האם הסנהדרין היו הורגים חילונים ?
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1030059 "כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת," -נְאֻם ה' אלקים: "וְהָשִׁיבוּ, וִחְיוּ." (יחזקאל, י"ח, י"ד) בתורה יש הרבה עברות שהעונש עליהם הוא מוות. האם באמת קיימו את כל העונשים הללו בזמנו? האם כל החילונים דינם היה מיתה בזמנו? האם כאשר תיכון בע"ה מדינת הלכה, השליטים החדשים יחסלו כופרים ומחללי שבת? אפילו ראיתי אתיאיסט שכתב: "דתיים שאני מכיר הם בדרך כלל אנשים נחמדים עם רצון טוב. רק חס וחלילה לתת להם כוח פוליטי גדול מדי. הם יקימו אז סנהדרין ויחסלו אותנו!" זוהי שאלה שנשאלתי לגביה יותר מפעם אחת ולכן אתן מענה לשאלה סוף כל סוף, אך ראשית אציין שמבחינה מוסרית ניתן להרוג במקרים רבים: כידוע לכל, רק לא מזמן היה נהוג בארצות שונות להרוג בכיסא החשמלי וכך היה הדין. כיום נהוג לתת זריקת הרדמה, כך שמעתי, זאת משום שעל הפושע להיות צלול בדעתו כאשר מקריאים לו את דינו. בכל מקרה, כיתת היורים היתה נהוגה בישראל רק לפני מספר עשרות שנים ורצחנו לפי משפט נאצים ופושעי מלחמה. גם את המרגלים הזרים נהוג להרוג ובמה פשעו, רק משום שרצו לעזור למדינתם? גם הרודן סדאם חוסיין יפול במיתה. מה אנו למדים מכל אלה? מסתבר שלמען האינטרסים וההגנה על הפרט והכלל מותר לעיתים גם להרוג. כשאנו מעלים את נושא המשפט וגזר-דין מוות בימים עברו כבר מצטייר לכל אותם המראות של הנוצרים שטבחו בנו ע"י עלילות דם ומספיק שהמנהיג יצביע על "הנאשם" ויגזור את דינו וירצחוהו מיד, או גרוע יותר, לאינקויזיציה. אך המציאות שונה, מסתבר שבישראל היו יותר רחמנים, מפוקחים ומחושבים... להלן כל התנאים שהיו צריכים להתקיים כדי שהפושע בכלל יגיע לבית הדין כדי להישפט: 1. כדי להרוג אדם צריך שני עדים שיעידו שראו את פלוני עושה את המעשה. 2. העדים צריכים להיות נאמנים ללא עבר פלילי או משפטים קודמים (לא כמו במדינתנו שפושע נמלט ויחיד יכול להעיד על אדם אחר נוסח אריה דרעי ולהכניסו לבית המאסר לשנתיים). 3. והקשה מכל: על העדים להזהיר את פלוני לפני המעשה ש"אם יעשה את המעשה דינו מיתה!". אם לא הזהירו את האיש וספרו לו מה העונש של המעשה שהוא עומד לעשות אז הוא אינו מגיע בכלל למשפט! 4. על הפלוני להבין את ההלכה ולהכיר אותה וכתוב שמחלל שבת שבאו אליו שני עדים ואמרו לו אתה יודע שהיום שבת ואסור לעשות את מה שאתה עושה והוא אומר "אני יודע ואף על פי כן אני עושה" -רק הוא חייב מיתה ואם לא ידע, לא חייב מיתה. רק כשהמחלל יודע שאסור לעשות המעשה ושהיום שבת הוא יענש. לצערינו החילונים כיום לא יודעים מהי שבת ומה אסור ומה מותר בה בגלל שלא למדו במסגרת חינוכם הלכות על ברכי התורה, לכן החילונים אינם חייבים במיתה ולא היו נענשים גם אז. 5. רק אם פלוני יתעלם מהאזהרה ויעשה את המעשה בין כה וכה יוכלו להעיד עליו בבית דין. 6. בבית דין היו צריכים לשבת 23 (!) דיינים מלומדים בתורה ולפסוק לפי דעת הרוב את דינו של פלוני. עשרים ושלושה מלומדי תורה! מסתבר שאפילו אם היו רואים פלוני נכנס עם סכין בידו לביתו של חברו ויוצא מהבית כשהסכין מגואלת בדם ואפילו שהיו נכנסים אנשים אל תוך הבית ורואים את חברו של פלוני שוכב מת על הרצפה, לא ניתן להעיד נגד הרוצח או להביאו למשפט! מסתבר שגבר השוכב עם אשת איש צריך בעת המעשה (!) להתבקש ע"י שני עדים לחדול מיד שיעידו נגדו ודינו על כך מיתה! -מסתבר שצריך להיות פושע נורא ואיום חסר חרטה ורחמים כדי שגזר דינו יהיה מוות במשפט- וכבר נאמר בגמרא (במסכת מכות, ז') רבי אלעזר בן עזריה אמר שאחד לשבעים שנה זה חובלנית (כלומר שבית דין שהיה הורג אדם פעם אחת בשבעים שנה היה נקרא בית דין קטלני!).. רבי טרפון ורבי עקיבא אמרו שאם הם היו בסנהדרין (בתקופה שהיו דנים בה דיני נפשות), לא היו הורגים אף אחד לעולם (כי הם היו חוקרים את העדים בצורה כזו קפדנית, שאף נאשם לא היה מורשע). וכך באמת עשו גם בזמנו. ---------------------------------------------- אני מניח שהחוקים הללו נשמעים מאוד מוזרים ולא נראה שיכול לצאת בהם אשם בדין. לכן נשאלת השאלה: האם כל אדם היה יכול לרצוח ולאנוס ואף אחד לא היה עוצר בעדו? הרי במדינה כזאת יהיו הרבה פושעים ותהיה אנרכיה נוראית... וכעת אנסח את תשובתי כשאלה שספקה את רוב השואלים בנושא זה: האם בבני ברק יש פושעים ורוצחים ואנסים ומסוכן להסתובב שם בלילות? חשבו על מדינה שלמה שכל כולה חרדים כתושבי בני ברק. נראה לכם שזו מדינה שתקראו בה על רציחות בעיתון יתד נאמן? הנידוי היה גם הוא דבר קיים במדינת ישראל. אדם שפרק עול תורה ומצוות (או למשל אבא מבוגר שהיכה את בנו והבן צריך להיות לומד תורה ורציני), אנשים כאלה היו מנודים מהחברה לפרק זמן מסוים. בזמן הנידוי אף אחד לא ימכור להם אוכל או ידבר עימם. עליהם לפרוש למקום אחר או לחפש את מקורות האוכלה שלהם בעצמם (נניח, ע"י גידול שדה ירק). נידוי היה נעשה גם הוא בתנאים מאוד קשים ושוב צריך להיות מדובר ברשע גמור שיגיע למצב שכזה לאחר אזהרות רבות. כמו כן, על רוב החטאים מקבל האדם עונש "כרת" משמיים. דהיינו שמשלם את דינו בעולם הבא שנכרתת נשמתו מעם ישראל והיה עדיף לפושע לשלם את דינו בעולם הזה במיתה קצרה מאשר בעולם הבא. נשמע מוזר כיצד "עונש משמיים" יכול להפחיד פושעים? מסתבר שבימי התורה מספיק היה לקלל את שם אלוקים ח"ו כדי למות בו במקום! אנו רואים בסיפור איוב כיצד הציעו לאיוב 'לברך' את השם כדי למות ולהפטר מהיסורים. מסתבר שהדבר לא היה זר לאנשים. חוטאים היו מתים משמיים על עוונותיהם ומכירים אנו את דיני מצורע. הימים שבהם פעלו הסנהדרין היו ימים שהיתה בהם השגחה תמידית הנראית לכל עין. כמו כן, יש לציין שעל דיני 'כרת' ניתן לכפר בעולם הזה ע"י תשובה ומעשים טובים לפי העבירה. ועדיין, מה עושים עם הפושעים "החופשיים כל כך"? מסתבר שגם בזמנו היה בית סוהר, מה שנקרא דאז "בית התרבוש": אנשים שמסוכנים לחברה היו נאסרים, אנסים ופושעים מתמידים ואפילו חולי רוח מסוכנים היו נכלאים. לרוצחים בשוגג היה את עיר המקלט ונראה לכל כי במדינה שכזו תהיה התורה וחוקיה בראש מעייני החברה. מי שהחליט שהוא רוצה לפרוק עול תורה ומצוות היה יכול לעבור למדינה אחרת. את חטאיו בישראל לא יוכל לעשות בפרהסיה בזמנים אלה שאם יעשה כן, יענש בין ע"י שמיים, בין ע"י בית דין, בין ע"י בית המאסר. זו מה שהיתה מדינה יהודית מאז ומעולם, זו לא רק ארץ, זו גם חוקה ומצוות הקשורות בארץ. לסיכום הדברים, אפילו סנהרין שהורגת אדם אחד לשבעים גם שנה היא קטלנית, שהרי מטרת הסנהדרין היא להציל כל אדם ממוות וכבר מסתבר מכאן שאת החילונים בימינו לא יהרגו בשום אופן. להתעמקות נוספת אני ממליץ ללמוד את מסכת סנהדרין, החל מהעמוד הראשון (משום שלקראת אמצע המסכת הגמרא נוגעת במושגים קבליים ולא רק בהלכה למעשה בדין).