זה אכן עלבון לאינטליגנציה
של אנשים שחושבים, ששיקולים כאלה לא קיימים בהכרה, או בתת-הכרה, של המחליטים.
יש דיון על תנאי התגובה הישראלית להפסקת האש, נתניהו: נגד, ליברמן: לא לוותר, ברק: להסכים.
כל אחד בונה לעצמו במדויק את הנישה של הבוחרים שאליו הוא פונה. ובינתיים קצת נזק, ואולי כמה הרוגים, זה שיקול לא רציני במאזן הלאומי.
הרי לא ברור שכולם בעד? תהיה הפסקת אש, השינויים יהיו מינוריים. אף מטרה בודדת של מטרות המבצע הרשמיות לא תושג.
תושג מטרה אחרת, לא רשמית, אך זו האמיתית. של הגברה מסוימת של ההרתעה הישרלית, לזמן מסוים, תוך הקטנה מסוימת של קצב כניסת נשק לעזה.
ברור שהמטרות האמיתיות של המבצע לא נאמרו רשמית. האספסוף הישראלי לא מספיק בוגר להבין שיוצאים לכזה מבצע עם מטרות מאד חלקיות וגמישות.
אז מאכילים את חסרי המחשבה בתעמולה מטומטת. הבחירות בפתח הרבה יותר חשובות מחינוך נכון של הקהל הישראלי.
אספסוף לא חושב אפשר למשוך באף. לאנשים חושבים עלולה להיות דעה עצמאית, ואז איך ננסה לעבוד עליהם בספינים של בחירות?
אני לא טוען שהם עושים זאת בהכרה מלאה, אך לא ייתכן שזה לא קיים בתת הכרה. זה פשוט נוגד את המבנה הפסיכולוגי של האדם.
חוסר הנכונות של הממשלה לדחות את הבחירות לכמה חודשים, כדי להסכים לא להרוויח רווח פוליטי מאווירת "הסכמה לאומית" של מלחמה, הוא אינדיקציה מאד מאד חזקה, שלשיקולים הפוליטיים הפנימיים יש משקל מאד גדול.