תשמעו חברים
אני שומע יומם וליל את חבריי עסוקים בציונים. של הבגרויות, של הפסיכומטרי, של האוניברסיטה (אלה שכבר לומדים שם), ואפילו של הטסט בנהיגה. ואני חושב שזה מנוגד לדת משה ואהרן. המסורת שלנו מצווה עלינו ללמוד, להיות שקועים בסגידה לרעיונות, לדברים הבלתי נתפשים. בניגוד לבני דודינו עובדי האלילים. אבל להיות עסוקים יומם וליל בציונים זה לא סגידה לרעיונות, אלא סגידה לציונים של בני אדם ותחרות נבובת שכל. אני מבין למה הצבא צריך למדוד את יכולתו של אדם, זה עניין של חיים ומוות. אבל למה, למען השם, גם באזרחי אנו צריכים לסבול מגלולת האבל לחיים, ששמם ציוני אישיות?! אולי בזמן אחר, נהיה אנשים נחמדים יותר. נדע לזהות את העיקר.