כשזה מגיע לעגבניות אני בררנית ברמות מחליאות (האמת היא שבעוד כמה תחומים
)
זו צריכה להיות עגבניה בשלה, אבל מוצקה לחלוטין, ובעיקר לא בעלת מרקם "קמחי", כי זה פשוט לא עובר בשום מצב (איכס...)
אם מחליטים להכניס אותה לכריך אבוקדו, שתי הפרוסות חייבות להיות מרוחות באבוקדו, כדי למנוע את הפיכתן לרטובות ומרוככות ממיצי העגבניה (איכס שני כאן...) והכריך חייב להאכל *מייד* בתום ההכנה.
אלה היו 60 שניות ומעט תובנות על שילוב עגבניות בכריכי אבוקדו
יושב על השיש ימים - קשה כמו אבן!
 
ואז, יום אחד הוא פשוט רך ונימוח, וכשמחליטים לחתוך ולשים בכריך או סתם כך, לימון מלח שמן זית - מגלים שהוא עדיין קשה כמו אבן!!! ורק המילימטר החיצוני בעצם התרכך.
 
והוא עוד מביט בך, חצי מקולף, חתוך לקוביות במבט של "חחחחח, מה אתה דפוק? אני אבוקדו, לא עגבניה רכה ומטופשת"
 
 
עם סכין עגבניות (כן, יש כזה דבר) ועגבניה מושלמת, מגי למשל
זה יותר ממושלם
(ומגי זו העגבניה שאייל שני מתחרמן עליה. האמת היא שרק בגלל זה לא רציתי לקנות אותה, אבל הירקן שכנע אותי. ומאז, כשאני מצליח למצוא אותה, מחיר מטורף או לא - והוא מטורף - אני קונה אותה).