ילד נגרר

[אודליה 28]

ילד נגרר

יש לי ילד בן 8 והוא בכיתה ב' הוא נגרר אחרי חבר בכיתה ומושפע ממנו לרעה , דיברנו איתו המון וזה לא כל כך עוזר כל יום יש בעיות בבית הספר בגלל שהוא עושה מה שהחבר אומר לו מה עלי לעשות , גם בבית הספר מודעים לכך

 

[חני ב]

לבקש מהמורה לשים לב

שהם לא נמצאים יחד. זו אמנם לא האחריות שלה אבל למורה יש הרבה השפעה והיא יכולה לבקש משני הילדים שכל אחד ילך עם חברים אחרים. כמובן שכשיש חלוקה לקבוצות ועוד...לא לשים אותם ביחד. והכי הכי-את זו שצריכה לומר לבן שלך שאת לא מסכימה שהוא ילד עם החבר, וכמובן את צריכה להסביר לו למה. יש אצלי בכתה ספור דומה. כבר בתחילת השנה אמא אחת בקשה שהבן שלה לא יהיה עם דני. לכן כשיש חלוקה לקבוצות בתלן, כמובן כל אחד מהם בקבוצה אחרת.

 

[אביבקיץ]

אני מציעה לעסוק בבן, ולא בחבר

ההתעסקות בילד ה"גורר" מורידה בעצם את האחריות מה"נגרר". לא להגיד לילד עם מי לשחק ועם מי לא לשחק. כן להגיד לו איך את מצפה ממנו להתנהג. "אל תזרוק אבנים" "אל תציק לילדים".

 

[שקדייה]

מסכימה מאוד

לתת לילד את הלגיטימציה להשתמש בתירוץ "אני נגרר" , זה לתת לו לגיטימציה לכל התנהגות או מעשה לא טוב. ברגע שהילד יבין שלא ההורים ולא בית הספר מוכן להתייחס לסיטואציה כאלו "גורר- נגרר" אלא אל שני ילדים בני 8 שאחראיים במידה שווה למעשים שלהם, וישלמו במידה שווה על המעשים שלהם- הוא יתחיל לקחת אחריות על העניין הזה, ולא יהנה מההנחה הזו שמציעים לו על בסיס קבוע. אגב, הבן שלי גם הוא די "כינור שני"... הוא ילד שלעולם לא יהיה מנהיג, ותמיד נוח לו להיות החבר של המנהיג או "עוד אחד מהחבורה".... והחבורה הזו, ברוך השם, מעורבת בכל מיני אינסידנטים לא לגמרי לגיטימיים. אז מצד אחד, אני באמת לא רוצה להתערב לו עם מי להיות חבר ועם מי לא, אני גם לא רוצה לקלקל לו את החברויות היפות שיצר... אבל מצד שני, אני לגמרי לא מוכנה לוותר לו בקטע של האחריות על, גם על המעשים של החבורה. מאוד חשוב לי להבהיר לו שגם להיות זה שמוחא כפיים מהצד, גם להיות "אדריכל הארוע" שמשאיר את הביצוע לאחרים- זה לא לגיטימי לחלוטין, ויש לזה מחיר.

 

[ורד כרמלי]

להעצים את הילד שלך

היי, בדר"כ, ילד שנגרר הוא ילד שמרגיש חלש יותר, ילד שאין לו מרכז סמכות פנימי חזק שמאפשר לו לקבל החלטות בעצמו... אם הסיטואציה הזו מתאימה למה שקורה במציאות שלך, הדרך היא להעצים את הילד שלך. לעדד אותו לקבל החלטות, גם אם הן החלטות קטנות. לחזק אותו. תדמייני מצב בו ילד שהיה מגובס ברגליו תקופה ארוכה חוזר כעת ללכת וזקוק לפיזיותרפיה מאסיבית.... הילד שלך זקוק לפיזיותרפיה שתחזק את הרגשת החוסן שלו. דבר נוסף, לנהל איתו דיאלוג ממקום של העצמה : לשאול שאלות כמו: מה אתה היית רוצה לעשות? מה מתאים לך? מה חשוב לך? כל שאלה שתגרום לו לחשוב על רצונותיו שלו. בהצלחה לך...