ימי הולדת לילדים..איך זה אצלכם אחרי הגירושים

[חולמת בהקיץ 1]

ימי הולדת לילדים..איך זה אצלכם אחרי הגירושים

אנחנו התגרשנו בגישור (עם המון צעעקות ומריבות ופגיעות אבל איכשהו צלחנו את זה ) ומנסים ומצליחים לרוב לא לריב מול ילדים ולא לערב ילדים בבלאגן...(אם כי מאחורי הקלעים הוא עדיין פוגע בי סתם כדי להציק...) אז איך חוגגים ימי הולדת מעתה ועד עולם? כל אחד עם חברים שלו בנפרד? ומה עם יומולדת עם ילדי הגן או בי"ס? איך זה עובד אצלכם?

 

[Rtitan]

חוגגים את היום הכי שמח בשנה...../images/Emo151.gif../images/Emo65.gif

המוטו בעיני חייב להיות "הילדים מחוץ למגרש". לא משנה מה קורה ביני לבין גרושתי - הילדים לא יידעו על זה ולא ישמעו על זה ולא יפגעו מזה. שמרנו על זה לאורך כל הפרידה והגירושין והעסק בהחלט עבד יפה - ולכן, כיום אין כלל בעיה: הימי הולדת של הילדים הם הימים הכי מאושרים בשנה גם לנו ההורים וגם לילדים. חוגגים ביחד, עם החברים והמשפחות משני הצדדים, ובגן - כמובן שני ההורים מגיעים. צריכים ללמוד להפריד בין הפרידה בין ההורים לבין ההורות של ההורים - בעוד שהפרידה היא משהו שההורים יכולים להחליט עליו, כי הם פשוט יכולים להחליט אם הם רוצים להיות זוג או לא - ההורות אינה ניתנת לבחירה: היא מצב נתון, ואי אפשר להתגרש מילדים. מה שקורה ביניכם - נסו שזה ישאר אך ורק ביניכם - שהתבשיל לא ידלוף החוצה. אתם המבוגרים. שיהיה בהצלחה

 

[חולמת בהקיץ 1]

לא בטוחה שהבנתי את התשובה

את המריבות לא עושים ליד הילדים למרות שיש בינינו שינאה לא קטנה (הוא שונא אותי שהלכתי

ואני נפגעתי ממנו ומההתנהגות שלו ללא הרף שזו אחת הסיבות לכך שהלכתי מלכתחילה

) ..אבל מצליחים להתעלות על עצמנו ולהיות בוגרים ואת כל הפגיעות שעדיין קיימות ונעשות נעשות רק מאחורי הקלעים ולעולם לא מערבים ילדים ואומרים על הצד השני רק מילים טובות מולם תמיד (מקווה לפחות...ככה לפחות אני נוהגת מאמינה שגם הוא) (הוא פוגע בי מאחוריי הקלעים ואני מבליגה ולא גולשת עם זה למקומות לא רצויים

) בגן ברור שמגיעים יחד אם עוד מגיעים אבל גם ימי הולדת בבית או נניח בג'ימבורי וכדומה עושים ביחד? (הרי יש חברים משותפים שניתקו קשר עם צד אחד וכו שבכלל אין לצד השני חשק לראות..שלא לומר על המשפחה שלו שהיתה מאד מגעילה אלי בתהליך הגירושים שממש לא בא לי לראות שלא לומר אותו שמעדיפה כמה שפחות לראות)

 

[Rtitan]

../images/Emo13.gif לוקח זמן לתת לאבק לשקוע...

לפי הדברים שלך, כרגע באמת האפשרות הנוחה והנעימה ביותר תהיה לארגן ימי הולדת נפרדים עד שהאבק ישקע ותוכלו לנהל את הדברים יחד אם תרצו. נתתי את הדיעה שלי ב-"איך הדברים אמורים להיראות כשהמצב רגוע" - אחרי כל הרעש וההמולה של הפרידה, ולוקח כמה שנים טובות להגיע לרגיעה הזו. יש קווים מקבילים בין הסיפור שלך ושלי - אינני יודע את הרקע לפרידה ביניכם, אבל אצלי הפרידה הגיעה אחרי שגרושתי ניהלה רומן עם עמית לעבודה במשך שנה ושמונה חודשים - הפיצוץ היה נוראי וכמו שאת מתארת - חברים ניתקו מגע - בעיקר כעסו עליה (ואת חלקם היה ממש צריך לשכנע שיתנו לי להתגרש ממנה לבד

). אמא שלי, לו היתה רואה אותה ברחוב היתה חונקת אותה... אבל הדברים נרגעו, האבק שקע, ההמולה נרגעה, חברים משותפים חזרו להיות כאלו במידה לא קטנה וכיום אני חי בארה"ב כשהילדים עם גרושתי חיים בישראל והיא ואימא שלי מסתדרות מצויין ביחד, כך שהילדים רואים את סבתא שלהם לא מעט. כרגע - תפרידו כוחות... אבל תמיד תסתכלי על המטרה הרחוקה - לא רק על המטרה שנמצאת ממש לפנייך - איך את רוצה שהחיים שלך יראו בעוד שנה, חמש שנים, עשר. כדי להגיע למטרה ההיא, צריכים להתחיל לעבוד ולהניח את היסודות היום, להתאמץ ולהתעלות מעל כדי שבעוד כמה שנים יהיו לכם חיים גרושיים טובים - וזה אפשרי. שיהיה בהצלחה

 

[Es Ti]

אצלנו היומולדת הראשון מאז הגירושים יחול בעוד

שבועיים - לי היה חשוב ששנינו נהיה במסיבה הגדולה. הוא הסכים אבל התעקש שלא יהיו משפחות (אני לא יודעת אם זה כי קשה לו עם המשפחה שלי או כי למשפחה שלו קשה איתי) בסוף תהיה מסיבה משפחתית קטנה מהצד שלי, יומולדת גדול עם חברים בגינה ובלי משפחות, כנראה עוד מסיבה קטנה למשפחה שלו וכמובן יומולדת בגן שבה שנינו נהיה. זו רק שנה ראשונה אז אנחנו עדיין לומדים ומנסים לגבש לעצמנו מודל. אני מקווה שעד הבר-מצווה זה ייפתר

ונוכל לחגוג יחד עם שתי המשפחות.

 

[והלאה וכאן]

אני שמחה שאת פה../images/Emo20.gif

 

[והלאה וכאן]

ימי הולדת בגן - הגענו ביחד

גם זוגתו הוזמנה. ימי הולדת בבית - כל אחד חוגג עם משפחתו ו/או חבריו. בבי"ס - הם חוגגים אצלי ובחסותי עם החברים שלהם. כשהגרוש עוד גר קרוב והזמנו את כל הגן/הכיתה - הוא וזוגתו היו ולקחו חלק מהפעלה. (בהצלחה

זו בהחלט מכשלה שצריך לעבור בפעם הראשונה ואח"כ הדברים פחות קשים, בד"כ).

 

[אייבורי]

אצלנו

אני חוגג את היומולדת שלי עם החברים שלי ומאחר וחברי הטובים הם בטרום חובה, אז אנחנו גם חוגגים בגן עם הגננת הלאה מכאן.

 

[והלאה וכאן]

איך? איך? איך? לא פתחתי לך כאן שרשור ברכות?

 

[מפתח של חביתוש]

הגננת !!! הגננת !!!! הגננננתתתתת !!!!!!!!!!!!

היא .. אה.. הוא .... אה ... הממממ .. שכחתי.

 

[אייבורי]

לא!!!

אתה לא יכול ללכת לשירותים בזמן מפגש.

 

[והלאה וכאן]

אני לא אמרתי שאני לא מרשה להפוך שרשורים לצאט?

 

[אייבורי]

תנעצי אותו בפינה

תמחקי אותי!