זה רמז בקשה לתרגום?
אז נעזרתי בספר "מסכת גברים"/אדמיאל קוסמן, מאחר ואם אנסה לתרגם לבד יקח לי שבוע לפחות, וגם כך נשברתי באמצע. יומא חד הוה קא סחי ר' יוחנן בירדנא יום אחד שחה רבי יוחנן בירדן חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה ראה אותו ריש לקיש (ע"פ מקורות אחרים - היה נדמה לו שרבי יוחנן הוא אישה), וקפץ למיים בעקבותיו. אמר ליה חילך לאורייתא אמר לו (רבי יוחנן לריש לקיש) כוחך לתורה (כלומר לך ללמוד תורה במקום לעסוק באלימות), אמר ליה שופרך לנשי (ריש לקיש) אמר לו (לרבי יוחנן) יופייך לנשים. א"ל אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מינאי אמר לו (רבי יוחנן לריש לקיש) אם אתה חוזר בך, אתן לך את אחותי לאישה, שיפה היא ממני. קביל עליה קיבל עליו (ריש לקיש את התנאי). מכאן ממשיך הסיפור לספר מה קרה אחרי שריש לקיש כבר למד תורה והיה נשוי לאחות רבי יוחנן. כיצד התווכחו ביניהם שני החכמים על השאלה מתי נגמרת מלאכת הכנת סכינים. כאשר ריש לקיש חלק על רבי יוחנן בתקיפות, העליב אותו רבי יוחנן, וזרק לו שליסטים יודע על כלי נשק. ריש לקיש ענה בכעס שלא יצא לו הרבה מלימוד תורה, רבי יוחנן ענה לכך בכעס. ריש לקיש הלך לביתו וחלה, ורבי יוחנן נכנס לדכאון. אחותו של רבי יוחנן/אישתו של ריש לקיש באה אל אחיה להתחנן לפניו שיתנצל בפני ריש לקיש בשם ילדיה הצפויים להיות יתומים, ובשם אלמנותה הצפויה. רבי יוחנן הקשיח את ליבו, ואמר שידאג לה בעתיד. ריש לקיש מת. רבי יוחנן התאבל עליו. ואז נוסף קטע שלא העתקתי משום מה, בו רבי יוחנן משתגע מצער, עד למיתתו.