ילדים הורסים לי את החיים
והילדים האלה לא שלי. קרה לי נס באמצע החיים, בגיל מאוחר התאהבתי בגבר הוא התאהב בי. הוא היה נשוי + הוא התגרש ועברנו לחיות יחד. והיום הכל מתמוטט לי בפרצוף. בגלל הילדים שלו. בגלל שהוא לא מצליח להתמודד עם התוצאות של הגירושין. בגלל שגרושתו נידתה אותו, לא מדברת איתו, שונאת אותו, ממדרת אותו ולא נותנת לו להיות שותף במה שקשור לילדים המשותפים שלהם. זה פוגע בו, מעליב ומתסכל, אלו גם ילדים שלו. הוא לא התנער מהם, נהפוך הוא. הוא רוצה להיות שם בשבילם, הוא עושה המון בשבילם אבל מרגיש שזה לא מספיק, שהוא הרס להם את החיים. וזה משהוא שהיא טיפטפה לו מהתחלה. כשגבר מתגרש הוא מנושל מהכל, לא חשוב כמה הוא בסדר, האישה יכולה לעשות מה שהיא רוצה והוא לא יכול לעשות כלום. ידיו כבולות. כשהיא קובעת לילדים כל מיני דברים דווקא ביום שהם אמורים להיות איתו גם אז הוא אומר שהוא מנוע, לא יכול לעשות כלום. הוא הרים ידיים ומוותר, לא נלחם איתה, אוכל הכל בשקט. רק לא לעשות יותר נזק. הזמן לא עזר, זה רק נעשה גרוע יותר. כתוצאה מכך הוא אומלל, אכול יסורי מצפון, חרטה, תיסכול, עצב. הוא סובל ומוציא את זה עלי. הוא יודע שזה לא מגיע לי וזה מתווסף על היסורים שלו. הוא לא יכול לתת לי יותר מה שמגיע לי. התוצאה שהזוגיות שלנו נהרסה. גרושתו ניצחה, הצליחה להרוס לו את החיים וגם לי. ולפי תפיסתי זה הכל דרך הילדים. ילדים לא מביאים אושר. ילדים הורסים את החיים שלך ואתה עוד אומר תודה. ילדים שותים את הדם שלך ואתה אומר קחו עוד. אתה מוכן למחוק עולם ומלואו בגללם. כל כך רע לי ואין אור בקצה המנהרה רק על דבר אחד אני מודה, שאין לי ילדים משלי. בשביל מה צריך להיוולד בכלל הרי אין טעם לחיים האלה, אין פואנטה ואין משמעות. 99% מהזמן זה סבל ואם יש קצת אושר אז מתגלה שזו היתה אשלייה רגעית ושבעצם חשבת שמגיע לך קצת אושר? אז חשבת. תחזרי למציאות. אין אהבה בשבילך, אין אושר בשבילך. תחזרי לחור שממנו באת.
והילדים האלה לא שלי. קרה לי נס באמצע החיים, בגיל מאוחר התאהבתי בגבר הוא התאהב בי. הוא היה נשוי + הוא התגרש ועברנו לחיות יחד. והיום הכל מתמוטט לי בפרצוף. בגלל הילדים שלו. בגלל שהוא לא מצליח להתמודד עם התוצאות של הגירושין. בגלל שגרושתו נידתה אותו, לא מדברת איתו, שונאת אותו, ממדרת אותו ולא נותנת לו להיות שותף במה שקשור לילדים המשותפים שלהם. זה פוגע בו, מעליב ומתסכל, אלו גם ילדים שלו. הוא לא התנער מהם, נהפוך הוא. הוא רוצה להיות שם בשבילם, הוא עושה המון בשבילם אבל מרגיש שזה לא מספיק, שהוא הרס להם את החיים. וזה משהוא שהיא טיפטפה לו מהתחלה. כשגבר מתגרש הוא מנושל מהכל, לא חשוב כמה הוא בסדר, האישה יכולה לעשות מה שהיא רוצה והוא לא יכול לעשות כלום. ידיו כבולות. כשהיא קובעת לילדים כל מיני דברים דווקא ביום שהם אמורים להיות איתו גם אז הוא אומר שהוא מנוע, לא יכול לעשות כלום. הוא הרים ידיים ומוותר, לא נלחם איתה, אוכל הכל בשקט. רק לא לעשות יותר נזק. הזמן לא עזר, זה רק נעשה גרוע יותר. כתוצאה מכך הוא אומלל, אכול יסורי מצפון, חרטה, תיסכול, עצב. הוא סובל ומוציא את זה עלי. הוא יודע שזה לא מגיע לי וזה מתווסף על היסורים שלו. הוא לא יכול לתת לי יותר מה שמגיע לי. התוצאה שהזוגיות שלנו נהרסה. גרושתו ניצחה, הצליחה להרוס לו את החיים וגם לי. ולפי תפיסתי זה הכל דרך הילדים. ילדים לא מביאים אושר. ילדים הורסים את החיים שלך ואתה עוד אומר תודה. ילדים שותים את הדם שלך ואתה אומר קחו עוד. אתה מוכן למחוק עולם ומלואו בגללם. כל כך רע לי ואין אור בקצה המנהרה רק על דבר אחד אני מודה, שאין לי ילדים משלי. בשביל מה צריך להיוולד בכלל הרי אין טעם לחיים האלה, אין פואנטה ואין משמעות. 99% מהזמן זה סבל ואם יש קצת אושר אז מתגלה שזו היתה אשלייה רגעית ושבעצם חשבת שמגיע לך קצת אושר? אז חשבת. תחזרי למציאות. אין אהבה בשבילך, אין אושר בשבילך. תחזרי לחור שממנו באת.
