עסוק בנושא אחים (כי אין לו) וכמה היה רוצה כאלו? 4. איך המערך המשפחתי שם וכמה הית רוצה שאולי יהפוך למשהו יותר קרוב לשלכם יש הרי כמה אפשרויות - להדחיק לעבור דירה לא לדבר על זה עד שיצוץ כל אילו מהצד של לא לעשות כלום להפוך למשפחה אחת גדולה ומאושר לתת להם זמן איכות כאחאים להכבות קשה מקשר שהתחזק ואחר כך אולי יקרה איתו משהו כל אילו מהצד השני ואת צריכה לראות איזה אפשרויות מתאימות לך ואיזה יש סיכוי שיקרו..... זה על קצה המזלג כי חייבת לרוץ

 

[שרון עיפרון]

כיף לראות גם אותך דשדש !

אני אנסה לענות לך על השאלות כדי לעשות קצת סדר בבלאגן 1. אני מאד מחבבת את האמא . 2. עיפרונצ'יק לאחרונה קצת קצת התחיל להתעניין בנושא התורם , או יותר נכון בנושא ה"אין אבא". (וכן.. הוא כבר גדול !

כמו ששלכן גדלו חחחחח ) 3. בנושא האחים עיפרונצ'יק מאד עסוק. בשנה האחרונה הוא מעלה הרבה את העניין שהוא רוצה עוד אח/אחות. 4. איך המערך המשפחתי איפה? במשפחה השניה ? תבהירי לי את כוונתך גם לגבי החלק השני של השאלה. להדחיק אני לא רוצה . לא כשאנחנו ככה קרובים במגורים ומן הסתם ימשיכו יחד למסגרות חינוך בהמשך.. לעבור דירה - לא רלוונטי כרגע. להפוך למשפחה גדולה ומאושרת ? המשפט הזה ציני דיו מכדי שלא ממש אתייחס אליו ברצינות

לא שחלילה אני מזלזלת במה שאמרת, אבל NOT HAPPEN. עוזר במשהו ? חחחחחחחח

 

[ג e ש e ם]

שלום גם לך.

נחמד לראותך כאן. מצד אחד (המרכזי) אני די עם אורורה בעניין. במיוחד שאנחנו די בעניין חידוד המסר "אין אבא" (שלי) מול: "יש אבא לא מוכר" (שהבנות בוחנות מידי פעם). אז ילדים שהם צאצאים של האין אבא שלהן, לא שייכים לנו בכלל, ועדיף לא לבלבל. מצד שני, אני מודה שאני יותר סקרנית ממנה לגבי זה... ומצד שלישי, לבנות שלי יש (לפעמים לצערן) זו את זו, לא יודעת מה הייתי חושבת אם היתה לי רק אחת, אולי זה היה שונה, אולי הייתי רוצה בשבילה איזה אחאוּת, אפילו כזאת. מצד רביעי, לפעמים זה נשמע מאוד מפתה הכתבות האלו על המשפחות שעושות מפגש אחאים גלובלי. מצד חמישי, נראה לי שזה הרבה פחות נחמד ממה שזה מצטייר בכתבות צהובות.

 

[אורora]

מפתה

המיפגשי אחאים הגלובלים? אני לא מרבה לנקוט במילים הללו אבל לי זה עושה די בחילה.

 

[שרון עיפרון]

אהבתי שיש כל כך הרבה צדדים !!

היי גשם

נחמד לראותך גם . אהבתי שיש כל כך הרבה צדדים כי זה מאד נכון - לפחות לגביי. כמעט לכל אספקט בחיים שלי יש הרבה צדדים. אני מאד לא טיפוס של או שחור או לבן. גם אני מאד בחידוד המסר "אין אבא". ככה עיפרוצ'יק גדל תמיד. לומר לך שזה שאני רואה ומעבירה את הדברים כך , מונעים ממנו לרצות באבא מדי פעם ? לא... אבל הוא לחלוטין מודע לעובדה שאין לו אבא וגם אם חברים שואלים אותו, הוא מאד בישירות עונה "אין לי אבא". אני לא בקטע של מפגש אחאות וכמו שאמרתי קודם, לא חיפשתי את המידע בכוונה או במודע (לא שאני מצטדקת חלילה, כך פשוט היה ) משתדלת להוציא מעז מתוק.. זה הכל

אני חושבת שברגע שיש ילד אחד והוא בן יחיד , במיוחד כשהוא מאדדד רוצה אחים נוספים, הראיה לגבי אחאוּת מעט משתנה. למרות שברור לי לגמרי שזה לא פתרון לשום דבר וגם אם אנהל איתו שיחה בעניין האחאים האלה ש"גילינו" זה יהיה ממקום של : נשאים של חלק מאותם גנים .. ולא בקטע של אחים שלך , יאללה לך תחתים אותם במשכנתא

 

[catנוע]

שלום שלום

אני לא אחדש לך הרבה מבחינת התגובה שלי. אני חושבת שאת צריכה לקחת בחשבון שעד גיל התיכון/חטיבה, אתן עשויות שלא להיות בקשר בכלל מכל מיני סיבות - כי אנשים מתרחקים זה מזה גם בלי סיבה מיוחדת, או שמתגלים חיכוכים, או שעוברים דירה (לאו דווקא את, גם היא יכולה) ועוד ועוד. ולכן, לא הייתי מספרת לו עכשיו שהם אחאים שלו. בעיני, אחים זה ילדים שגדלים ביחד, ללא חשיבות לקשר הביולוגי ביניהם (גם אחים מאומצים, הם אחים) ולכן, מי שגר בבית אחר, עם אמא אחרת, הוא לא אח/אחות. זה שגם אצלם אין אבא, לא אומר שהילד יקשר או יחשוב על אחאות. חבצלת מכירה עוד ילדים בלי אבא, ואני לא חושבת שאי פעם חשבה שמי מהם הם אחאים שלה. אני הייתי מחכה לגיל שבו זה יהיה רלוונטי מבחינת ההשלכות הצפויות, ומבחינת יכולת ההכלה. לא הייתי מספרת עכשיו, אני לא רואה מה יכולה להיות הסיבה לספר כרגע.

 

[אורora]

אני יכולה להוסיף

שהילדונת ודבש של דשדש השתעשעו מתי שהוא ברעיון שהתורם הוא אותו התורם . המעבר לשלב הבא שבו הן אחיות בגלל זה לא עלה על דעתן.

 

[ענת 5555]

קולות אחרים

לי יש ילד אחד, ושמאד רוצה אחים ומאד מתעניין בגנטיקה שלו. מאז שסיפרתי לו שמוצא התורם שלו הוא פולין - המידע הזה נתן לו המון. הוא מנהל שיחות עם חברים שלו שכל אחד מדבר על כמה אחוזים הוא מכל צד, ופתאום גם לו יש שני צדדים. כל זה - כי יש משהו בתחושת השייכות, גם אם זה לא מוגדר תחת 'אבא' אלא תורם, או 'אחים אלא 'אחים לתרומה'. אז ההתייחסות שלי קצת שונה כאן במצב שבו את נמצאת, יש לשנייה יתרון עלייך, כי לה יש שני ילדים, שזה פחות 'לוחץ' להם, לפחות תיאורטית. מצד אחד, אם ילדים גדלים עם הידיעה - זה יכול אולי להשפיע על ההתייחסות שלהם אחד לשני ולבנות אותה אחרת. מצד שני - יכול להיות תיק. בכל מקרה הייתי דנה בזה עם האמא השניה. יכול להיות שאם תספרו בצורה טבעית, שכולם מאותו תורם, ותסבירו שזה לא הופך אותם לאחים של ממש אלא לשותפים גנטיים...בקיצור, אתן יכולות לקבוע את התוכן של החבילה הזו ולהשפיע על התפיסה. זה גם יכול להביא לדברים יפים וחביבים, לא רק לסכנות. איך אמר פעם מישהו: בסוף זה עוד יכול להצליח...

 

[שרון עיפרון]

היי ענת. תזכירי לי בן כמה הבן שלך ?

אני בהחלט אם כבר בכיוון של שותפים גנטיים ולא אחים. חשוב לי להדגיש את זה.. כמו שאמרתי, מנסה להוציא מעז מתוק.. מקווה שבסוף זה גם יצליח !!!

 

[ענת 5555]

בן 10.

 

[קַמִילִOn]

בן10 חזר לאופנה השנה, אבל רק לקטנים.

 

[שרון עיפרון]

היי לך !!

אני לגמרי לא מתכוונת לומר לעיפרונצ'יק שהם אחים שלו. לא כרגע וגם לא בעתיד.. כמוך כמוני, אחים / אבא זה על אותו משקל מבחינתי - משהו שהוא מעבר לקשר ביולוגי. זה לא שאני חושבת לספר לו עכשיו .. אני עדיין מגבשת דעה ואני הייתי רוצה שמהבחינה הזו , יהיה שיתוף פעולה בין הצד שלי לצד השני. שיהיה סוג של תיאום עמדות. הצד השני בסיפור מאד מאד סקרן. לא הייתי מקלה ראש בעניין שהוא / היא יגיעו עם שאלות.. והייתי רוצה להיות מוכנה במידה וזה יגיע לעיפרונצ'יק .. גם אני חושבת שלספר עכשיו זה בעייתי .. מצד שני לא רוצה שזה יהיה מאוחר מדי .

 

[נוRית]

טוב שקפצת לבקר

הבית תמיד פתוח - רק חבל שאת לא מנצלת את זה מספיק....

ולעצם העניין - לא ממש יודעת מה להגיד... היתה לי פעם איזו תחושה לגבי מישהי שאולי הצאצאים שלה ושלי מאותו תורם. במקרה הספציפי ההוא זה הרגיש לי מאוד לא נוח, ולא רציתי בכלל להתחיל לחפור ולבדוק הכצעקתה. אבל זו פיסת מידע שקיימת אצלי, והיות ואני בסה"כ בנאדם מאוד פתוח ובעיקר כזה שלא אוהב לשמור סודות, יש לי הרגשה שביום מן הימים אולי אשתף את בנותיי בפיסת המידע הבלתי בטוחה הזאת. אבל רק כשתהיינה באמת בוגרות. אבל אצלי זו סיטואציה לגמרי שונה, כי האמא כבר מזמן לא בקשר איתי. אצלך זו סיטואציה לדמרי אחרת. אני מניחה שאם הייתי נקלעת לסיטואציה שכזאת, הייתי מתייחסת לזה כאל קורטוב. אבל בהחלט מדברת עם האמא השניה בארבע עיניים, ומסכמת איתה האם, איך ובעיקר מתי (כלומר - אם הוחלט שמשתפים, וכל עוד אתם שענים וחברים, שלא יוור מצב שאחת האמהות משתפת את ילדיה והשניה לא, אלא אם מחליטים לשתף - לעשות זאת בו-זמנית) - משתפים את הילדים באותו מידע. אכן - דילמה.

 

[הרמוניה]

אהבתי את המוניח שותפים גנטית

ומניחה שהייתי מתרגלת להתייחס לזה ככה. ברגע שזה היה יושב אצלי יותר טוב הייתי שוקלת מתי יהיה נכון להגיד לילדים במחשבה ראשונית גם אני חשבתי גיל ההתבגרות אבל במחשבה שניה גיל ההתבגרות יכול להיות מאוד טעון ואולי דווקא אז זה עלול להתקבל הכי לא טוב.... צריך לחשוב על זה עוד (עוד סיבה בשבילך להישאר כאן ולחכותלועוד תובנות....) הרמוניה

 

[ענת 5555]

שאלה חשובה היא גם...

האם יש לנו זכות לא להגיד להם... האם לא תקבלי כעסים על כך שלא סיפרת כשידעת. מה פתאום הסתרת. גם אני מתחבטת בכך... אגב, הנטיה שלי היא לספר כאשר זה יושב יותר טוב, כמו שכתבת, או יושב יותר טבעי. בהקשר הזה - או גם בהקשר הזה - אני משוכנעת שהדרך שבה את מספרת ישפיע על התפיסה והאדפטציה אפשר לומר של המידע לאישיות של הילד.