כאב חד בנשמתי

Crema86

New member
כאב חד בנשמתי

הסיפור שלי הוא מתמשך שכואב לי עמוק בנשמתי
אחרי השיחרור מהצבא התחלתי לעבוד בתחנת דלק ונתקעתי שם עד היום..
אין לי שאיפות ללימודים ואין לי חיי חברה.
התחלתי לעבוד כמתדלקת ועם הזמן גיליתי שלא סומכים עליי שאעבוד גם בחנות כי עשיתי עליהם רושם שאני ילדה תמימה -בוא נאמר שהייתי תמימה היום כבר ממש לא ... , שאני יעשה להם טעויות בקופה ואתבלבל . כמו כן , אני ילדה לא רגילה בשבילם . למסקנה הזאתי הגעתי אחרי שחקרתי את הנושא לעומק.
הקיצר בנוסף לכך , למרות שאני כבר עובדת שם 5 שנים אני מקבלת את אותו שכר מינימום. ידוע לי שעובדות החנות שעובדות מעל חצי שנה קיבלו ומקבלות בונוסים קבועים.
המנהל שלנו מוציא מדי פעם החוצה כל מיני שטויות מהחנות ומצפה שהמתדלקים ימכרו. אף אחד גם לא מתאמץ למכור כי לא מקבל על זה שום תגמול לעומת עובדות החנות שכן מקבלות..
לפני חצי שנה עזרתי לעובדת לשעבר עם מכירות קפה ובשלב מסויים הפסקתי -היה מן תחרות בין העובדות שם ורציתי שהיא תזכה ואכן היא זכתה ב400 שח
המנהל החליט לתת לי גם כן בונוס של 200 שח ולדעתי זה כי בכיתי לכל העובדים שלא יוצא לי מזה כלום וגם אמרתי למנהל שאני עוזרת לעובדת רק כי אני מעוניינת שהיא זאת שתזכה ואין לי אינטרס למכור סתם קפה .
אז בכל ה-5 השנים שעבדתי היה לי רק בונוס אחד ועוד 200 שח שמנהל מחשיב כבונוס כשלמעשה דרשתי את מה שמגיע
לי על פי החוק נעלי עבודה.
לפני יומיים המנהל העלה את הנושא של הבונוס שהם נתנו לי ולטענתו לא כל העובדים מקבלים - לא התווכחתי איתו שזה לא נכון כי המנהל שלנו ידוע כשקרן וחרטטן וזה אומר לא רק איתי לכן לא היה לי כח למלחמת מילים.
בתגובה לזה שאמר שלא כולם מקבלים בונוס הגבתי שזה היה חד פעמי ושזה לא קבוע. הוא שאל אם זה לא כסף ואם אני לא רוצה אותם אז שאני יחזיר בחזרה !
גרם לי לשתוק כי לא ציפיתי לתגובה שכזאת ממנו

היום עבדתי עם מוכרת קבועה שהתחילה להשוויץ שהיא עברה ראשונה את במכירות בחנות והמנהל אמר לה שהיא תקבל על כך בונוס 500 שח
אותה העובדת גם סיפרה לי שעובדת הטרייה ביותר בחנות כבר זכתה פעמיים ברציפות בתחרות וגם קיבלה את הסכום הזה.
המשמרת של היום לא הייתה לי קלה נפשית. זאת מכה כפולה לאגו . גם לא סומכים על העובדת הכי ותיקה בתחנה וגם שוללים ממני זכות להשתתף בתחרות..
לא פעם מנהל מוציא לנו דברים למכור ומצפה שנמכור וממני הוא מצפה הכי הרבה מכולם כי בעבר הוכחתי את עצמי-ללא כל תגמול ומכרתי מלאא ריחנים לאוטו , חטיפים , מארזים וכו..
לפני חודשיים המנהל הכריז שמי שימכור מהמתדלקים הכי הרבה יקבל בונוס אבל לא היה אכפת לי ומסתבר שזה לא היה אמיתי ואף אחד לא קיבל באמת כלום .
גם אמרתי למנהל שלא אכפת לי מתחרות ולהיפך הוא הציק לי שאם אני לא ימכור הוא יפגע לי במשמרות וככה עשה באמת .
אני עומדת בדילמה קשה . קשה לי לעזוב את התחנה כי כרגע אני חלשה נפשית.
מצד אחד בא לי לבוא בטענות ולדרוש גם בונוס ומצד שני הוא בעצמו העלה את הנושא והשתיק אותי שכבר קיבלתי..
מצד שלישי אולי עדיף לשתוק , להגיד לו "כן , כן אני ימכור " ולא למכור כלום בעצם ?
אני פגועה מאןד ולא יודעת איך להתמודד עם המצב הלא נעים הזה
 
לשתף בנושאים אחרים

Crema86 שלום,
נדמה לי שכבר כתבת בעבר על העבודה בתחנת הדלק
ועל היחסים שם.
הייתי שמחה לשמוע ממך על נושאים אחרים,
כמו למשל -
עם מי את גרה
איזה סדרות בטלביזיה את אוהבת
או כל דבר אחר שתרצי לשתף בו
היושבת
 


 
שתי אפשרויות לשינוי

שלום Crema86
את מתארת מצב מתמשך של חוסר שביעות רצון בעבודה
ושל הרגשת קיפוח,
אני רוצה להציע שתי אפשרויות לשינוי :
האפשרות האחת :
להשאר במקום העבודה אבל לשנות גישה: לעבוד מתוך אהבה ושמחה
תגידי לעצמך: אני אוהבת את העבודה, את אני אוהבת את האנשים,
אני אוהבת את הבוס.
הגישה שלך עשויה לשנות את היחס אליך.

האפשרות השניה:
לחפש עבודה אחרת. להתמודד עם חיפוש עבודה
ועם התחלה חדשה ולהאמין בעצמך שאת יכולה.

מה נראה לך אפשרי עבורך?
ורדה
 

Crema86

New member
כעוסה

לדעתי מה שהכי יתאים לי כרגע מטעמי הנוחות זה להישאר בתחנה.
אני לא מאמינה בעצמי כרגע, נראה לי גם לחץ דם שלי עלה ואני עם תחושות מועקה מדי יום.

אני אוהבת את העבודה וגם שמחה אבל אני לא אוהבת את היחס המפלה הזה כלפי. אני עובדת 5 שנים בתחנה ואיך יתכן שעובדת בת 4 חודשים בלבד תקבל 500 שח אז מה עם היא עובדת בחנות ואני לא?

מכעיס אותי מאוד ואני לא מתכוונת להציע ללקוחות שטויות שקשורים לחנות !! לכל היותר אני ימכור אחד כדי לסתום להם את הפה, כמו שהם סותמים לי על כך שכבר קיבלתי בונוס..

לפני כמה חודשים כשהייתי מסוכסכת עם המנהל הוא אמר לכל המתדלקים שיש תחרות חודשית ומי שימכור הכי הרבה מפיצי ריח יקבל בונוס של 250 שח. אני עובדת שם שנים ולא פעם מבטיחים לנו בונוס ואין שום בונוס אמיתי. אני קיבלתי בונוס חד פעמי רק כי עזרתי לעובדת החנות עם התחרות כוסות קפה ורציתי שהיא תזכה(ולא העובדת שרבתי איתה ) ב400 שח. לא היה לי שום כוונה לעשות זאת בשביל בונוס וכשהיא ניצחה גם ציינתי בפני המנהל את הסיבה שעזרתי וגם בכיתי לכולם שאני לא מתכוונת להציע כלום כי לא יוצא לי מזה כלום..כדי לסתום לי את הפה המנהל נתן לי בונוס של 200 שח שאותו הוא מזכיר לי עד היום שאחרים לא מקבלים ואני כן ..כשלמעשה אחרים מקבלים יותר ולא חד פעמי!!
אז הקיצר עם התחרות שלנו שהמנהל אמר שמי שימכור הכי הרבה מפיצי ריח יקבל 250 שח אני לא שיתפתי פעולה וכשהמנהל הציק לי למכור וציין שמתדלקת אחת עוקפת את כולם בתחרות אמרתי שיהיה לה בכייף אבל אני לא מתכוונת למכור שום מפיץ ריח ולא מעניין אותי הבונוס הזה!
הוא התרגז ואמר שהוא החזק ושאם אני לא ימכור אני גם לא יקבל משמרות ואכן פגע במשמרות וכפה עלי למכור.
מאז הבנתי שאני צריכה להיות צבועה ולשחק אותה מציעה לכולם ולא להציע כלום לכל היותר אחד.
הקטע שזה לא יעבוד לאורך זמן אני יודעת כי הוא ישים לב שאני לא מוכרת כלום ויציק לי
אבל אם יציק לי יותר מדי אני יפתח את הפה ומצידי שיעשו לי שימוע .
זה לא הוגן שגם מדביקים עלי סטיגמה שאני ילדה לא רגילה ומונעים ממני לעבוד בחנות וגם לא נותנים לי אחרי כל השנים בונוס קבוע.
ולא אני לא יגיד תודה רבה על בונוס חד פעמי שנועד לסתום לי את הפה
 
את בעלת ערך

היי קרמה,
העבודה היא חלק חשוב בחיים שלך -
ספרי לנו למה את אוהבת את העבודה? מה הכי כיף בה?

אני מאמינה שאת עושה עבודה טובה,
ולכן הבוס שלך מעדיף אותך בתדלוק ולא בחנות.

את יכולה להחליט לחייך יותר,
להיות רגועה ואולי נעימה יותר,
ותמשיכי לעשות עבודה טובה
בידיעה שאת בעלת ערך כבן אדם ובעבודה.
ורדה



וחשוב
 

Crema86

New member
חוסר צדק

זה למה אני כועסת וכן אני יודעת שלא יצא לי מזה משהו טוב אבל זאת התגובה שלי.

מה שאני אוהבת בעבודה שלי , זה קודם כל יש את החופש נגיד אני צריכה לאכול כל 3 שעות ארוחה קטנה לדיאטה ובדרך כלל אני הולכת בלי לדפוק חשבון . נגיד אם הייתי עובדת במקום עבודה אחר או בחנות לא בטוח היו מאפשרים לי . בחנות יש לפעמים ימים ממש לחוצים ויש רק מוכרת אחת.
אני יכולה ללכת להתפנות מתי שטוב לי בלי שמישהו צריך להחליף אותי. גם כשאני עובדת לבד בחגים ובשבתות זה לוקח לי ציק צאק .
אני אוהבת לקשקש עם הלקוחות ועם העובדים וסך הכל אני נהנת בה מאוד. אני עבדתי זמן קצר במפעלים ואני יודעת שבתחנת דלק היה לי הכי קל ונוח .
ואני גם אוהבת את העבודה הזאת כי יוצא לי לעבוד הרבה ושמעתי מישהי שכבר התפטרה אבל לפני שעזבה שמעה שמציעים לה עבודות שמרוויחים בה פחות ממה שאני מרוויחה בתחנה.
הזמן טס מהר בעבודה והלקוחות מחבבים אותי
סך הכל אני מרוצה . הפחד שלי זה לעזוב את אזור הנוחות ולמצוא עבודה קשה יותר
 
חשוב ליהנות בעבודה

כמה טוב לקרוא את רשימת הדברים החיוביים
והיתרונות שאת רואה בעבודתך.
אם כך אפשר לומר שאת בעבודה מתוך העדפה ובחירה,
האם לא מתבקש מכך שכדאי לשמור על עבודה כזו?
ורדה
 
התפתחות אישית

Crema86 שלום,
את מציינת את היתרונות של המקום לגביך
ויחד עם זה את הפחד לעזוב, את פוחדת משינוי וזה טבעי.
סומכת עליך שתעשי את הבחירה הנכונה עבורך.

מציעה שבמקביל - תעשי תהליך עם עצמך
ותעבדי על ההתפתחות האישית שלך כמו:
חיזוק הביטחון וההערכה העצמית,
אסרטיביות בעבודה, איזון רגשי...
דברים שיעשירו אותך ויעזרו לך
הן במקום העבודה הנוכחי והן בכל עבודה עתידית שתבחרי.
ורדה
 

ommerl

New member
עדיף למצוא עבודה חדשה

המקום הזה פשוט לא מתאים לך. את כבר המון זמן כותבת על התסכולים שלך ממקום העבודה הזה.
חמש שנים את סובלת מהבוסים ומהעובדות. את כנראה לא בנויה למקום כזה שבו אוכלים אחד את השני לארוחת בוקר.

לפעמים אומרים שבכל מקום יהיה אותו דבר אבל לא נראה לי שזה המקרה.
אם תעבדי בחנות בגדים, או בחנות של קרמים וסבונים, או במסעדה טובה את תקבלי יחס הרבה הרבה הרבה יותר טוב מהעובדים ובעיקר מהאחראים שלך.

במקומות כאלה יחס לעובדים חורץ את גורל החנות הרבה פעמים. עובד שאין לו מוטיבציה למכור פוגע במכירות של העסק ולכן שוכרים בוסים אחראיים יותר, עם יחסי אנוש טובים בדרך כלל. זה הרושם שקיבלתי בעצמי כשהייתי שכיר וזה מה שאני שומע מחברים וחברות שעובדים במקומות כאלה.

כמובן שלא מובטח לך שלא יהיו וויכוחים והיתקלויות אבל החומר האנושי יהיה שונה.
 
בן-אדם לוקח איתו את הראש שלו לכל מקום

ןיכול להיות שתמצאי את עצמך במקום חדש
עם אותו המצב הדפוק -
כמו שמישהו מתגרש
ואז בסיבוב הבא מוצא את עצמו במצב מאוד דומה
לזוגיות הראשונה שלו.
לדעתי - תעשי טיפול או אימון
לפני שאת עוברת
ואם תעשי שינוי - ייתכן שיחולו שינויים
ובכלל כבר לא תחשבי לעזוב
היושבת
 

Crema86

New member
חושבת

אני חושבת טיפה לגבי העתיד אם נגיד ארצה לעבוד בחנות אחרת-חסמו לי את הגישה לחנות בתחנת הדלק הזאת ודווקה ממקום הזה ודווקה בתחום הזה אני רוצה להוכיח שאני בחורה לגמרי רגילה ולא כמו שהם תופסים ממני-תמימה, "ילדה לא רגילה ו" וכאלה.
מה שכן לזכותם יאמר שאני באמת בן אדם מבולבל. בתקופה שנלחמתי על החנות הייתי הרבה פחות מבולבלת ממה שאני עכשיו. אני גם לא מרוכזת , חסרת ביטחון ואני גם בן אדם לחוץ.
הפחד שלי שאם אעזוב נגיד לאן אפנה? נגיד ארצה לעבוד בתחנת דלק בחנות אחרת אבל רגע עבדתי 5 שנים בתחנת דלק. איך אין לי נסיון כקופאית? ואם יבקשו חוות דעת מהמעסיק והם יגידו שאני על הפנים?
הרי הם לא מעריכים אותי בתחנה ולא סומכים עליי וככה אני לא סומכת עליהם שיפרגנו לי
עכשיו למשל יש מחסור בעובדות בחנות אצלנו ולמרות שאני יודעת שאני חסומה שם לגמרי מבחינת עבודה והבונוסים . בנוסף לכך אני גם לא מעוניינת לעבוד שם כי שם יותר קשה . למרות זאת רגשי נחיתות מציקים לי שאני פחות טובה מאחרים, שאני עובדת שנים שם ומתייחסים אלי כעובדת זוטרה ועוד המנהל מחרטט אותי בלי סוף והוא עוד חושב שאני מאמינה לכל מה שהוא אומר-נגיד שאני מקבלת הכי הרבה משמרות מכולם ושהוא פייר איתי -כשלמעשה כולם מקבלים 6 משמרות בשבוע ואני טוחנת חגים כי הוא מנצל אותי בחגים שאף אחד לא רוצה לעבוד בימים אלה. אז במקום להציב לו עובדה שאני לא קונה מה שהוא מספר לי אני נסגרת ושותקת כי אם אלחם בו אני עלולה להגיע לשימוע לפני פיטורים ואני לא סגורה ב100 אחוז שאני רוצה לעזוב משם בקרוב .
זאת הסיבה שאני מבליגה לו
 

ommerl

New member
הם לא יעריכו אותך יותר אם תישארי

ואת לא צריכה להוכיח שום דבר לאף אחד. בטח לא בסביבה עכורה כמו תחנת הדלק הזאת.

למעסיק שלך בחנות הבגדים/מסעדה/כל עבודה מזדמנת אחרת שהיא לא תחנת דלק- לא סביר שיהיה אכפת חוות דעת ממקום עבודה שלא קשור לסוג העבודה המדובר.

אם את באה עם ניסיון במלצרות למלצר במסעדה אחרת שבה דורשים במפורש ניסיון במלצרות, אז לפעמים יבדקו חוות דעת של מעסיקים קודמים. אפילו במצב כזה לא תמיד בודקים.

תביני, בשביל המעסיק זה המון עבודה לבדוק רקע של כל אחד מהעובדים. אם את באה לעבודה בלי ניסיון בסוג העבודה הספציפי ואין דרישה לניסיון כזה- אין לך מה לדאוג מחוות הדעת הלא מפרגנת של הבוס הקודם שלך. הוא יכול לקפוץ לך בזיגזג


את צריכה למצוא מקום שבו סביבת העבודה תומכת ומחזקת. תחנת הדלק הזאת היא לא המקום בשבילך.
אם את רוצה אני מכיר מקום שבו הסביבה היא כזאת. אשמח להפנות אותך לשם אבל נראה לי שאסור לפרסם כאן.

בכל מקרה, שימי לב ששינוי הסביבה זה פלאסטר. אני חושב שתהיי יותר מאושרת בחיים אם תלמדי להיות יותר חזקה ויותר לעמוד על שלך.
 

ommerl

New member
האמת היא שכן.

אפשר לנתח את זה באמצעות NLP: יש מודל שנקרא מודל רמות לוגיות. הוא מחלק את העומק שבו שינוי יכל להתרחש לכמה רבדים היררכיים (מהגבוהה לנמוך):
יעוד>זהות>ערכים ואמונות>יכולות ורגשות>התנהגויות>סביבה

שינוי ברמה לוגית מסוימת משפיע על כל הרמות הלוגיות שמתחתיה, ושינוי ברמה לוגית גבוהה יותר הוא מורכב יותר ועמוק יותר.

על סמך היכרותי עם crema דרך הכתיבה שלה (זו לא פעם ראשונה שהיא מתכתבת בפורומים על הנושאים האלה) אני מאמין שהיא צריכה לצאת מהסביבה הזאת לסביבה מחזקת יותר ומשם היא תהיה פנויה יותר לשינוי ברמה עמוקה יותר.

אגב, יש מקרים שבהם אין צורך בשינוי ברמה הכי עמוקה שיש. השאיפה היא לייצר את השינוי ברמה הלוגית הכי נמוכה שתביא את האדם ליעדו.

למשל- גמילה מעישון יכולה להסתכם בשינוי ברמת היכולת. אבל אצל אנשים שהעישון הוא חלק מהזהות שלהם, שהם מרגישים שלוותר על העישון משמעותי להגדרה שלהם את עצמם יהיה קשה להיגמל אם השינוי יהיה רק ברמת היכולת ויידרש שינוי בהגדרה העצמית שלהם.
 
למעלה