יתמות מושלמת.

מרגש לקרוא...אם כי מושלם בעיני הוא משהו ללא

חסרונות. ויתמות...היא חסר אחד גדול.
ולדעתי, החסר גדול יותר ככל שהיתמות נופלת עלינו בגיל צעיר יותר.
האבל בתוכנו לכל החיים. השאלה מה אנחנו עושים איתו. השאלה אם נותנים לו להשתלט עלינו, או שהוא קיים, אבל לא מרכז החיים.
החיים ממשיכים.
הרבה כוחות להמשך.
 

Ron W

New member
לדעתי צריך להחליף הכל גם ידידי נפש...

למרות שהכוונה היא חיזוק ותמיכה וחיבור
יש לדעתי חשיבות עליונה בנושא התחליפיות
יש שאומרים תהיה חזק, נכון ואמיתי יותר *להחליף כח* כי אין יש מאין.
הכח שיש בנו הוא מה שיש וצריך רק להמיר אותו לנתיב שונה.
מחליפים כל מה שניתן כדי להשאיר מאחור את השכול.
סבתי כמנהגם מבית, עלתה על הגג וצבעה את כל בגדיה לשחורים במותו של אביה.
השחור מחק את כל מה שהיה למרות כל המזכרות והזכרונות.
משהו צריך להקרע ולהמחק מעלינו וכך גם להקריב קשרים ביחוד את המעיקים שבהם.
אני פשוט חשתי בכך כצורך להתנער.
התייתמות בגיל צעיר נראית אולי קשה יותר, מאידך בגיל מבוגר צוברים יותר רגעים
משותפים שמתגעגעים להם או קשה מכך מתחרטים עליהם ...
 
כשאתה מבוגר,

בנוסף לכל, יש לך האפשרות (אולי הפריבילגיה) לצבור רגעים משותפים, וכילד- א י ן !!!
כשאתה כבר מבוגר, אולי גם בוגר, אתה יכול לבחור.
להחליף או לא.(הבחירה גם בכל השאר. גם חברים מעיקים. גם בצבע השחור).


ובוקר אור עולם!!!
 

hal767

New member
חולק עליך.

ידידי הנפש שלי הם יותר ממשפחה. אני אוהב אותם והם אוהבים אותי, אנחנו עוזרים אחד לשני כל הזמן מתוך אהבה ובלי התחשבנויות. כולנו עברנו את מבחני המציאות כשהיינו אחד עם השני בעת צרה, ולצערי, היו לא מעט מבחנים כאלה.
לא מחליפים ידידי אמת, הם לא חפצים.

מנהגי האבלות השונים הם לעיתים הענשה עצמית ואני מתנגד להם. האבלים אינם צריכים להציג לאחרים את תחושתם הקשה ברגעים כאלה. אבלות הינה עיניין פנימי ואין צורך לעשות הצגות כדי להבליט ולהדגיש אותה. הנכון הוא דווקא לחזור מהר לחיים הרגילים כדי להתאושש ולא לשקוע. סביבה אוהדת ותומכת עוזרת להשיג את המטרה הזאת.
 

Sודית

New member
לדעתי צריך היה לכתוב אולי "יתמות מלאה"

כי באמת "מושלמת" נשמע משהו מאוד חיובי, מה שלגמרי לא מתאים למצב.
 

TJ

New member
אם כך, אני ממליץ לך לקרוא את סיפורו הנפלא של

שלום עליכם "אשרי יתום אני" אם לא היית ימנית הייתי מציע לך לקרוא את המקור ביידיש והנאתך הייתה מושלמת.
 

Sודית

New member
אז זה אומר ש.........

אני סינית או יפנית?


ואני חשבתי שאני תימניה פולניה כזאת
 

Sודית

New member
תודה ששיתפת, הל.....מאוד מרגש כתבת.....

בגילאים שלנו רובנו כבר יתומים מאב ואם - זו דרך העולם.

מה שקצת קשה היה לי להבין הוא.... שבחרת "לא להביא ילדים לעולם".
יותר נכון - הסיבה שמנעה ממך לעשות זאת או להחליט כך.

זה כאילו שאתה רואה את העולם בצורה שלילית לגמרי, כאילו אין בזה שום טוב.
האם אין לנו ימים יפים וטובים? האם לא מוענקים לרובנו 60 או 90 שנות חיים?

האם אתה סובל שאתה חי? אינך שמח על היותך בחיים?

"עכשיו היתמות מושלמת. ללא אב ואם החיים בוודאי שיהיו שונים.
הוואקום שנוצר בתחום ההורות, גדול ונצחי.
המצב הזה מאד מחזק לי את השקפתי באשר לאי הבאת ילדים לעולם.
לשם מה להביא ילד לעולם אם בסוף הוא ימות?

לשם מה להביאו לעולם שמבטיח לו חיים רוויים בבעיות, צרות, טראומות ויתמות כמו שאני חוויתי בחיי?


אתה יודע הל.....זה כמו לכתוב או לחשוב - בשביל מה לי ללכת לישון
אם אני כך וכך צריך לקום? בשביל מה לי לאכול אם כך וכך אהיה שוב רעב?
או בשביל מה לי לחיות היום אם כך וכך אמות מחר או מתישהו.

מה אתה יודע אלו חיים יכולים היו להיות לילדים שלך?

לדעתי היית צריך לקחת דוגמה דווקא מהוריך - שסבלו כל כך הרבה ובכל זאת
האמינו בחיים, הביאו אותך לעולם, העניקו לך חיים בתקווה שיהיו טובים יותר.

צריך לקוות לטוב ולא לראות הכל בעיניים של העבר - יש גם עתיד - אבל זו רק דעתי.

תרגיש טוב הל ושמח בחלקך שיש לך נפשות טובות מסביב.
 

hal767

New member
זכותך לחשוב כך.

אני רואה את נושא הבאת הילדים אחרת ממך.
כן, הייתי שמח לא להיוולד. מאחר ואני כאן אז אני מאד משתדל להנות מהחיים.
תודה על הברכות והאיחולים.
 

Ron W

New member
שלחתי לך גם


ורק להוסיף גם כאן, אולי לשתף, כי לדעתי החיים מתחלקים לימים שלפני
ואחרי אובדן ההורים. כפי שהורינו חוו, אחרי לכתם של הסבא/סבתא
יש דוק של עצבות שדבק בנו עדסוף הימים...
לגבי הצורך או הזכות להביא ילדים הרי שאין כאן שיקול קר בלבד
אולי כרוכה בכך השמחה ותאוות החיים שלנו עצמינו והרצון להעביר אותה
הלאה- לכן קודם כל צריך להרגיש מלאי חיים ומאושרים
למרות ה
 
למעלה