יש לי ילד בן 8 הוא ילד חמוד מאוד

עליגל

New member
יש לי ילד בן 8 הוא ילד חמוד מאוד

אבל מאוד קשה לו להכיל כעס כאשר הוא כועס הוא צועק זועם שובר מפיל כל מה שנקרה בדרכו, אחרי בכי וכד´ הוא נרגע ובא לבקש סליחה אבל לא מצליח להתנתק מההתנהגות הזו. הוא הכי צעיר בבית, אני משתדלת להתעלם מהכעסים האלה, ניסיתי לדבר אתו על כך כשהוא רגוע. בבית ספר בהתחלה הוא היה ילד טוב ירושלים אבל בזמן האחרון הוא כבר מגיב בדרך כלל מילולית והמורה ציין בפני שהוא שם לב שיש לו יכולת לכעוס והוא משתדל לא להעמת אתו. מה עושים? יש לו עוד תופעה מענינת הוא משחק בבות עוטף אותן בשמיכות מאכיל אותן רוחץ אותן מטפל בהן במסירות ואהבה ולפעמים ישן איתן יש קשר?
 

גרא.

New member
יתכן מאד שבנך מאותת לך בהתנהגות

הספציפית הזאת,שהוא במצוקה כלשהיא,ויש צורך לשים לב למה קורה לו ועימו. אבל סביר יותר להניח שלבנך עדיין אינטליגנציה רגשית נמוכה מהמצופה מבני גילו.כפי שאת מתארת,הוא מתקשה לשלוט ברגשותיו,מתקשה להתאפק ולדחות סיפוקים,ובעיקר מתקשה להתמודד עם תסכולים בצורה בוגרת.במרבית המקרים,ילדים.אבל לא פחות מזה מבוגרים,מגיבים בתוקפנות מילולית או פיזית נוכח תסכול.ההתנהגות האלימה הזו,עוזרת לפרק את רגשות התסכול (ע"פ תאורית תסכול-תוקפנות)..וכשהילד נרגע,קל לו יותר להתמודד עם התסכול שחווה לפני זמן קצר.ככל שהילד מתבגר, הוא מסוגל יותר ויותר להתאפק,ולהתמודד עם תסכולים,שרק לפני זמן מה "הציתו" אותו,דרך בוגרת,ומתונה יותר..כדאי גם להסתכל על דרך התפקוד שלכם ההורים במצבי תסכול.האם יכול להיות שמי מכם מהווה עבור הילד מודל לחיקוי בעת כעס? במילים אחרות,התנהגות ההורים משפיעה מאד על התנהגות ילדם..ולא במעט מקרים,הורים מצפים מילדם להתנהג בצורה שונה מכפי שהם נוהגים.וזה כמעט בלתי אפשרי.העובדה שהוא התחיל להגיב גם בבית הספר ,גם אם רק מילולית,בצורה דומה,והוא לדברי המורה מנסה לשלוט בכעסיו,מצביעה על יכולתו של הילד כן להתמודד עם תסכולים, כשתגובת הסביבה הקרובה להתנהגותו,מאד משמעותית.בכל מקרה,מה שאתם כהורים יכולים לעשות,לפני כל מחשבה על הפנייה לטיפול,זה לבדוק עם עצמכם את מערכת היחסים שלכם עם הנער.את סגנון תגובתכם במצבי תסכול.אבל ובעיקר,יש מספר ספרים חדשים יחסית,העוסקים באינטליגנציה רגשית.שניים מהם מכוונים להורים,ולילדים כאחד.כדאי לרכוש את הספרים הללו,המהווים מעין מדריך להורים,ולילדים,כיצד לרכוש ןלטפח משתנים מרכזיים באינטליגנציה הרגשית. כאשר אתם ההורים,משמשים כ"מאמנים" של ילדכם,ומקנים לו ערכי התנהגות, גם על ידי התנהגותכם שלכם.לגבי משחק ה"כאילו" בבובות,מעבר לעובדה שיש בכך משום מסר מובהק לצרכיו הוא,יש בכך גם התנסות שלו בלהיות הורה..ואולי דרך זה,יוכל גם להבין אותכם טוב יותר.תני לו לשחק כחפצו עם בובותיו,אל תתערבי..אבל נסי ללמוד דרך תצפית תוך כדי כך,את רגשותיו..אלה אולי היה רוצה לקבל מכם.
 
למעלה