כמו כל אישה מוכה - גם אני יכולה להגיד
שזה הגיע לי!
מה שקרה הוא שהגיע הזמן לטפל בשתי הקטנות טיפול נגד פרעושים. זה טיפול שעושים בבית, בעזרת אמפולות של חומר הדברה. בעוד שחצי, דוגמנית הבית, מקפידה להישאר דוממה כמו בר רפאלי על הספורט אילוסטרייטד בשתי השניות שזה לוקח לטפטף את האמפולה, מרגו נמלטת מפני העיניין כמו האריסון פורד ב"הנמלט"... אחרי שאיגפנו אותה, חסמנו לה את הדרך לחדר השינה, כיוונו אותה ואז ריתקנו אותה ושמנו את החומר (ואנחנו שני אנשים די גדולים...) היא ברחה ברטינות ובפרצוף זועף אל הפינה שמאחרי המחשב. פה היתה הטעות שלי - ניגשתי אליה כדי לנחם אותה ולנסות ללטף, אבל לא התחשבתי בזה שהיא לכודה עם הגב לקיר. ובלי להסס - היא תקפה לי את היד המושטת לליטוף... לזכותה ייאמר שהיא באמת באמת חתולה עם אופי מדהים - היא קונדסונית לא קטנה, ואני חושדת שיש לה אפילו חוש הומור די מפותח. היא קשורה אליי מאוד (באה לישון רק איתי, ונכנסה לדיכאון כשהייתי מאושפזת בשנה שעברה) ומעולם לא עושה מה שאסור. אבל הפעם באמת שהבאתי את זה על עצמי. היא הגנה על עצמה, ואני העמדתי אותה בסיטואציה בלתי אפשרית... (אגב, עכשיו היא כבר באה בחינחונים ומתחככת ומבקשת פינוקים...
) כך שלגבי תוקפנות - אף יונק לא תוקף סתם. הם עושים את זה או כדי לאכול (ואנחנו לא מועמדים טובים לזה) או כדי להתגונן. חשוב תמיד לשמור לחתול פתח מילוט ולא לדחוק אותו לפינה! לא להתקרב לגורים יונקים כשיש אמא בסביבה, לא לגרום להם מצוקה פיזית או להכאיב להם, וכמובן - לא לכפות עליהם את רצוננו - אם בא להם אז בא להם, ואם ביום שלישי לא בא להם - זה פשוט משהו שאנחנו צריכים לקבל, ולא להתעלם ממחאות ויללות מצוקה כשמציקים להם. כמובן שגם אצל חתולים - לכל פרט יש את רמת התוקפנות שלו, וזה תלוי גם במין החתול/ה, גם במצב ההורמונלי בתלות בעונות השנה, גם במצב הרעב שלהם וגם בסיטואציה שבה הם נמצאים - אם הם מרגישים בטוחים או לא... ספר איך אתם מטפלים בהם - אולי תוכל לקבל המלצות...