ילדים בכינים= ילידי ניתוח?

[עם תאומים]

ילדים בכינים= ילידי ניתוח?

האם זה נכון? אצלי אחד נולד רגיל והשני בניתוח והוא בוכה המון דורש המון מגע לא אכפת לי לתת אבל זה כבר מפחיד אותי יש סיבה לדאגה? ואגב אחיו מקבל פחות מגע כי השני תופס אותי 25 שעות ביממה

 

[mishmish04]

אצלי שנייהם ילדי קיסרי

ובכל זאת - כל אחד לגופו: לגלי יש ריפלוקס והיא היתה בכיינית איומה ויויו היה רגוע. אני לא חושבת שיש קשר לניתוח אלא לאופיו של הילד והמצוקות שעוברות עליהם ברגע נתון. את תיראי, שעם הזמן הם עוד יתהפכו אלף פעם ומי שהיום רגוע יהפוך לבכיין ולהפך.

 

[Ora30]

מצטרפת ל-mishmish

גם אצלי שתי התאומות נולדו בניתוח, וגם אצלי התנהגותן שונה. אני מאלה שסבורות שלבכי של התינוק, חוסר תאבון ועוד רעות כאלה תמיד יש סיבה. נסי להתייעץ עם רופא ילדים טוב. בהצלחה.

 

[מיכל @]

מפריכה את השמועה

ילדתי בקיסרי. עומר בכה הרבה ודרש המון מגע. יובל היה שקט ורגוע. מזל...

 

[איזבלה2]

לדעתי שטויות ...

שני ילדיי נולדו בניתוח בשבוע 34 . הבת היתה למטה והבן למעלה . מאז הלידה ועד גיל חודשיים + הבן לא הפסיק לבכות בכי כ"כ היסטרי מכל דבר ודבר,מכיוון שהם היו בפגיה והיינו במעקב של בי"ח , הצוות הרפואי שראה אותנו מידי כמה זמן אמר לי שכנראה הבן מתנהג ככה כי הוא נולד בקיסרי טרם הזמן ולא היה מעוניין ומוכן לצאת עדיין (הבת היא זו שלחצה לצאת) ולא עבר את התהליך של הלידה הרגילה. יכול מאוד להיות שזה נכון וזה נשמע הגיוני אבל היום הם בני 5 חודשים והבן שהיה כ"כ בכיין היום הרבה יותר רגוע ומקסים כמו אחותו.

 

[כנרת ואלי]

מצטרפת לכולם

גם אצלי אותו דבר. אגב בביה"ח הן שתיהן היו ב"הלם" והיו ממש ממש רגועות. אבל אל תדאגי יש תקופה שאחד יותר בוכה ויש תקופה שהאחר. כל עוד שלא מדובר בדלקת אוזניים או במשהו שבאמת מציק פשוט תהיי סבלנית איתו, תני לו תשומת לב ואהבה וזה יעבור...

 

[michal66]

שטויות במיץ עגבניות...

אצלי שניהם נולדו בלידה רגילה...וגל הייתה (ועדיין) בכיינית!!! לעומת מור שלא ידע מה זה בכי... כל ילד והצרכים שלו. יש אחד שזקוק ליותר תשומת לב ויש אחד שפחות,יש אחד שזקוק ליותר מגע והאחר פחות. לא לייסר את עצמך ואל תרגישי שאת נותנת לשני פחות ממה שהראשון מקבל,כל אחד מקבל את מה שהוא זקוק לו.

 

[ayoosh]

גם לי יש אחד ואחת...

שניהם נולדו בקיסרי, אבל איתמר היה (ועדיין) רגיש יותר (לטוב ולרע). אני דווקא מייחסת את זה לשהות ארוכה יותר שלו באינקובטור ושלושה ימים היה אסור לנו להוציא אותו... אבל סביבי אומרים לי שאלה רגשות האשם האימהיים (מה עוד שבעקיפין, הסיבה לזה שלא הוצאנו אותו היתה קשורה למשהו שהוא קיבל(זמנית) ממני). כן שמעתי שילדי ניתוח זקוקים יותר למגע, אבל לא משהו על בכיה... לגבי המקבל פחות ומקבל יותר- זוכרת את השלב הזה. באיזשהו שלב לומדים שזה הזמן שיש לך ושאת משתדלת לתת לכל אחד את מה שהוא צריך. זה לא אומר חלוקה שווה בהכרח...

 

[frige]

אצלי שלושתם נולדו בלידה טבעית

ויש לי 1 בכיין גדול בבית, 1 בכיין קטן, ואחד נטורל.

 

[חנה של ליאור]

ממש לא

ילדי הניתוח שלי ממש לא בכיינים. הם בוכים יותר מילד יחידאי כי הם צריכים יותר לחכות וזה רק טבעי שיבכו ויתלוננו עד שתגיע הישועה.

 

[אלמוג שלי]

כנ"ל אצלי

 

[יוד פלוס]

אין קשר למיטב ידיעתי

אצלי שניהם נולדו בקיסרי, הבן טיפוס רגוע והבת צרחה משך 4.5 חודשים ובילתה את רוב התקופה ההיא בידיים שלי. אח"כ זה התחלף והיום היא עושה לי טובה שהיא מסכימה לשבת עלי ולעומתה הבן הולך אחרי בבית כמו זנב