כבר אין כוח לריב יותר - מה עושים?

איתי100

New member
כבר אין כוח לריב יותר - מה עושים?

וזה לא שהזוגיות שלנו במשבר. לפחות היא לא אמורה להיות אחרי חודשיים תמימים של נישואים (ושנתיים של מגורים משותפים). לפני החתונה היו לחצים מובנים (צד אחד רוצה א', צד אחד ב', כל אחד מתערב וכו' וכו') אבל מיד אחרי החתונה הכל היה נפלא. טסנו לירח דבש ארוך, נהנינו והיה לנו כיף. איך שחזרנו לארץ התחילו שוב פעם הבעיות. היחסים בין אימא שלי והיא לא בדיוק חמים וכל פעם יש מתח חדש ביניהן באוויר. חשבתי שעשיתי לזה סוף אחרי שיחות תוקפניות לשתיהן, אבל זה פשוט לא מפסיק ואחרי כל מפגש משפחתי הכל עולה בחזרה ("למה היא לא דיברה איתי", "היא לא היתה נחמדה אליי" ובלה בלה בלה). כל זאת למרות שכבר הסכמנו להתעלם מכל מה שקורה מסביבנו, מכל הדברים שאומרים לנו/עושים לנו ולא מוצא חן בעינינו. תמיד זה חוזר על עצמו שוב. אני חייב לציין שאשתי בחורה מאוד רגישה ויש בינינו אהבה גדולה - אבל ככל שהמריבות האלו ממשיכות האהבה מתחילה לדעוך ובמקום זה מתפתחת לה שמירת טינה לא בריאה שמאיימת להרוס את הנישואים שלנו לפני שהם בכלל התחילו... איך מפסיקים לריב ומצילים את עצמנו מהדעיכה הזאת? איך?
 

איתי100

New member
../images/Emo208.gif

 
ראשית יש בסיס, וזה נפלא

ןשני, מבינים שהנישואין בינך לבינה שלישית- יושבים אולי כל ה-3 ומדברים? הכי פתוח? הרי ייתכן שהבעיות בכלל לא בגללה ובגללה, אלא עליך. שאתה לא מגן עליה (מצד האישה), ואתה עזבת בגללה (מצד האימא). כל אחת והמטען שלה) אתה מבין?
 

BlackUnicorn

New member
זה דווקא פשוט מאוד

שינוי גישה - במקום לעשות שיחות עם כל אחת, להסביר את הצד השני וכו' - פשוט תתמוך בשני הצדדים כל אחד לחוד. הרי להתעצבן ולריב הן ימשיכו לריב אלא אם כן הן ירצו לפתור את זה בעצמן - ואז ילכו וידברו אחת עם השנייה. לכן - פשוט כשזוגתך מעלה את הנושא - תגיד לה "את צודקת, נכון.. אני מבין את ההרגשה שלך" וכו', וכנ"ל לגבי אמא שלך. אל תהיה בין הסדן לפטיש, תהיה חכם יותר. שים את עצמך במקום של התומך ולא במקום של השליח שאמור לתקוף את הצד השני ולתקן את הדברים. הן צריכות להבין שאתה זה לא המקום לקבל בו תשובות, אלא הן עצמן. שלא יבלבלו לך את המוח. **יש לציין שהתגובה הזו נכתבה בהנחה שזו הבעיה המרכזית שלכם, ושכל השאר בסדר.
 

magenta73

New member
למה אתה חושב ששיחות תוקפניות יעזרו

??? לפי דעתי הן עושות בדיוק את ההיפך. רק יוצרות יותר חוסר נעימות וקרירות, יחד עם מסך של צביעות מסויימת. ולמה שלא שתיהן ישבו פעם וידברו לבד, בלי שאתה תהיה המכוון?.. וגם מה כ"כ אכפת לך?... אתה אוהב את אישתך. יפה. אל תכניס למשוואה הזאת את הרצון שלך שהיא תאהב את אמא שלך וחזרה. נכון שזה נחמד בפנטזיה, אבל זה לא תמיד קורה. תקבל את זה, אל תנסה לשנות את זה, בטח לא בכוח, ותן לדברים לזרום במסלולם, אולי בלי הלחץ שלך, דברים ירגעו.
 
שלום ילדון

עכשיו כנישאת אימא'לה צריכה להבין שאתה ילד גדול.. זה אומר שאתה מבין שאישתך בחרה בך, הכירה אותך, והיא לא חייבת כלום לאימא שלך, גם לא תודה על כי גידלה פרח כמוך. ברור שייתכן שאימא שלך מקסימה אמיתית ולא קרציה ממורמרת ולכן ציפית שתפרוץ ביניהן אהבת אמת, אבל כניראה שהמקסימום שתוכל לצפות במקרה שלך זה להתנהגות מנומסת ובוגרת וחביבה פלוס מצד אישתך (ואולי אחרי שנים של נישואין שתי הגברות באמת יתקרבו ויתחברו לא כי הן חייבות, אלא כי הן חולקות אהבה אליך, לילדים וכו'). בכל מקרה, עכשיו אתה ילד גדול והקמת מה שניקרא משפחה חדשה..אתה הולך לעשות ילדים משלך מתישהו, יש לך אחריות ומחוייבות לאישה שלך ולמיגור המכשולים שמפריעים למשפחה..גם אם זה אומר להרגיע את אימא שלך. אני אגיד לך למה אני כ"כ תקיפה איתך ..לדעתי בדיוק כמו שאני הרגשתי שאתה שם את אישתך לפני אימא שלך ולא תומך באישה, גם היא מרגישה את זה, ואתה גם מודה שהאהבה שלכם החלה לדעוך בזכות אימא'לה. אני די יכולה להבין את התסכול שלה, תאמין לי שאין בחורה שלא מקווה שהיא תסתדר עם האימא החדשה, העוינות היא לרוב מהאימהות שקשה להן לקבל שהגוזל שלהם עזב את הקן. ודווקא בניגוד לדעתה של חד קרן, לדעתי בעמדת התומך אתה רק תאכזב ללא הרף את שתיהן, ושתיהן ירגישו מרומות, כי כן פרח, הריב הוא עליך ואתה באמצע, על האהבה ותשומת הלב שלך, נשמע מטורף משהו, אבל זה ככה. אם תעמוד מהצד ולא תעשה סדר הן יכולות לריב עד מחרתיים, או עד שתתגרש, ואימא תוכל לריב עם האישה החדשה שלך, לא חבל?
 
תגובה

הקשר הזה צריך להיות ביניכם, ולא ביניכם לבין ההורים. התעלמו מיחס ההורים והשקיעו בעקר בקשר ביניכם. אם האם לא נחמדה אליה, שתתרחק ממנה.
 

wasaby

New member
לפעמים אנשים מצפים

שהנישואין יפתרו כל מיני בעיות שהיו עוד לפני זה ונורא מופתעים כשבמקום להעלם הבעיות מחריפות. במיוחד בשנה הראשונה אחרי הנישואין כל צד קולט פתאום שמה שיש עכשיו זה לכל החיים ולכן דברים קטנים שקודם התעלמנו מהם פתאום אנחנו לא מוכנים לסבול כי אם נקבל אותם עכשיו בשקט זה כאילו שהסכמנו לקבל אותם כבר לכל החיים. לגבי האמא והאשה, אני מסכימה עם אלה שאמרו פה שהן צריכות לדבר בינהן, אני רק חושבת שאולי רצוי שאתה כן תהיה שם, אולי גם מישהו מקצועי (מטפל משפחתי, רק לכמה פגישות עד לבירור העניינים). ממה שאני שומעת בפורומים נראה שהריבים בין חמות לכלה נובעים משתי סיבות מרכזיות: צורה ותוכן. הצורה היא לא פחות חשובה כי אנשים יכולים להכנס עליה לשנאות נוראיות. הבעיה היא שלכל משפחה, יש מנהגים משלה, דרכים משלה לעשות דברים. המנהגים האלה כל כך מושרשים שאנשים מצפים שגם כל אחד אחר יתנהג באותה צורה, ואם הוא לא עושה זאת אז הוא כנראה לא מנומס/לא מכבד/לא אוהב. לדוגמה היתה פה מישהי שהרגישה שבעלה לא מראה לה מספיק אהבה כי הוא לא מציע למזוג לה כשהוא מוזג לעצמו. זה נשמע אולי שטותי אבל ריבים על צורה הם גם על כמות הביקורים, מילות חיבה (יש אנשים שמרגישים שלא מקבלים אותם במשפחת הצד השני רק כי הם לא מקבלים את כמות מילות החיבה שהם רגילים לה). ועוד. הריב על התוכן הוא בעצם ריב על מקום - מי יותר חשוב, את מי הבן/בעל אוהב יותר, מי יקבע לגבי דברים שונים. במקרה כזה אני חושבת שאתה ואשתך צריכים קודם כל להסכים ביניכם, באיזו מידה תתנו להורים להתערב בחייכם, ואז אתה צריך להבהיר לאמא שלך את הקו.
 
למעלה