ישראבלוף או לא

ליזביי

New member
ישראבלוף או לא

שוב, זו לא בדיוק הודעה שעומדת בטבור העולם, כך שלא צריך להתגרש. שני חברים התקשרו אלי בשבוע הזה. הם רוצים לפגוש אותי במקום מגורי. התכנית שלהם היא לבוא ביום חמישי בערב, להשאר לישון ולחזור ביתה בבוקר יום שישי. (לא מזמן שאלו אותי: איך אתה מסתדר עם השותף ההוא לחדר? השבתי: מצוין, הוא פרש מהלימודים ועזב את המעונות. ומכאן הם יודעים כי יש להם מקום שינה פנוי, לפי רגע, בחדרי.) אין לי סימפטיה יותר מדי גדולה עבורם. הם נחמדים, אחד מהם מכר שלי מהגן, מהיסודי וכולו; אין ספק שאסתדר עם זה, ובכל זאת, אעדיף להיות לבדי. הצרה היא: איני אוהב לשקר. בשיחה איתם אמרנו בצחוק שאם יצא שאני נפגש עם מישהי באותה העת- העסקה מבוטלת. (מ'בדיקה' ביומן: במקרה, בטעות; יום חמישי הקרוב נפל על ערב פנוי
) הנה מה שחשבתי: [תגידו לי בסוף איך זה מסתדר לכם.] לא שאני מתכוון לצאת עם מישהי דווקא, אך יש מספר ידידות שהתלוננו באזני שמזמן לא שוחחנו, במיוחד אחת (שהיא אחת ואחרונה במינה). אז אמרתי: נאמר נקבע לשוחח ביום חמישי הקרוב, לא נדבר במילים רבות, אפילו כמה דקות, הרי שזו עודנה שיחה. שני אנשים נפגשים, על-אף היותם ידידים בלבד, זו עדיין פגישה עם מישהי, לא? גדולה מזו: לצורך העניין, קבענו בספריה. ממילא אני צריך לצלם דבר. הגיעיה השעה והיא לא הופיעה. לא משנה, שהיא אמרה לי שלא בטוח שנוח לה בזמן ההוא , לא חשוב שלבד מכך שחכיתי שם, עסקתי בדברים אחרים. אתם לא חושבים שזה עדיין מקרה של איש שקבע עם אישה, הוא חיכה, הלילה ירד והיא לא באה? בקיצור: אני מנסה לבנות טיעון משכנע. אבל איך זה נשמע מבחוץ. והיה כי אומר להם: - בסוף כן יוצא עם מישי - אתה צוחק, נכון? - לא, באמת. היא ממשית. - הממ - נשבע לכם. ומקץ כמה ימים: - נו, איך היתה ה'פגישה'? - המתנתי, ירד הלילה, היא לא באה. סוף דבר. - טוב, היית ונשארת פאטתי. אנחנו באים בסוף-השבוע הבא. תתכונן. איך הטיעון החיצוני (בסוף כן יוצא איתה) נשמע והאם הטיעון הפנימי (כל יתר ההודעה) הוא ישראבלוף רציני? *לא חייבים להשיב, מן הסתם. לא שאלה גדולה או חשובה במיוחד.
 

צימעס

New member
אתה לא רוצה שיבואו?

הם באים לבקר אותך או להשתמש במקום הלינה? מה מזה מפריע לך?
 
למעלה