יש משהו נורא משעשע

nightroll

New member
יש משהו נורא משעשע

בכתיבת הודעה רגע לפני שבת, ומציאת שירשור ארוך ומעניין יוצא ממנה אחרי שבת... חשבתי פעם שחברות וירטואלית היא חברות אמיתית. ה"חברים" הוירטואליים שלי העמידו אותי על טעותי מספר פעמים, ואני חושבת שנשית צודקת: חבר וירטואלי שנשאר וירטואלי, הוא בדיוק כזה: וירטואלי. אם לא תירגמת את מערכת היחסים למשהו ממשי יותר: טלפונים, פגישות אחד על אחד (ולא במובן שמקובל בפורום) משהו מוחשי יותר מלשבת מול מחשב - אז החברות הזו לא ממש שלמה, ולא כל כך אמיתית. לדעתי, חברות וירטואלית נעשית אמיתית רק אם בפגישה פנים אל פנים היא החזיקה מעמד ועברה את מחסום המבוכה.
 

giulietta

New member
שבוע טוב ../images/Emo29.gif../images/Emo48.gif

באמת התפתח שירשור מענין ואני רוצה להוסיף משהו: זוכרים את כל המקאמות והשירים ואימרות השפר בספרות החכמה לסוגיה על "מיהו חבר"? אז זהו, שגם טרום התקופה הוירטואלית בני האדם התחבטו בסוגיה ונדרשו לשאלה "מיהו חבר אמיתי" . זיופים, שקרים, חנופה, בוגדנות או לחלופין, כנות, פתיחות, נאמנות הם מוטיבים שקיימים גם במערכת יחסים מציאותית. ההנחה שניתן "לעלות" על "אמיתיות" החברים הללו בעולם המציאותי ושניתן לעשות זאת תמיד היא הנחה אופטימית (ולראיה, השירים, הרומנים והסרטים שנעשו על קשרים שיש בהם אכזבה). נכון הוא שבוירטואליה קיימים מחסומים נוספים שמקשים על הזיהוי, אבל מי שרגיש דיו ידע לזהות ציניות, איבה, אדישות, הסתייגות או קנאה, כמו חום, אהדה, קירבה. כמובן שצריך לשלוט בהוויה הטקסטואלית לשם כך (ואגב, כבר נעשו מחקרים מענינים בנושא). אבל בואי נגיד שאם נדרש מעקב בזכוכית מגדלת זו כבר אינדיקציה שמערכת היחסים בעייתית... בשבילי, קשר בין אנושי חייב להיות גם מציאותי (גם אם התחיל באופן וירטואלי) אבל אני מודה שעקב מגבלות חיי יש כאלה שאיני מצליחה להפוך את החיבה בנינו למשהו מוחשי יותר ועדיין אני מסווגת אותם כאן כאלה ששייכים לקבוצת הידידים שלי, קבוצה שאולי פעם תתממש גם במציאות. שבוע טוב ומבורך
ג´ול
 
למעלה