יש פה משוגעים לבניה ירוקה? (
אנגלית!)

פנסטרה

New member
אני!

וואוו. ממש חמוד. גם דברים נכונים וגם מוגש בצורה קולחת והומור. אם היא היתה גרה כאן, עם האקלים שלנו ועם זמינות חומרי הבניין שלנו התוכן היה משתנה כמובן (קונס' בטון), אבל צורת החשיבה טובה. כמה הערות: 1. אחד הגורמים הכי חשובים שהיו מסבכים לה את השקלול הוא הקיים של החומרים העבודות (Stability). זה משפיע ישירות גם על הדירוג האנרגטי, כי שיפוצים ותיקונים בבית זה עוד אנרגיה מבוזבזת, וגם משפיע על כמות הפסולת. 2. שמתם לב על ההשוואה בין חלונות אלומיניום לUPVC ולעץ? אז מדובר בכולם על אותו זיגוג, על אלומיניום עם שבר תרמי בהשוואה לפרופילי PVC האמריקאים שהם נחותים משמעותית מהאירופאים ובהשוואה לפרופילי עץ שבתנאי האקלים של מדינות צפוניות הקיים שלהם טוב. באקלים שלנו הקיים של פרופילי העץ הוא שנים ספורות ולכן אינם מתאימים לעקרונות הבניה הירוקה. אתם רואים ידידיי הישראלים שאין בניה ירוקה עם חלונות אלומיניום?
 

פנסטרה

New member
רבותי. עוד לא היה בפורום הזה לינק מוצלח כל כך

צפו בו פעמיים לפחות. הוא ייתן לכם את העיקרון החשוב ביותר בתכנון הבית, אז חשוב להפנים היטב, לטובת איכות החיים שלכם ולטובת הארץ וכדור הארץ. היישום של זה אצל כל אחד, ללא "שגעונות", יהיה בבחירת חומרי הקירות והגג, בחירת החלונות, ועד בחירת דוד השמש וגופי התאורה.
 

azaria

New member
מבחינתי הדגש הוא לדעת במה להשקיע תשומת לב.

עדיף להתעסק ולבחור חכם בשלוש ארבע הדברים הגדולים והמשפיעים ביותר, מאשר להתקשקש על הדקויות של סעיפים שבעצם כמעט לא משפיעים בכלום.
 

פנסטרה

New member
בדיוק זה מה שהלהיב אותי!

ייעצתי והרציתי בנושא בניה ירוקה, בנושא תכנון בידוד ויעילות תרמית, ושמתי לב כמה רעיונות והצעות שוליים תופסים מקום מרכזי דווקא אצלנו בארץ. באירופה וארה"ב יש סימון אנרגטי על מוצרי מעטפת לבניה כולל חלונות. כלומר יש לקבלן או לאדם הפרטי כלים לבחון את טיב הערך האנרגטי של כל מוצר ומצד שני יש רגולציה שמעודדת ואף מחייבת שימוש במוצרים בעלי דירוג מינימלי. אז כמו שהיא אומרת שם יש הרבה הצעות וזה מבלבל, אבל לפחות יש לה את הכלים לדעת מה הערך האנרגטי של כל החלטה. וכאן אנשים מדברים על ניצול אנרגיית השמש ועל מיחזור מים במקום להתחיל בקומה הראשונה שהיא חיסכון באנרגיה ובמים ע"י שימוש במוצרים מתאימים... הסרטון הזה חייב להיכנס לתודעה של הציבור ובעיקר של המחוקק. צריך להתמקד בעיקר.
 

banai3

New member
ואם כבר מתעסקים בבידוד

להבנתי אחד האלמנטים המשמעותיים הוא בידוד הגג ובפרט שמדובר בגג שטוח ברוב המפרטים של בידוד + איטום שמים קלקר 2 ס"מ. הבנתי שפשוט ע"י שימוש בקלקר 5 ס"מ מקבלים בידוד טוב בהרבה. יש מהדרין שגם שמים קלקר 8 ס"מ. יש לכם איזה המלצות בנושא בידוד גג שטוח ? האם ללכת על 5 או 8 ס"מ קלקר. האם חובה לשים חצץ כמו בגג הפוך או שאפשר לקבל בידוד מספיק טוב גם בלי זה.
 

ohad1981

New member
עובי הבידוד - לפי המיקום בארץ

באיזורים הרריים או איזורים שהפרש הטמפרטורות גבוהות (יום-לילה) עובי הבידוד יהיה מקסימלי איזור מישור החוף לדוגמא ששומר על טמפרטורה יציבה יחסית - בידוד 5 (טוב) או אם בא לך להתקמצן -2 יכול להיות סביר. אם ברצונך למקסם עוד יותר את יכולת הבידוד - תוכל לעשות תקרה מונמכת (גבס) שעליה יבוא בידוד נוסף (סנו-וויט למשל או אם יש לך ג'ינסים ישנים שאתה לא צריך -גם אופציה מעולה ) המקומות הכי משמעותיים לבידוד זה בגשרי הקור למיניהם או בכל איזור שיש בו חילוף חומרים (חלונות למשל) היום גם לחלונות יש הרבה פתרונות מעולים- p.v.c או בשיטה העתיקה של עץ. מקום נוסף שמאוד רצוי לבדוד - זה את הרצפה (הבטון שנוגע בקרקע) לכן משתמשים בארזגי פוליביד.
 

פנסטרה

New member
אותו עובי ואותו חומר יהיה יעיל יותר בגג הפוך

עשה חיפוש כי בפורום הזה כבר התייחסתי בעבר למפרט גג הפוך ולמפרט גג הפוך עם בידוד כפול. במקרה של בידוד כפול ניתן להסתפק ב3 ס"מ עובי בגג ההפוך. אגב, החצץ נועד למנוע מלוחות הקלקר לעוף ונותן גימור אסתטי לגג. אין לו תפקיד אחר.
 

רשר

Member
מנהל
החצץ מאפשר הליכה ללא צפוי יקר יותר

תפקיד נוסף כמובן הוא "צל" כל חומר בידוד מוליך חום וצל יוריד את החום, ועוד תפקיד קטנטן הורדת מהירות הרוח על פני הבידוד הקלה במעבר חום וקור,
 

golana

New member
אפשר לשים פוליואריטן מוקצף

1. אפשר לשים עובי קטן יותר כי הוא מבודד הרבה יותר מקלקר. 2. בקלקר נשארים חורים בגלל הצנרת, והפוליאוריטן ממלא את הכל ולא משאיר גשרי קור. 3. לא יוצא יותר יקר כי זה גם מוריד את הצורך בהדבקת הקלקר. על השכבה הזאת יוצקים את הבטקל ועליו את היריעות איטום.
 

פנסטרה

New member
פוליסטירן עדיף על פוליאוריתן מבחינת בניה ירוק

למרות שמקדם המוליכות של הפוליאוריתן המוקצף נמוך מהפוליסטירן המוקצף, בשימוש לשטחים נרחבים זה לא נכון להשתמש בפוליאוריתן. אני יכול למנות סיבות רבות, אבל אתמקד בשניים: 1. היישום בפועל של לוחות פוליסטירן מוקצף - קלקר / רונדופן - מבטיח מעטפת בידוד אחידה ויציבה לעומת הקצפת פוליאוריטן שעוביה משתנה והחומר מתפרק ומשנה תכונותיו באוויר החופשי ובעיקר בחשיפה לקרינת השמש ומאבד מתכונותיו. אז מה הועיל מקדם המוליכות העדיף? 2. אחד העקרונות החשובים בחשיבה ירוקה הוא צמצום פסולת. לוחות הקלקר שומרים על תכונותיהם ללא שינוי לאורך כל חיי המבנה וגם כשיבוא יומו הם יצאו שלמים כמו ביום לידתם וללא כל תהליך מיחזור ישמשו לשימוש חוזר.
 

golana

New member
התייחסתי ליישום מתחת לבטקל.

במקרה זה דווקא יש פחות פסולת (אין שאריות מחיתוכים) וכן אין חשיפה לשמש ולאוויר הפתוח. אחרי כיסוי בבטקל לא ניתן יהיה להשתמש בלוחות שוב.
 

פנסטרה

New member
בגג אין חשיפה לשמש? בישראל לא בלפלנד

פוליאוריטן אחרי יום שמש אחד כבר לא אותו דבר. ולמה אתה אומר שאחרי בטקל הלוחות לא ניתנים לשימוש חוזר? בעיקר ברונדופן אין שום בעיה לשימוש חוזר אחרי בטקל.
 

אילן 120

New member
עלות מול תועלת

אני מזדהה עם מה שכתבת. כשעוסקים ב"בניה ירוקה" חשוב לבחון את הדברים ולנסות להגדיר מה חשוב יותר ומה חשוב פחות , עלות - מול תועלת זו אחת מדרכי הבחינה.
 
למעלה