יש לי מספר שאלות

מצב
הנושא נעול.

החורזת**

New member
יש לי מספר שאלות

יש לי מספר שאלות
ביוני האחרון פנה אלי הבוס שלי (אני עובדת כפסיכולוגית באחת הרשויות) וביקש ממני להגדיל את שיעור משרתי לחמישים אחוז (שלושה ימי עבודה) כשהיום אני עובדת יומיים. עניתי שאיני יכולה כי אני עובדת במקומות אחרים. מספר ימים לאחר מכן קיבלתי הודעה על הפסקת עבודה (לא פיטורין). השבוע ישבתי עמו ועם מנהל המנגנון לדון בתנאי פרישתי וביקשתי מכתב פיטורין. נעניתי שאין עילה לפטרני, כיוון שחוות הדעת על תפקודי המקצועי ללא רבב ולכן נתבקשתי לכתוב מכתב שאומר שבדרישה זו שלהם להעלות את אחוז המשרה יש משום הרעת תנאי העבודה ולכן אני מתפטרת ודורשת לראות בכך כפיטורים, תוך הבטחה (בעל-פה, מנהל המנגנון סירב לכתוב פרוטוקול של השיחה) שהרשות תענה לבקשתי או לחילופין להוסיף יום עבודה לאלתר. רציתי לשאול כמה שאלות: 1) האם זה נכון והאם כדאי לי לנקוט בצעד זה? (חשוב לציין שאני עצמי מעוניית לפרוש מאותה רשות, אך לא רוצה שזכויותי תיפגענה). 2) האם באפשרותי להוסיף דרישה שאם בקשתי זו לא תיענה, בכוונתי לחזור לעבודה לאחר מיצוי ימי החופשה העומדים לרשותי? (צברתי 52 ימי חופשה וכל עובדי הרשות קיבלו הודעה שעליהם שנצל את יתרת החופשה עד סוף שנת העבודה הנוכחית, ולא יפסידו את הזכות לממש את ימי החופשה שנותרו להם). 3) אותה רשות חייבת סכומי עתק לקרן השתלמות, קרן ידע וקופת גמל והגיעה עם גופים אלה להסכמים בדבר פריסת החובות. אני ביקשתי שכל החובות בגיני ישולמו מיידית, טרם עזיבתי את הרשות. נעניתי שדיני כדין כל עובדי הרשות. ורציתי לשאול מה אומר החוק בהקשר לסוגיה זו?. ב
מראש, החורזת**
 
לא כדאי לך.

יש לי מספר שאלות
ביוני האחרון פנה אלי הבוס שלי (אני עובדת כפסיכולוגית באחת הרשויות) וביקש ממני להגדיל את שיעור משרתי לחמישים אחוז (שלושה ימי עבודה) כשהיום אני עובדת יומיים. עניתי שאיני יכולה כי אני עובדת במקומות אחרים. מספר ימים לאחר מכן קיבלתי הודעה על הפסקת עבודה (לא פיטורין). השבוע ישבתי עמו ועם מנהל המנגנון לדון בתנאי פרישתי וביקשתי מכתב פיטורין. נעניתי שאין עילה לפטרני, כיוון שחוות הדעת על תפקודי המקצועי ללא רבב ולכן נתבקשתי לכתוב מכתב שאומר שבדרישה זו שלהם להעלות את אחוז המשרה יש משום הרעת תנאי העבודה ולכן אני מתפטרת ודורשת לראות בכך כפיטורים, תוך הבטחה (בעל-פה, מנהל המנגנון סירב לכתוב פרוטוקול של השיחה) שהרשות תענה לבקשתי או לחילופין להוסיף יום עבודה לאלתר. רציתי לשאול כמה שאלות: 1) האם זה נכון והאם כדאי לי לנקוט בצעד זה? (חשוב לציין שאני עצמי מעוניית לפרוש מאותה רשות, אך לא רוצה שזכויותי תיפגענה). 2) האם באפשרותי להוסיף דרישה שאם בקשתי זו לא תיענה, בכוונתי לחזור לעבודה לאחר מיצוי ימי החופשה העומדים לרשותי? (צברתי 52 ימי חופשה וכל עובדי הרשות קיבלו הודעה שעליהם שנצל את יתרת החופשה עד סוף שנת העבודה הנוכחית, ולא יפסידו את הזכות לממש את ימי החופשה שנותרו להם). 3) אותה רשות חייבת סכומי עתק לקרן השתלמות, קרן ידע וקופת גמל והגיעה עם גופים אלה להסכמים בדבר פריסת החובות. אני ביקשתי שכל החובות בגיני ישולמו מיידית, טרם עזיבתי את הרשות. נעניתי שדיני כדין כל עובדי הרשות. ורציתי לשאול מה אומר החוק בהקשר לסוגיה זו?. ב
מראש, החורזת**
לא כדאי לך.
לפני התשובות לשאלות שלך - קבלי הערה: אם הם כתבו לך מכתב "הפסקת עבודה" אז זה אמור להיות פיטורים. אין כזה דבר שהמעביד מפסיק את העבודה של העובד שלא בדרך של פיטורים. כנראה מי שכתב לך את מכתב הפסקת העבודה עשה את זה לפני קבלת יעוץ משפטי, ואז - הגיע היעוץ המשפטי והם החליטו שעדיף שאת תתפטרי. ועכשיו - לשאלות שלך. 1. לא מוטלת עליך שום חובה להסכים לשינוי בהיקף המשרה. אין שום סיבה שאת תכתבי להם שאת מתפטרת בגלל בקשה שלהם להעלות את היקף המשרה. אם הם לא מרוצים מהיקף המשרה שלך ולא מצליחים לקבל ממך הסכמה להעלאת ההיקף - אז שהם יפטרו אותך. בפיטורים, בניגוד להתפטרות, הם יהיו חייבים לתת לך גם הודעה מוקדמת או תשלום תמורת הודעה מוקדמת. הם יהיו חייבים לשלם לך פיצויי פיטורים בלי בעיות (בהתפטרות - את תצטרכי להוכיח שמדובר בהרעת תנאים, ויהיה קשה להוכיח כזה דבר, כי בינתיים לא הורעו התנאים אלא רק באה בקשה שלהם להעלות את היקף המשרה). לא כדאי לך לחתום על שום מכתב התפטרות אם את לא באמת מתפטרת. 2. אם את מתפטרת בכל זאת, את יכולה לכתוב שם גם תנאים להתפטרות, כמו מה שהצעת, אבל אין לזה הרבה משמעות. אם את לא מתפטרת - לא את זכאית לקבוע את מועד ניצול החופשה. ואם את כן מתפטרת - אז כבר לא מדובר בניצול חופשה אלא בפדיון חופשה שלא נוצלה. 3. החוק קובע שמעביד שמתעכב בהעברת הפרשות לקופות גמל (כולל קרן השתלמות) הוא כמי שמלין שכר. הקופות יכולות לקבל מהמעביד פיצויי הלנה על מה שלא הועבר. אם חלק מההפרשות נוכה מהמשכורת שלך ולא הועבר, אז מדובר בעבירה פלילית של המעביד. בלי קשר לשאלה אם את מפסיקה לעבוד שם או לא - את לא חייבת להמתין למעביד שיעביר את הכספים, זכותך לתבוע אותם ולדרוש שהכספים יועברו מייד (את לא חייבת להמתין לכך שהעובדים האחרים יתבעו).
 

החורזת**

New member
../images/Emo51.gif על תשובתך המפורטת

לא כדאי לך.
לפני התשובות לשאלות שלך - קבלי הערה: אם הם כתבו לך מכתב "הפסקת עבודה" אז זה אמור להיות פיטורים. אין כזה דבר שהמעביד מפסיק את העבודה של העובד שלא בדרך של פיטורים. כנראה מי שכתב לך את מכתב הפסקת העבודה עשה את זה לפני קבלת יעוץ משפטי, ואז - הגיע היעוץ המשפטי והם החליטו שעדיף שאת תתפטרי. ועכשיו - לשאלות שלך. 1. לא מוטלת עליך שום חובה להסכים לשינוי בהיקף המשרה. אין שום סיבה שאת תכתבי להם שאת מתפטרת בגלל בקשה שלהם להעלות את היקף המשרה. אם הם לא מרוצים מהיקף המשרה שלך ולא מצליחים לקבל ממך הסכמה להעלאת ההיקף - אז שהם יפטרו אותך. בפיטורים, בניגוד להתפטרות, הם יהיו חייבים לתת לך גם הודעה מוקדמת או תשלום תמורת הודעה מוקדמת. הם יהיו חייבים לשלם לך פיצויי פיטורים בלי בעיות (בהתפטרות - את תצטרכי להוכיח שמדובר בהרעת תנאים, ויהיה קשה להוכיח כזה דבר, כי בינתיים לא הורעו התנאים אלא רק באה בקשה שלהם להעלות את היקף המשרה). לא כדאי לך לחתום על שום מכתב התפטרות אם את לא באמת מתפטרת. 2. אם את מתפטרת בכל זאת, את יכולה לכתוב שם גם תנאים להתפטרות, כמו מה שהצעת, אבל אין לזה הרבה משמעות. אם את לא מתפטרת - לא את זכאית לקבוע את מועד ניצול החופשה. ואם את כן מתפטרת - אז כבר לא מדובר בניצול חופשה אלא בפדיון חופשה שלא נוצלה. 3. החוק קובע שמעביד שמתעכב בהעברת הפרשות לקופות גמל (כולל קרן השתלמות) הוא כמי שמלין שכר. הקופות יכולות לקבל מהמעביד פיצויי הלנה על מה שלא הועבר. אם חלק מההפרשות נוכה מהמשכורת שלך ולא הועבר, אז מדובר בעבירה פלילית של המעביד. בלי קשר לשאלה אם את מפסיקה לעבוד שם או לא - את לא חייבת להמתין למעביד שיעביר את הכספים, זכותך לתבוע אותם ולדרוש שהכספים יועברו מייד (את לא חייבת להמתין לכך שהעובדים האחרים יתבעו).
על תשובתך המפורטת
והסבר לגבי המכתב של הפסקת העבודה: את המכתב כתב מנהל השרות הפסיכולוגי שהוא הממונה עלי אך לא המעסיק, המעסיק היא הרשות המקומית ומנהל המנגנון של הרשות סירב לתת לי מכתב פיטורין.
 
אם הם מסכימים לשלם לך פיצויי

על תשובתך המפורטת
והסבר לגבי המכתב של הפסקת העבודה: את המכתב כתב מנהל השרות הפסיכולוגי שהוא הממונה עלי אך לא המעסיק, המעסיק היא הרשות המקומית ומנהל המנגנון של הרשות סירב לתת לי מכתב פיטורין.
אם הם מסכימים לשלם לך פיצויי
פיטורים אני לא רואה הבדל גדול בין מתן הודעת התפטרות בדין מפוטר לבין פיטורים. אם הם לא מסכימים לשלם לך את הפיצויים, אז באמת כדאי לתת להם לפטר אותך.
 
יוסאריאן - למה אתה אומר שמי שמתפטר

לא כדאי לך.
לפני התשובות לשאלות שלך - קבלי הערה: אם הם כתבו לך מכתב "הפסקת עבודה" אז זה אמור להיות פיטורים. אין כזה דבר שהמעביד מפסיק את העבודה של העובד שלא בדרך של פיטורים. כנראה מי שכתב לך את מכתב הפסקת העבודה עשה את זה לפני קבלת יעוץ משפטי, ואז - הגיע היעוץ המשפטי והם החליטו שעדיף שאת תתפטרי. ועכשיו - לשאלות שלך. 1. לא מוטלת עליך שום חובה להסכים לשינוי בהיקף המשרה. אין שום סיבה שאת תכתבי להם שאת מתפטרת בגלל בקשה שלהם להעלות את היקף המשרה. אם הם לא מרוצים מהיקף המשרה שלך ולא מצליחים לקבל ממך הסכמה להעלאת ההיקף - אז שהם יפטרו אותך. בפיטורים, בניגוד להתפטרות, הם יהיו חייבים לתת לך גם הודעה מוקדמת או תשלום תמורת הודעה מוקדמת. הם יהיו חייבים לשלם לך פיצויי פיטורים בלי בעיות (בהתפטרות - את תצטרכי להוכיח שמדובר בהרעת תנאים, ויהיה קשה להוכיח כזה דבר, כי בינתיים לא הורעו התנאים אלא רק באה בקשה שלהם להעלות את היקף המשרה). לא כדאי לך לחתום על שום מכתב התפטרות אם את לא באמת מתפטרת. 2. אם את מתפטרת בכל זאת, את יכולה לכתוב שם גם תנאים להתפטרות, כמו מה שהצעת, אבל אין לזה הרבה משמעות. אם את לא מתפטרת - לא את זכאית לקבוע את מועד ניצול החופשה. ואם את כן מתפטרת - אז כבר לא מדובר בניצול חופשה אלא בפדיון חופשה שלא נוצלה. 3. החוק קובע שמעביד שמתעכב בהעברת הפרשות לקופות גמל (כולל קרן השתלמות) הוא כמי שמלין שכר. הקופות יכולות לקבל מהמעביד פיצויי הלנה על מה שלא הועבר. אם חלק מההפרשות נוכה מהמשכורת שלך ולא הועבר, אז מדובר בעבירה פלילית של המעביד. בלי קשר לשאלה אם את מפסיקה לעבוד שם או לא - את לא חייבת להמתין למעביד שיעביר את הכספים, זכותך לתבוע אותם ולדרוש שהכספים יועברו מייד (את לא חייבת להמתין לכך שהעובדים האחרים יתבעו).
יוסאריאן - למה אתה אומר שמי שמתפטר
אינו זכאי להודעה מוקדמת? כך או כל תהיה לה הודעה מוקדמת או תשלום על הודעה מוקדמת.
 
???????????

כי מי שמתפטר...
לא זכאי לקבל הודעה מוקדמת אלא הוא חייב לתת הודעה מוקדמת.
???????????
יוסאריאן - מה ההבדל? מה זה משנה בפועל אם זה לקבל או לתת? מבחינת התשלום של ימי ההודעה המוקדמת ונוכחות העובד בתקופה זו או ויתור על שירותיו בתקופה זו - אין שום הבדל. זה סתם התפלפלות שעשויה לתת רושם שעל מי שמתפטר בדין מפוטר חל דין אחר. בפועל אין שום הבדל אז למה סתם להציג את זה ככה. זה מיותר!
 

שיר ורד

New member
במקרים מסוימים יש הבדלים

???????????
יוסאריאן - מה ההבדל? מה זה משנה בפועל אם זה לקבל או לתת? מבחינת התשלום של ימי ההודעה המוקדמת ונוכחות העובד בתקופה זו או ויתור על שירותיו בתקופה זו - אין שום הבדל. זה סתם התפלפלות שעשויה לתת רושם שעל מי שמתפטר בדין מפוטר חל דין אחר. בפועל אין שום הבדל אז למה סתם להציג את זה ככה. זה מיותר!
במקרים מסוימים יש הבדלים
אם חוזה העבודה הגדיר תקופת הודעה מוקדמת הגדולה מזו הנדרשת בחוק, היא מחייבת רק מעביד שמפטר ולא את העובד שמתפטר. (למרות שהמעביד שכתב את החוזה היה בטוח שזה יחייב את העובד דווקא). זה משפיע על הצורך להמתין 90 יום לקבלת דמי אבטלה. (גם אם המעביד מכיר בכך כהרעת תנאים, זה לא מחייב את הביטוח הלאומי באופן אוטומטי).
 
לחשוב שאין הבדל - זו טעות.

???????????
יוסאריאן - מה ההבדל? מה זה משנה בפועל אם זה לקבל או לתת? מבחינת התשלום של ימי ההודעה המוקדמת ונוכחות העובד בתקופה זו או ויתור על שירותיו בתקופה זו - אין שום הבדל. זה סתם התפלפלות שעשויה לתת רושם שעל מי שמתפטר בדין מפוטר חל דין אחר. בפועל אין שום הבדל אז למה סתם להציג את זה ככה. זה מיותר!
לחשוב שאין הבדל - זו טעות.
דבר ראשון, יש הבדל משמעותי במקרה שלא ניתנת הודעה מוקדמת מספקת כדין. אם עובד מתפטר לא נותן הודעה מוקדמת מספקת - הוא צפוי לקיזוז משכרו. לעומת זאת, אם מעביד מפטר לא נותן הודעה מוקדמת - הוא חייב לשלם לעובד פיצוי על זה. לדעתך, גליה, אין הבדל בין הדברים האלה? דבר שני, עובד שמחליט להתפטר ונותן הודעה מוקדמת - קובע לעצמו את מועד סיום העבודה ואחרי זה - הוא כבר לא עובד יותר. לעומת זאת, עובד שמודיע שהוא מתנגד לשינוי בתנאי העבודה שלו, ומותיר בידי המעביד את הברירה אם להשלים עם הסירוב או לפטר את העובד, ימשיך לעבוד בינתיים וימשיך להיות זכאי למלוא שכרו, עד שהמעביד יחליט מה לעשות עם זה. אם בסוף המעביד יחליט לפטר אותו - אז זכות קבלת ההודעה המוקדמת של העובד תתחיל רק מאז שהמעביד יגיע להחלטה. דבר שלישי, כמו שכתב שיר ורד, ייתכן שיש הבדל בין משך תקופת ההודעה המוקדמת שהמעביד חייב לתת (שחוזה יכול להאריך אותה מעבר לחוק) לבין משך תקופת ההודעה המוקדמת שעובד חייב לתת (שבכל מקרה היא לא ארוכה ממה שנקבע בחוק). השואלת כאן - עובדת רשות מקומית. לפי חוקת העבודה שם, החל מוותק מסויים (5 שנים, אני חושב), עובד זכאי להודעה מוקדמת בת חודשיים. אם היא תתפטר - המעביד יוכל לוותר על עבודתה בתקופת ההודעה המוקדמת העולה על חודש, ולא יהיה חייב לשלם לה כלום. אם היא תפוטר - המעביד יצטרך לתת לה חודשיים הודעה מוקדמת (בהנחה שהיא הגיעה לוותק המזכה בחודשיים).
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה