יער הקדושים, וש.נ.שורק - מצב אמיתי.
בית מאיר-מערת הקדושים-אנדרטת מגילת האש-הר שמשון-נחל שורק-מערת הנטיפים שורק-הר יעלה-בר גיורא, ביום אחד. זה מה שבחרתי לטיול הרציני הראשון שאני מארגן בעצמי לחברים שלי, שכמעט לא מטיילים. נשמע מטורף? לי זה דווקא לא נשמע מטורף עד שעשיתי את זה היום. 9 שעות, שכמעט חצי מהם התבזבזו על שלושה וחצי קילומטרים מטורפים, שנועדו לחצות את נחל הביוב שורק. איך זה שכולם נוסעים לגליל כשיש מקום כ"ך יפה ליד הבית? פשוט, בגליל אין ביוב. מישהו פעם ירד את הירידה מהר שמשון לנחל שורק? לא ידעתי שדווקא בהרי ירושלים אני אמצא משהו כל כך קרוב לירידות של מדבר יהודה. צוק בהתחלה, וירידה מטורפת בהמשך. רק בקטן יותר. ונחל שורק הוא ממש לא נחל אכזב. אנחנו היינו צריכים לחצות נהר ברוחב 3-4 מטר, מלא בפסולת רדיואקטיבית, על סלעים ואבנים. העליה משם למערת הנטיפים היא עוד פשלה של הוועדה לסימון שבילים: אי אפשר לראות לא סימון ולא שביל, כשבדרך גם חוצים את מסילת הרכבת לי-ם. ואחרי עלייה כזאת, לראות את המגדל שלא הר יעלה רחוק-רחוק למעלה זה די מתסכל. בעיקר כשצריך לטפס לשם. את הדרך לבר גיורא עשינו דרך שביל האופניים ולא דרך השביל של השמורה, אתם כבר יכולים להבין למה. היה כיף, אבל נראה שבפעם הבאה פשוט נלך לסטף... אני לא סדיסט בטבע שלי. ומשהו טוב: מזמן לא הייתי במקום כזה אדיר. רבע שעה נסיעה מהבית.
בית מאיר-מערת הקדושים-אנדרטת מגילת האש-הר שמשון-נחל שורק-מערת הנטיפים שורק-הר יעלה-בר גיורא, ביום אחד. זה מה שבחרתי לטיול הרציני הראשון שאני מארגן בעצמי לחברים שלי, שכמעט לא מטיילים. נשמע מטורף? לי זה דווקא לא נשמע מטורף עד שעשיתי את זה היום. 9 שעות, שכמעט חצי מהם התבזבזו על שלושה וחצי קילומטרים מטורפים, שנועדו לחצות את נחל הביוב שורק. איך זה שכולם נוסעים לגליל כשיש מקום כ"ך יפה ליד הבית? פשוט, בגליל אין ביוב. מישהו פעם ירד את הירידה מהר שמשון לנחל שורק? לא ידעתי שדווקא בהרי ירושלים אני אמצא משהו כל כך קרוב לירידות של מדבר יהודה. צוק בהתחלה, וירידה מטורפת בהמשך. רק בקטן יותר. ונחל שורק הוא ממש לא נחל אכזב. אנחנו היינו צריכים לחצות נהר ברוחב 3-4 מטר, מלא בפסולת רדיואקטיבית, על סלעים ואבנים. העליה משם למערת הנטיפים היא עוד פשלה של הוועדה לסימון שבילים: אי אפשר לראות לא סימון ולא שביל, כשבדרך גם חוצים את מסילת הרכבת לי-ם. ואחרי עלייה כזאת, לראות את המגדל שלא הר יעלה רחוק-רחוק למעלה זה די מתסכל. בעיקר כשצריך לטפס לשם. את הדרך לבר גיורא עשינו דרך שביל האופניים ולא דרך השביל של השמורה, אתם כבר יכולים להבין למה. היה כיף, אבל נראה שבפעם הבאה פשוט נלך לסטף... אני לא סדיסט בטבע שלי. ומשהו טוב: מזמן לא הייתי במקום כזה אדיר. רבע שעה נסיעה מהבית.