יש לי שאלה...

pure100

New member
יש לי שאלה...../images/Emo22.gif

בזמן האחרון יצא לי להיחשף לספרי הקבלה ולאמונה באלויהם..ואז שאלתי את עצמי מה המטרה באמונה באלוהים?!יש המאמינים משום שבחיים..ובמיוחד בכל הנסים והנפלאות שקורים להם מתקשים להאמין שאין משהו למעלה שמניע את העולם..ולכן "נאלצים" להאמין באלוהים שהוא מקור האמונה היחיד בעיקרון... ויש את האלו שאלוהים משמש להם כמעין מקור הגנה...והם בעצם"משתמשים" בו לשם האמונה שבאמת מישהו למעלה מגן אליהם..ולכן שמתרחש להם משהו רע..באים אל ה' בטענות... אך עדיין יש אותם אנשים שבאמת מאמינים בכל נשמתם..ולא בכל מה שצויין לעיל... אז שאני חושב על האמונה בה'..ובעצם שכל אחד עושה בה שימוש שונה...אז אני דיי מפקפק בזה...
ממתין לתשובה..בתודה לומד קבלה..:))))
 

Sagit3

New member
יש אנשים שמצטיינים במתמטיקה,

בגלל שזה מעלה להם את הדימוי העצמי. יש אנשים שמצטיינים במתמטיקה רק בגלל שזה מעלה את הדימוי שלהם בעיני אחרים ויש כאלו שסתם אוהבים ללמוד. יש בכלל את אלו שלא אוהבים ללמוד ופשוט רוצים לעבוד במשהו עם יותר כסף ויש את אלו שסתם רצו לרצות את האמא השמרנית שלהם שרצתה מאוד שהם יהיו רואי חשבון מוצלחים.
מה הקשר עם לפקפק?
אני חושבת שאני מאמינה בה' כי אני קיבלתי חינוך כזה. אבל אני עדיין מאמינה ואני שמחה שקיבלתי את החינוך הנ"ל. אני גם חושבת שמצוות, ובמיוחד אלו שבין אדם לחברו יכולות לעשות לי טוב - גם מכיון שהן יעשו אותי אדם יותר טוב וגם מכיון שכך ה' ירצה יותר לעזור לי במה שאבקש ("משתמשת").
אין הוכחה ולא תהיה הוכחה לקיומו של האל, ודווקא משום זה העובדה שכל אחד מגיע לדת מסיבה אחרת לא משנה כלום. ההסטוריה של המדעים הוכיחה שגם אל 'עובדות' שאין הוכחה להם ולא תהיה וגם לא היתה - אנשים הגיעו בהמוניהם וכבר מצאו להם את ה'הוכחות'. רק תפתח ספר פיסיקה בנושא מסוים ותגלה בו 'עד 19__ חשבו המדענים כי ____ הוא כך וכך, אבל בשנת 19__ הצליח להוכיח ____ את ההיפך' אין ספור פעמים. את קיומו של האל או את אמיתות התורה לא ניתן יהיה להוכיח לעולם - וזאת לפי אמונתי בכוונה תחילה, מסיבות שהיריעה קצרה להם. הדת היא רגשית. אמונה באל היא רגש. אהבת ה' היא רגש. התרפקות על תחושת קדושה מענגת היא גם כן רגש ,ואפילו תקוה כי מעשה זה יפתור את כל בעיותי הוא רגש גם הוא. גם התרגשות לנוכח ניסים ונפלאות כפי אתה תיארת היא מן הסתם רגש, וגם הצורך בתחושת הגנה הוא צורך רגשי. אני חושבת שהדת, אם עובדים איתה כמו שצריך מסוגלת למלא את רגשותיו של אדם תוכן ולהעניק לו שלווה ואהבה, בתור גורם אשר מדבר אל הרגש, נועד אל הרגש ואל האוצר הרגשי שאל לנו להזניח אותו, ואולי גם ניתן לבני התמותה מתוך רגשותיו ואהבתו של הקב"ה. אם כך נראה לי כי הדת בכוחה לספק בצורה יעילה צרכים רגשיים של האדם. כל מה שצריך זה לעבוד איתה נכון, כי זה בדרך כלל לא מה שקורה(!)
בכל אופן ברור שכל אחד יגיע אל הדת ממקום אחר, וגם מכיון שהדת איננה דבר המיועד להוכחה. אפילו אל המתמטיקה כל אדם הגיע ממקום אחר, וכך גם אל שאר המדעים. בעצם, לא נראה לי כי קיים דבר אשר אנשים שונים הגיעו אליו ממקום זהה. אנחנו שונים הרי, לא? אם לי הדבר הכי חשוב זה להצליח כדי להעריך את עצמי הרי שלחברתי הדבר הכי חשוב יהיה להצליח באקדמיה למען עשות כספים. אנחנו שונים היינו שונים ונשאר שונים, וטוב שכך.
שגית.
 

jhon86

New member
שאלה יוצאת מן הכלל והיא מרכזית בחש

במחשבה היהודית הרמבם הוא שעומד על כך יותר מכל פילוסוף יהודי אחר זו סוגיית לא לשמה ולשמה כל המדרגות שמנית הם לא לשמה שעובד למען שכר כל שהוא ואילן המאמין האימיתי הוא זה בדרגת אברהם - לשמה שאין לא תקוות שכר האל לא פונקציה בעולמו אלאשהיתרה התורה לעבוד מיראת העונש ולתקות שכר אלא שהעיקר האמונה היא 1 - מאהבה שהיא שכר מצווה מצווה העצמה עצם האמונה שבכל דבר שעוסק לומד להכיר את האלוהות 2- הפתעה - אמונה היא על םי הקבלה שלב ביניים בלבד והיא בסוד ספירת המלכות והעולם לאחר תיקון שבירת הכילים יגיע לשלב האמיתי והוא האמת היא בסוד ספירת התפארת כלומר עיקר הענין הוא שהאמונה היא שלב ביניים הכרחי עד נקודת הגילוי של הדבר כאמת פנימית ועוד תוכל לקרוא בעומק רב בספר מצוןין של האוינברסיטה המשודרת - הוצאת משרד הבטחון על סוגיה זו בשלמותה ישעיהו ליבוביץ- אמונתו של הרמבםם בברכה
 
למעלה