מהי יצירתיות בעיני?
יצירתיות הינו כל דבר אשר יוצא מהראש אל הפועל.
חשיבה יצירתית להגשמת חלומות, כאשר האופטימיות שיש בתוכי וגם התקווה, היא מהווה לי את הדרך לצאת מדיכאון, פשוט להרפות את המחשבות הרעות ולתת למחשבות החיוביות להכנס פנימה לתודעה וגם אם זה על האוטומט עד שהמח קולט את התדר הזה ואז עוד מחשבות בתדרים חיוביים, מביאה ליציאה מדיכאון או מכל כאב נפשי ופיזי מנסיון.
לגבי מחלות קשות שהיו הן פיזיות והן נפשיות, פשוט כתבתי את הרגשתי ואחר כך כתבתי מחשבות חיוביות למחשבות הרעות ואז נצחתי את המחלה על ידי כניסה לתודעה מחשבות בריאות.
כמו כן, לחלום על עבודתי החדשה, גם שהיו חששות, אמרתי לעצמי שאני אצייר במח את התקשורת הטובה עם המטופלת שלי ועם האחראים עלי ואת ההדרכה הטובה שלי בכדי להקנות מיומניות וכילים למטלות הבית ולכל דבר.
וראו איזה פלא, הכל יתגשם ונהפכתי בלי עין רעה, טפו טפו טפו, לסומכת מעולה, המטופלת שלי הסכימה להפרד מהחפצים הרבים והעמוסים בבית וממש רוקנו את המקרר, את פינת האוכל, את השולחן בסלון והבית התחיל להראות כבית.
אין ספק, גם יצרתי קשר טוב עם החבר של המטופלת שגר איתה, שרנו ביחד שירים שהוא אהב, שמנו מוזיקה ופשוט דרבנתי גם על ידי החבר שלה, שהוא מאוד נקשר אלי את המטופלת שלי וההישג היה לא קטן והניב פירות מדהימות מההשקעה שהשקעתי בהם.
לכן, אכן אופטימיות, תקווה וחשיבה יצירתית יכולה לנבא ולחלום את אשר אנו רוצים, כאשר מתחילים בתחילת הנסיון לאמן את המח בקטן וכאשר מאמינים בהגשמת הדברים אזי הצלחה מגיעה במהרה.
יצירתיות שלי היא באה לידי ביטוי גם על ידי החשיבה היצירתית שלי בכדי לפרוק מתחים, תסכולים, כאבים ותמיד אני אני משאירה תקווה במח, בלב ובכתיבה וזה נכנס לתודעה ומתגשם.
לגבי האחים שלי, הם פשוט נכים רגשית, זה דבר הזוי, אחותי פשוט לא רוצה לבקר את אבא שלי בבית חולים, אם מישהו הלך לבקר בבוקר, אזי זה מספיק ולא צריך עוד פעם ביום ואם אני לא הולכת לבית החולים בבוקר כי אני מטפלת בהורים שלי ואחר כך לעבודה ורוצה שתחליף את הביבסיטר עד אני אחזור מבית החולים, היא פשוט לא רוצה ולא מבינה דבר.
בכל דרך שהיא הסבירה לה זאת, אך היא אטומה ולא מקבלת זאת, אתמול ממש עצבנה והתפרצתי עליה, כבר לא יכולתי, היא לא יכולה למנוע ממני לבקר את אבא שלי, אם היא לא רוצה לבקר אותו, אזי לפחות שתתן לי לבקר אותו והיא פשוט נכה רגשית וחושבת רק הנוחיות שלה והחיים ולא אכפת לה מאחרים.
אני יודעת דווקא מתוך קושי לעכל את אשר אבא עובר וגם לה קשה להסתגל למצב שהורים מזדקנים ויש להם מחלות וצריך לטפל בהם, אך היא נכנסת לדרמות ולפניקה, כאשר התקשרתי לה כאשר אבא שלי נפל ורציתי לקחת אותו למוקד בהתאם להמלצה של אחות של מכבי ללא הפסקה, כי אבא שלי לא רצה ללכת למיון והיא שכנעה אותו ללכת למוקד והאחים פשוט לא תפקדו, חשבו להשאיר אותו ככה ואז אמרתי להם, אין מצב שאני משאירה אותו ככה או שאני מזמינה אמבולנס, או מוקד או מיון ואז הם השתכנעו ומאז כל אחד היה רק פעם אחת במשך שבוע יום, זה פשוט הזוי, מופרך ולא מתקבל על הדעת.
הסברתי לה שלחולה שליד אבא, אנשים כל הזמן באים אליו ואבא מרגיש רע עם זה, שאין לי משפחה שבאה לבקר אותו, אזי הרשתה לי לבוא אליו מחר והיא תשמור על אימא, אבל זה נורא, זה בא אחרי התפרצות וכעס רב וגם קמתי בחמש בבוקר כדי לבשל לכולם בכדי ללכת לבקר את אבא שלי, לפני שאימא שלי תתעורר ולא תתן לי לבשל.
אזי זה קשה, מוריד מהכוחות, אבל אין מה לעשות, צריך לקבל זאת וללכת עם מה שיש, בתקווה לעתיד ורוד הן בעבודה, הן בבית והן משפחתי, לו יהי אמן ואמן סלע!.
תודה למי שקרא עד כה, זוהי כבר חשיבה יצירתית להאמין שאפשר ללמוד ולהעזר מאחד לשני.
בהצלחה בשינוי איכות חיינו,
מירב
