ילדים שמתנהגים ממש לא יפה אצל זרים...

ילדים שמתנהגים ממש לא יפה אצל זרים...

אני רוצה לתהות כאן על מוסכמה חברתית שאני נתקלת בה- ילדים שמתנהגים ממש לא יפה אצל זרים, והורים מארחים שלא מדווחים על כך להוריהם. יצא לי לאחרונה לארח אצלי מספר ילדים במסגרת "בית מארח", כתה א', היתה המון התרגשות והשתוללות מצד הבנים, גם שלי הצטרף לאנרגיות הגבוהות, אבל אחד מהאורחים, שדווקא נראה לי בעבר ילד שקט ומנומס, התנהג בצורה מזעזעת. ברמה שניגב בכוונה ידיים מלוכלכות בוילון :( , וטלטל עץ צעיר בגינה למרות שנתבקש חזור ושנה על ידי ההורים שלא לעשות כן.פשוט התעלם בהתרסה מכל סמכות הורית. אני הייתי קצת בשוק, אבל כשהגיעו האמהות ושאלו איך היה רק אמרתי בחיוך שהיה "מאתגר" ו"עם אנרגיות גבוהות". היה לי ברור שזה לא לעניין להתלונן על הילד.
ואותו דבר קרה לי ביום הולדת של חברים, ילדים מהכיתה של החוגג, שניים מהם התנהגו איום ונורא ולא הקשיבו לאלף הערות של ההורים המארחים ואפילו האיום להתקשר לאמא שלהם לא עזר. ובכל זאת ההורים המארחים סבלו בשקט, לא התקשרו לאמהות וגם כשאלה באו לאסוף- לא אמרו להן כלום.
ואני תוהה- למה? למה זה לא מקובל לדווח על התנהגותו של הילד? אני חושבת שאני כן הייתי רוצה לדעת אם הבן שלי מתנהג מאד לא יפה (לא מדברת על סתם משתובב). אתן לא?
 

kokula12

New member
כן. וגם לא.

כלומר, בהחלט הייתי רוצה לדעת אם הילד שלי מתנהג לא יפה אצל אחרים, כדי להבין למה זה קרה, לתאם ציפיות לפעם הבאה, ואפילו להעמיד גבול שאם הוא לא מתנהג יפה אצל חברים הוא לא יכול ללכת לחברים ל-X זמן. זה קריטי בעיניי, ואני מסכימה איתך בנושא הזה לגמרי (לרוב אומרים לי שהוא היה חמוד ומקסים. המקסימום שאמא אמרה לי היה "הם טיפה רבו, אבל בסוף הסתדרו יפה" - ולא ידעתי איך לפרש את זה... אבל ממילא יצא שלשני הילדים לא היה אח"כ עניין להתארח אחד אצל השני שוב).

מצד שני, אני יכולה להגיד לך שכבר קרה לי פעמיים שאירחתי חברים של המתוקי (פעם חברה ופעם חבר) שהתנהגו מזעזע כמעט בכל רמה שהיא. מעבר לזה שאני או הבעל היינו צריכים לתווך כל הזמן, הילדה פשוט חצתה את הגבולות שהעמדתי שוב ושוב. לגבי הילד - היה נראה שהוא כמעט מנסה בכח לבדוק את סבלנותו של המתוקי, לרמה שהמתוקי בשלב מסוים הגיע אלינו בוכה לסלון...

לגבי החברה - מכיוון שהמתוקי והיא מסתדרים יופי בגן, החלטתי פשוט לא להזמין אותה שוב לבית שלנו, אבל אם היא מזמינה אותו אליה, אז זה בסדר מבחינתי. לא אמרתי משהו מיוחד להורים שלה... לא יודעת למה. האמת היא שהם גם לא ממש התעניינו.
ולגבי החבר - כשאמא שלו הגיעה כבר נרגעו הרוחות והם ישבו ואכלו ארוחת ערב, ואני בעיקר רציתי שהאירוח הזה ייגמר ויהיה לי קצת שקט.

בקיצור, אני לא יודעת. מצד אחד - אני כמוך, ואני לא אומרת גם כשהאירוח היה סיוט, אלא רק מסיקה מסקנות לעתיד. מצד שני, גם פה אני כמוך - ובהחלט הייתי רוצה לדעת אם הילד שלי לא מתנהג כראוי בבתים של אחרים.
לא יודעת איך לפתור את הסתירה הזו.
 

Koketka11

New member
אצלנו פעם אחת אבא המארח

הוציא מייל נזעם על התנהגות הילדים בבית מארח.
אני בהחלט במצב כמו שלך, היתי אומרת כמה מילים לאמא ובטח ובטח לא מארחת את הילד הזה שוב.
לשמחתי לא נתקלתי בהתנהגויות כאלה אצלי בבית ( אולי כי יש לי בנות).
ופעם כשהיתי עם ילד עם התנהגות בעייתית והוא סירב להקשיב לי ולאחותו, התקשרתי לאמא שלו ( הזהרתי אותו) וביקשתי שתבוא כי הוא לא מקשיב לי וכל הילדים כועסים עליו ( תפס נדנדה למרות שכולם חיכו יפה בתור וסירב לרדת).
לא הייתה לי שום בעיה להגיד לאמא אבל מצד שני היא חברה שלי, מודעת לאופי הבעייתי שלו והוא בהחלט מטופל ולא מוותרים לו.
 

shtuli

New member
כאמא היה לי חשוב לשמוע על הבנות שלי

בעיני זה חשוב מאד לעדכן את ההורים של הילד הספציפי.
לא מתוך ביקורת אלא כשיתוף.
אפילו להתחיל במשפט בסגנון "הייתי רוצה שתעדכנו אותי מה קורה כשהבן שלי אצלכם".
אנחנו לא תמיד יודעות עד הסוף איך הילדים שלנו פועלים בחברה וזה חשוב לעדכן בדברים טובים יותר ופחות כדי שההורים יוכלו לעשות עם המידע מה שהם יחשבו לנכון בחינוך הילד שלהם.
אם זו היתה הבת שלי הייתי רוצה לדעת כדי לדבר איתה על כך ולפעול מולה בהתאם לסיטואציה.
 
אהם אני תוהה

ואין לי עדיין ניסיון בנושא
האם בית מארח בגיל 6 הוא סיטואציה מספיק טבעית לילדים להרגיש בה בנוח
פתאום הם בבית שהם לא מכירים עם ילדים שאולי מכירים מעט מאוד או לא מסתדרים איתם בכיתה בכלל
מול הורים שמהווים סמכות, שכלל לא מוכרים להם...
לא יודעת
הילדון שלי (אם אני מנסה לדמיין, היום הוא בחובה) בסיטואציות כאלו, הפוך, מתנהג כמבוהל ומגיב לכל מילה כאילו היא ציווי.
ילדים אחרים יכולים להגיב אחרת, אולי בהשתוללות...
אני תוהה האם זה התנהגות רגילה שלהם או הסיטואציה.

בכל מקרה אם זה אירוע חד פעמי לא הייתי אומרת כלום
הרי לילדים האלו יש חברים שהם מתארחים אצלהם קבוע יותר, אם שם יש בעיות אני מניחה ששם כן מדווח להם. כי למפגש חד פעמי אנשים לא יטרחו אבל אם יש לילד שלי חבר שמגיע כל שבוע אז אני כבר כן "אשקיע" בלדבר עם האמא אם יש בעיה. ואם אין בעיות במפגשים האלו אני מניחה שזו הסיטואציה ולא התנהגות רגילה.
 
לא חושבת שמדווחים כמו ש"מצביעים ברגליים"

אני מניחה שילד שהתנהג נורא פשוט לא יוזמן עוד לאותה משפחה.
 
תלוי באיזו התנהגות מדובר

על אלימות רצינית (במסיבת יום הולדת) דיווחתי*. על רוב היתר אני לא רואה סיבה לדווח, וגם לא הייתי קוראת לזה "התעלמות מסמכות הורית" כי לא מדובר בהורים של הילד.



*אגב, גם לא הייתה לי שום בעייה להעניש את הילד שהשתולל - שלחתי אותו לשבת על ספסל במשך מספר דקות. לאחר מכן לא הייתה בעייה נוספת.
 
אני מבינה שאלימות קלה עד בינונית זה סבבה?

ולא דורש מבחינתך דיווח?
אם הוא הקשיב לך והלך לשבת על ספסל- זה לא דומה למצב שהיה אצלנו בשני האירועים כי הילדים לחלוטין צפצפו על ההורים.
ו
 
אני גם חושבת שיש הבדל בין סיטואציה של בית

מארח או של יום הולדת, שבה לא מדובר על חברים של הילד שהזמנת במיוחד, אלא על קבוצה גדולה יותר שלא אתם בחרתם, ובין אירוח של חבר. התועלת היחידה מלעדכן הורה לילד שהתנהג לא יפה בבית מארח/יום הולדת היא שהוא ידבר עם הילד וינזוף בו, ואני לא בטוחה שזה מתפקידך לדאוג לזה, במיוחד אם זה ילד שאת לא מכירה מקרוב מחוץ לסיטואציה ואת לא במצב לשפוט אם זו התנהגות רגילה שלו או תגובה להתרגשות/בלגאן/אי נעימות באירוע. אם זה חבר של הילד ועומדים על הפרק עוד מפגשים דומים - זה כן נראה לי לעניין לדווח, כי מן הסתם לא תרצי לחזור על אירוח דומה בלי שהבעיה תטופל, ואולי גם חשוב לך לדעת אם זו התנהגות מוכרת של הילד או בעיה בכימיה עם הבן שלך או באיך שהוא הרגיש אצלך בבית.
 
צדיקות אתן

אני, על פחות מזה שולחת הביתה.
אם מישהו מתנהג לא יפה יש אחר כך ניתוח אירוע בהשתתפות הילדות ובטח שיש דיווח לאמא.
לא לעשות כלום מלמד את הילדים האחרים שזה בסדר (חוץ מזה שאני לא ששה לארח ילדים שגורמים לי מאמצים חריגים).
 

adif11

New member
לשמחתי בד"כ התנהגו יפה אצלנו

למעט מקרים בודדים, למשל מקרה בו התארח חבר אחד והבן והוא כ"כ רבו שהתקשרתי להורים שיבואו לקחת אותו.
במקרים הבודדים האחרים לא אמרתי להורים כלום
 
מצטרפת לתהייה.. נהגתי בדיוק אותו דבר

ילד אחד שהכה והשתולל - ברמה שבעלי היה צריך לעמוד לידו כל יום ההולדת (גילאי 8) כדי לשמור עליו - לא אמרתי כלום להורים, אני יודעת שהוא מטופל (פסיכולוגית וכו'), אבל באמת שהיה מקום מצד ההורים פושט להישאר ביום ההולדת ולשמור עליו בעצמם.

מקרה אחר, ילדה בערך בגיל 6 שהתנהגה בצורה מוגזמת ופראית ברמה שסירבתי לארח אותה שוב במשך שנים אחר כך. לא אמרתי לאמא כלום. לא היה לי נעים.
 
אם אני לא מכירה את הילד ומשפחתו, והוא לא חבר

של ילדיי, לא אומר כלום. אני לא יודעת מה הסיטואציה (אולי הם בהליך גירושין? אולי יש עכשיו בעיה משפחתית חריפה אחרת?) ואני לא רוצה ללחוץ על "נקודות רגישות" בלי שאני יודעת מה מו ומי.

אני תמיד אזכור אבא של ילדה מגן של ביתי הבכורה, כמעט חמש שנים אחורה... באתי ביסורים כבדים לקחת אותה מהגן ביום שישי. הייתי עם קביים וצלעתי קשות (הייתי בתהליך של ללמוד ללכת מחדש) ובפגיה היו הפגים הקטנים שנולדו ממש קצת לפני כן ונאבקו על חייהם.
אבל היה חשוב לי בתוך כל הבלאגאן הזה לבוא ולקחת אותה מהגן. הייתי מאושפזת בבי"ח כמה חודשים טובים לפני כן, היא בקושי ראתה אותי.
ובעודי מגיעה אל הגן (עם קביים, כן...) איזה אבא של ילדה צורח עלי בכניסה לגן שהבת שלי הרביצה עכשיו לבת שלו, ושאני אטפל בזה.

ומאז אני לא אומרת כלום כשאני לא יודעת מה הסיטואציה.

לא לציטוט
 

tiger mom

New member
אני מדווחת

בעדינות
מתחילה בדברים הטובים ואז אומרת מה לא עבד.
בעיני זה חשוב לדעת והייתי רוצה לדעת איך הילדים שלי התנהגו.
 
מעניין שהבחנתן בין

סיטואציה של בית מארח או יום הולדת לבין אירוח אישי. כי בדיוק ניסיתי להסביר לעצמי האם זה משקף או לא את ההתנהגות של אותו ילד. הוא הזמין את בני אליו בעבר מספר פעמים ואני עודדתי, אחרי האירוע הזה לא מתחשק לי כבר לעודד...
המסקנות שלי הן שתיים: האחת, להזמין אלינו יותר, ולשים עין כדי להתרשם מהילדים (כאמור, זו כתה א' ואנחנו לא מכירים מקודם כמעט אף אחד). והשניה, שהמדד המוצלח ביותר להתנהגות בני אצל אחרים הוא הזמנות חוזרות לחברים (ויש כאלה). כי מה שבטוח, זה שילד שהתנהג רע לא יוזמן עוד על ידי ההורים.
כל זה כמובן מתוך המקום הנאיבי שבאמת יש לי יכולת להשפיע על מי יהיו החברים שלו...אולי בכתה א' זהעוד אפשרי במידת מה.
 
זה היה צריך להישמע ככה בערך:

"תשמעי, הילד שלך בעלי הרגלי ניקיון נהדרים, בתום הארוחה הוא מיד ניגב את הידיים..."
ואז-
"בוילון הלבן שלי!!!!!"
 
למעלה