בואי אני אספר לך קצת
אני מוצאת את גיל 4.5 כמדהים. מצד אחד הגוזל שלי כבר הרבה יותר עצמאי, משחק יותר עם עצמו ועם חברים, כיף לדבר איתו (ואני נדהמת מהיכולת המילולית שלו כל פעם מחדש), כיף ללכת איתו לכל מיני מקומות ולהנות מהסקרנות הצומחת ומהרצון הענק ללמוד. מצד שני הוא עדיין "ילד של אמא" - עדיין אוהב חיבוקים ונשיקות, עדיין מתפנק אצלי, עדיין מספר לי דברים ברצון. בקיצור- הכיך לא מסתיים בגיל 3....