יש לנו עו"ד בפורום לעיניני משפחה?צוואות

[ראש מיוחד1]

אשמח להתייעץ ולהרחיב בסוגיה.

 

[Yakir4179]

אשמח להתייעץ ולהרחיב בסוגיה.

​

חשוב מאוד לעשות צאווה אני עשיתי וגם אימי וגם לדודי עשיתי,ככה שלא יהיה ביוקרטיה אחר כך ,חבל שהמדינה לא נותנת את השירות הזה במחיר סמלי כמו שהיה פעם.
שלחו אותי לשלם 2000 שח לעורך דין​

 

[ראש מיוחד1]

חשוב מאוד לעשות צאווה אני עשיתי וגם אימי וגם לדודי עשיתי,ככה שלא יהיה ביוקרטיה אחר כך ,חבל שהמדינה לא נותנת את השירות הזה במחיר סמלי כמו שהיה פעם.
שלחו אותי לשלם 2000 שח לעורך דין​

לא מדובר בי,עניין משפחתי.

 

[אישון34]

אשמח להתייעץ ולהרחיב בסוגיה.

אני לא בתחום - אבל את מוזמנת להתקשר.

אישוניאיש.
מומחה ללא מוחיות כלל.... לכל דבר.

 

[מ ש ה 53]

אשמח להתייעץ ולהרחיב בסוגיה.

יש פורום שעוסק בתחומים אלה והוא מנוהל בידי עו"ד בני דון יחיא.

 

[Tarzan_dude]

מזכיר לי את הבדיחה של:
אמנם לא הוסמכתי כגניקולוג...
אבל אני יכול להעיף מבט

 

[Ellis Murphy]

מזכיר לי את הבדיחה של:
אמנם לא הוסמכתי כגניקולוג...
אבל אני יכול להעיף מבט

ואני לא רואה טוב אז אצטרך למשש...

 

[הדרומי מהדרום]

ואני לא רואה טוב אז אצטרך למשש...

הכרתי גניקולוג שעדיין קיבל לקוחות כשהיה כמעט בן 80. אני מתאר לעצמי שהאצבעות הרועדות שלו היו יתרון משמעותי

 

[אבח"י]

הכרתי גניקולוג שעדיין קיבל לקוחות כשהיה כמעט בן 80. אני מתאר לעצמי שהאצבעות הרועדות שלו היו יתרון משמעותי

אאוצ'

 

[מ ש ה 53]

אאוצ'

מה אאוץ', מה? היה זקן אחד בבית האבות, שנהג לשבת על ספסל בדד. יומחד, ניגשה אליו קשישונת ובקשה לשבת לידו. הוא הסכים, אבל היה לו תנאי: "את ידך, נא השחילי למכנסיי. את הלוא יודעת במה לגעת". וכך, הם ישבו מדי יום מספר שעות בשמש החמימה ונהנו.
אלא שביום בהיר אחד, הגיעה הקשישונת ולא מצאה את ידידה החדש.
היא נבהלה. היא אצה רצה לחדרו, אבל הוא לא נמצא שם. אמה מה? מחלון החדר, היא ראתה שהאיש ישב על ספסל מרוחק, כשקשישה מבוגרת ממנה וכעורה ממנה יושבת לצידו וידה כמובן תחובה עמוק במכנסיו.
כשפגשה בו בחדר האוכל, היא ניגשה אליו בזעם: "מה?? אתה לא מתבייש? אני כבר לא מספיק טובה עבורך? מה מצאת? אחת שמתקרבת לגיל 100, צנומה ומכוערת? מה מצאת בה"?! "היי. תירגעי חמודתי. לה יש פרקינסון"! השיב.

 

[אבח"י]

מה אאוץ', מה? היה זקן אחד בבית האבות, שנהג לשבת על ספסל בדד. יומחד, ניגשה אליו קשישונת ובקשה לשבת לידו. הוא הסכים, אבל היה לו תנאי: "את ידך, נא השחילי למכנסיי. את הלוא יודעת במה לגעת". וכך, הם ישבו מדי יום מספר שעות בשמש החמימה ונהנו.
אלא שביום בהיר אחד, הגיעה הקשישונת ולא מצאה את ידידה החדש.
היא נבהלה. היא אצה רצה לחדרו, אבל הוא לא נמצא שם. אמה מה? מחלון החדר, היא ראתה שהאיש ישב על ספסל מרוחק, כשקשישה מבוגרת ממנה וכעורה ממנה יושבת לצידו וידה כמובן תחובה עמוק במכנסיו.
כשפגשה בו בחדר האוכל, היא ניגשה אליו בזעם: "מה?? אתה לא מתבייש? אני כבר לא מספיק טובה עבורך? מה מצאת? אחת שמתקרבת לגיל 100, צנומה ומכוערת? מה מצאת בה"?! "היי. תירגעי חמודתי. לה יש פרקינסון"! השיב.

אאוצ' - פעם שנייה, חחחח