יש תחליף לדייטים?
זהו, הצלחתי לעבור את "מבחן השב"כ" בהצלחה. אותו מבחן שבו משוחחים במסנג'ר/אייסיקיו/טלפון, מאמתים פרטים, בודקים זהויות ובאופן כללי עושים חקירה מקיפה שמגיעה עד לפרטים הקטנים ביותר. קובעים להפגש. אני מבטיח שהפעם אני אגיד בדיוק את מה שאני חושב. בדיוק כמו עם חברים שלי. בדיוק כמו שאני יכול לדבר עם בחור זר אחר, לעזור לו גם אם אני לא מכיר אותו ופשוט להיות עצמי. זהו, עצמי, בדיוק. אני נפגש איתה. היי, היא חמודה! מוצאת חן בעיניי. אני מנסה לדבר...ונתקע. תגיד כבר משהו! תחמיא לה, תתלוצץ כמו שאתה תמיד יודע, תגיד משהו ציני, לא יודע, תגיד משהו..... למה אמרתי את זה? עכשיו אני ממש נשמע כמו אידיוט מושלם! למה אני לא יכול להיות עצמי? מה כל כך קשה להיות עצמך? אתה עושה את זה 99% מהזמן מהרגע שאתה קם בבוקר! אוקיי, היא התעלמה מזה, איזה מזל. השיחה הזאת לא מתקדמת יותר מדי, אני אנסה להגיד עוד משהו... עכשיו יצאתי עוד יותר אידיוט! אני בכלל לא מתנהג ככה ביום יום. אף פעם. למה זה תמיד קורה? טוב, אני נבוך לגמרי, מתבייש ושוב יצאתי טמבל. אולי כדאי להיות בשקט שוב. או להסכים עם מה שהיא אומרת עד שזה יחלוף. נחייך הרבה, אולי זה יעזור קצת יותר..."תשמע, זה היה...נחמד, אבל לא נראה לי שאנחנו מתאימים". לעזאזל. עוד אחת הלכה. ואפילו מצאה חן בעיניי. נמאס לי, אם יחפשו אותי אני בחדר שלי עד מרץ 2084. הביישנות המוזרה הזאת שתוקפת אותי רק כשזה נוגע לנשים שאני מעוניין להיות איתן בקשר היא פשוט תופעה. תופעה שמנעה ממני קשרים בכל 22 וחצי שנותי הקצרות על הכדור הזה. קשרים שהיו יכולים להיות נחמדים מאוד אם הייתי מצליח להפתח באותו רגע, להיות מקסים, לא להתבייש ולהיות עצמי. אבל באותה מידה אני יכול להצמיח כנפיים ולעוף להודו. לאחרונה התנזרתי לגמרי מכל הנושא של דייטים. אני אף פעם לא מצליח בהם וההרגשה שיש לי אחרי שאני מסיים דייט היא נוראית. אבל לבד...מאוד לא נעים להיות לבד. למה אנחנו חייבים לעבור את הטקס המזוויע והכמעט אכזרי הזה בכל פעם מחדש? הוא גם ככה לא לגמרי עובד. חייבות להיות דרכים טובות יותר למצוא בן או בת זוג, לא? מה אתם חושבים/מציעים? יש דרך טובה יותר למצוא מישהי? או שבגלל הביישנות שלי אני אשאר לבד עד גיל 50?
זהו, הצלחתי לעבור את "מבחן השב"כ" בהצלחה. אותו מבחן שבו משוחחים במסנג'ר/אייסיקיו/טלפון, מאמתים פרטים, בודקים זהויות ובאופן כללי עושים חקירה מקיפה שמגיעה עד לפרטים הקטנים ביותר. קובעים להפגש. אני מבטיח שהפעם אני אגיד בדיוק את מה שאני חושב. בדיוק כמו עם חברים שלי. בדיוק כמו שאני יכול לדבר עם בחור זר אחר, לעזור לו גם אם אני לא מכיר אותו ופשוט להיות עצמי. זהו, עצמי, בדיוק. אני נפגש איתה. היי, היא חמודה! מוצאת חן בעיניי. אני מנסה לדבר...ונתקע. תגיד כבר משהו! תחמיא לה, תתלוצץ כמו שאתה תמיד יודע, תגיד משהו ציני, לא יודע, תגיד משהו..... למה אמרתי את זה? עכשיו אני ממש נשמע כמו אידיוט מושלם! למה אני לא יכול להיות עצמי? מה כל כך קשה להיות עצמך? אתה עושה את זה 99% מהזמן מהרגע שאתה קם בבוקר! אוקיי, היא התעלמה מזה, איזה מזל. השיחה הזאת לא מתקדמת יותר מדי, אני אנסה להגיד עוד משהו... עכשיו יצאתי עוד יותר אידיוט! אני בכלל לא מתנהג ככה ביום יום. אף פעם. למה זה תמיד קורה? טוב, אני נבוך לגמרי, מתבייש ושוב יצאתי טמבל. אולי כדאי להיות בשקט שוב. או להסכים עם מה שהיא אומרת עד שזה יחלוף. נחייך הרבה, אולי זה יעזור קצת יותר..."תשמע, זה היה...נחמד, אבל לא נראה לי שאנחנו מתאימים". לעזאזל. עוד אחת הלכה. ואפילו מצאה חן בעיניי. נמאס לי, אם יחפשו אותי אני בחדר שלי עד מרץ 2084. הביישנות המוזרה הזאת שתוקפת אותי רק כשזה נוגע לנשים שאני מעוניין להיות איתן בקשר היא פשוט תופעה. תופעה שמנעה ממני קשרים בכל 22 וחצי שנותי הקצרות על הכדור הזה. קשרים שהיו יכולים להיות נחמדים מאוד אם הייתי מצליח להפתח באותו רגע, להיות מקסים, לא להתבייש ולהיות עצמי. אבל באותה מידה אני יכול להצמיח כנפיים ולעוף להודו. לאחרונה התנזרתי לגמרי מכל הנושא של דייטים. אני אף פעם לא מצליח בהם וההרגשה שיש לי אחרי שאני מסיים דייט היא נוראית. אבל לבד...מאוד לא נעים להיות לבד. למה אנחנו חייבים לעבור את הטקס המזוויע והכמעט אכזרי הזה בכל פעם מחדש? הוא גם ככה לא לגמרי עובד. חייבות להיות דרכים טובות יותר למצוא בן או בת זוג, לא? מה אתם חושבים/מציעים? יש דרך טובה יותר למצוא מישהי? או שבגלל הביישנות שלי אני אשאר לבד עד גיל 50?
) ברגע שאתה 100% אתה, אתה תהיה בדיוק האדם שהנון והמצחיק שאתה מספר שאתה. אני לא מכיר אותך מספיק טוב, אז אני לא יכול להצביע בדיוק על מקור הבעיה, אבל זה מה שיש לי לכתוב בינתיים. זהו ביי תודה 