אצלנו יש כמה סלסלאות כאלה לאיסוף חלקי פליימוביל סוררים שאני מוצאת מדי פעם.. פעם ביום/יומיים אני מחזירה הכל חזרה לקופסא הראשית (המאוד גדולה שאני לא אלך לפתוח כל פעם שמצאתי משהו)
מחולקת להרבה תאים בפנים (הקופסה יחסית שטוחה)
אני משתמשת בה לכל הפיצ'פקס הקטנים שלהם. כמו בלייבלדים ואנרגיבירדסים וכאלה
לדעתי זה גם יכול להיות פתרון טוב לדילמה שלך. או לפחות לחלק ממנה.
וכל אחת קיבלה 2, אחת לסיכום ואחת לגומיות. ראיתי בארה"ב קופסא ממש יפה שנקנה שנגיע מחולקת לתאים ויש בה מלא מקום. כמובן שהיסכות והגומיות ממשיכות להיות מפוזרות ברחבי הבית למרות הקופסאות
ודרך אגב, בזמן שראזתי ספרתי את הגומות והסיכות. 60 סיכות ראש ו מאה גומיות (רק לבנות, לא כולל מה שיש לי), ואחרי שהוציאו את הארגזים והריהטים מצאנו על הרצפה את רוב הגרביים האבודות ועוד 40 סיכות וגומיות......
חברה שלי הכינה לי קופסת עץ מקושטת, בגודל של 15X15X15 ס"מ.
בתוכה נכנסות כל הקוקיות שלנו (ויש המון, וכל חודש אני קונה עוד 100 קוקויות פשוטות)
לידה יש לנו עוד קופסת עץ קטנה יותר, שבה יש סיכות. הקשתות והסרטים באים על המדף ליד הקופסאות.
הילדות יודעות שהכל בקופסאות, ומה שלא שם - יעלם.
לסיכות ראש קניתי קופסת פלסטיק עם תאים מתכווננים (בששת וכד' יש כאלו מיועד לברגים חרוזים וכד)
לקשתות: קופסאת פלסטיק גדולה, קניתי פעם בחנות חד פעמי
והקשתות מסודרות שם עומדות ונוחות לשליפה (האמת זו הקופסא הכי מסודרת כי פחות שימושית ביום יום)
קוקיות- יש כמה קופסאות פח אחת לגדולות ואחת לקנות ואחת לכל מיני
יש קופסאת פח לב לקליפסים קטנים
ויש על השולחן בפינת האוכל סלסלת קש ושם יש את אלו משמשים ביום יום (קוקיות וסיכות ולפעמים קשת או סרט)
האחרונה היא זו שעשתה את השינוי
כי קודם לכן עם כל הקופסאות לא היה לי סבלנות להחזיר למקום- ובטח לא להןם
היום הכל נדחק לסלסלת קש ופעם בכמה זמן מרוקנת ומסודרת
כמו במשרד ה- מגירות ששמים על השולחן....מצאתי כזה בטמבוריה צבעוני ב-30 ש"ח
הנחתי באמבטיה על השיש כי שם מתארגנת לבדה...
ובכל מגירה שמתי קשתות, סיכות, גומיות, מברשת לפי הנושאים.
אם תירצי אצלם לך....
חוץ מזה באחת המגירות שלה בארון יש סלסלה בה שמתי את הדברים המיוחדים קשתות יפות, סיכות שלא ליום-יום...
מכינים ראש של בובה
תופרים לה מן שמלה כזאת ארוכה עם כיסים
והנה יש לך כלי אחסון עיצובי
זה מה שיש לי
או בלי בובה
מכינה מלבן, מחלקת לכיסים בגדלים שונים. אפשר לעשות אפליקציה על הכיסים ושוב, תולים על הקיר ליד המיטה וזה.
זה מה שהיה לי כשהייתי קטנה.
ובכלל עכשיו כשהתינוקת מתהדרת בשיער ארוך מאוד יש גם לה פינה קטנה של סיכות.
ראיתי בפינטרסט רעיון חמוד לסיכות: מסגרת לתמונה בלי תמונה אבל עם סרטים שמחוברים למסגרת מלמעלה למטה ועליהם מוצמדות הסיכות.
מין בד קצת קשיח, כולו כיסים צבעוניים בגדלים שונים.
שם מצטופפים יחדיו גומיות לשיער, שפעם היו ממויינות לפי גודל וצבע, סיכות, מברשת, סרקל, מוצצים ופיצ'יפקס למיניהם.
נוח למדי.
אחד הזכרונות החזקים שלי מהילדות הוא קופסאת הקוקיות והשזמן לפני שיעורי הבלט בו אימי היתה מסרקת ואוספת לי את השיער לגולגול.
צריכה להיות סיסמא וקוד סודי לאמהות לבנות בלבד לשאלות כאלה!
וככה כל פעם שאני מסרקת אותה אני לקוחת את הסלסלה (גם המברשת שם) ובוחרת (או יותר נכון היא בוחרת) במה להשתמש.
כל הקישורים ששמו כאן יפייפיים אבל נראים לי לא פקרטיים.