כבר לא

twigy

New member
כבר לא

כבר לא כל כך רוצה לשנות את העולם הזה שישאר כמו שהוא יסתדר איתי או בלעדי פיסת זמן חולפת, נייר עיתון מצהיב וכבר אין ממש את הצורך להציל את עצמך מהכאב תן לו לאכול, גם הוא צריך מקום לחיות בו בך ויש את התחושה שלא עוזבת כאילו מעולם לא הייתה פה התקווה או רק השאירה טעם של עוד אבל הפה מר והנשיקה עוד משאירה טיפות של רעל רק שלא יחלחלו לנצח. שלא יחלחלו לנצח.
 

רותי ב.

New member
כתוב חזק,

ונוקב, מעביר נהדר את התחושה הזו של ויתור על כל רצון לשנות, של 'להרים ידיים', כי.. אהבתי איך שכתבת את זה. "כבר לא כל כך רוצה לשנות את העולם הזה שישאר כמו שהוא יסתדר איתי או בלעדי פיסת זמן חולפת, נייר עיתון מצהיב" סתם הרגיש לי לצטט את הבית הזה.
 
למעלה