ילדון שנבהל בקלות

LazyGecko

New member
ילדון שנבהל בקלות

שלום לכולם. יש לנו זאטוט בבית (שנה ושמונה) ילד חמוד ותיקשורתי. הבעיה (ואני לא יודע אם זה באמת בעיה) שהוא נבהל ממש בקלות. אוטו זבל עובר ברחוב, מישהו דופק (חלש) בדלת, והוא ממש נבהל, נכנס לפאניקה, בוכה ומסכן. האם להתעלם כרגע ? האם זה באמת בעיה שעלולה להחמיר ? תודה שחר (האבא)
 
לפי מה שאני זוכרת גם בתי

היתה כך באותו גיל וזה עבר. אולי כדאי לחשוף אותו ליותר רעש (נגיד בג'ימבורי כשיש מלא ילדים), לשים מוסיקה יותר חזקה וכו'. השאלה גם איך הסביבה בבית- האם אתם שומרים על שקט ממש או כשהוא הולך לישון? בקיצור, לדעתי תחשפו אותו ליותר רעשים לתקופה ותראו אם יש שינוי.
 

משוש30

New member
../images/Emo31.gif אני לא חושבת שתשובה נכונה לפחד היא לחשוף

אותו למה שמפחיד אותו. זה רק יגביר את הפחד. תחשבי על עצמך. גם לך יש פחדים אי רציונליים נניח ג'וקים או עכבישים. האם היית רוצה שיחשפו אותך עכשיו להמוני ג'וקים ועכבישים שתתרגלי ויעבור לך הפחד??
 
הפחד מג'וקים יעבור ככל שתחשפי אליהם וזה

בדוק- בטח שלא הייתי רוצה שיחשפו אותי לג'וקים אם אני מפחדת אבל בסופו של דבר זה הפתרון. עדיף לא לפחד מג'וקים, לא??? צריך לפעמים להתעמת מול מה שמפחיד ואז הפחד נעלם. כמובן שבמידה הגיונית.
 

משוש30

New member
אפשר להמנע מהם ../images/Emo3.gif

לא בטוחה שמה שאת אומרת נכון, אבל אולי. לא בדקתי מחקרית. מצד שני זה גם יכול להוביל לטראומה. במיוחד במצב כזה בו זה תהליך טבעי שיעבור מעצמו בשביל מה להעצים אותו ובשביל מה לגרום לפחדים גדולים יותר? אני לא מאמינה ב"מה שלא הורג מחשל" כי גם אם זה נכון לא הייתי רוצה לחיות כך ולא הייתי רוצה שילדי יחיו כך.
 

muppetshow

New member
זו שיטת טיפול בהביוריסטית

שנחשבת לאפקטיבית למדי- חשיפה מבוקרת למקור הפחד.
 

ממולדה

New member
בדגש על *מבוקרת* ../images/Emo70.gif

בשום פנים ואופן לא סתם "לחשוף" כי זה לא עוזר ורק מזיק. בטח כשמדובר בילד (מבוגרים הולכים לטיפולים כאלה בהחלטתם ומשלמים על זה כסף. לגבי הילד - זה לא מרצונו ואת מחליטה בשבילו על זה, ולכן שיתוף הפעולה שלו לא יהיה דומה לזה של מבוגר, בלשון המעטה). בנוסף, השיטה הזו עובדת במקרה של פוביות - פחד מחרקים, ממקומות סגורים וכדומה. לא במקרה שבו מה שמפריע לילד זה רעש... להגביר את הווליום סתם יהרוס לו את האוזניים.
 

ממולדה

New member
והסבר:

בשיטת הטיפול בפוביות המטפל מגיע עם המטופל (שביקש עזרה) למקום שבו נמצא מושא הפחד - חרקים, נוצות, חיה מסוימת, גשרים, מקום סגור או פתוח וכדומה. נמצאים מחוץ למקום או במרחק ממנו, עד שהמטופל אומר שהוא מוכן לנסות. מתקרבים קצת, עומדים, רואים איך המטופל מרגיש ואם הוא מוכן לעשות עוד קצת. מתקרבים עוד קצת, עומדים וכך הלאה. בכל שלב שבו המטופל מבקש להפסיק, מפסיקים מייד וחוזרים. זה ממש לא רלוונטי לילד שנבהל מרעשים.
 

הוא היא

New member
ואם נדייק זהו אחד הזרמים

בגישה הביביוריסטית. ראשית, השאלה אם זה מתאים לגיל 2.5. יש הבדל בין אנשים בוגרים שיש להם יכולת עיבוד תהליכים, מודעות וכוונה לחשיפה, והם חושפים את עצמם במכוון לבין ילד קטן, לא מודע אלא רק יודע שהוא מפחד ולא מבין שזה לא ,שחושפים אותו ולא הוא חושף את עצמו. שנית, אין תמימות דעים לגבי השיטה. שלישית, יש דרכים אחרות גם להפחית את הפחד. עימות הוא לא תמיד הפתרון וגם לא לכל אחד ולא בכל גיל.
 

ליאת +

New member
אבל הוא נבהל גם ככה

למה לחשוף אותו ליותר רעש? הוא רק יהיה אומלל. מה גם שג'ימבורי מלא ילדים זו לא ממש סביבה "נורמאלית". אפשר לגדול טוב מאוד גם בלי להיות במקום כזה. ההצעה שלי- לחבק, לנחם ואז ללכת יחד לראות את מקור הרעש (השכן שקודח, המכונה שמנקה את הכביש).
 

mummy

New member
אני לא הייתי עושה את זה. מכל הסיבות שפרטו כאן

 

משוש30

New member
זה הגיל. גם לנו היה את זה בדיוק באותו הגיל

היה נורא נבהל מרעשים של השכנים מלמעלה ובוכה. זה נמשך כמה חודשים ועבר מעצמו. זה גם הגיל בו יכולים להופיע סיוטים ופחדים בלילות. הילד שלכם גדל וכחלק מכך הוא מבין שהעולם סביבו יכול להיות גם מסוכן ומפחיד. חלק מהתפתחות תקינה לחלוטין של ילד. לא הייתי מתעלמת. אנחנו קיבלנו את הפחדים שלו, אמרנו שבאמת רעש מלמעלה שלא יודעים מה זה יכול להיות מפחיד, אבל שאלו השכנים שלנו שהולכים ומזיזים רהיטים והם לא יעשו לו שום דבר רע.
 

הוא היא

New member
כמו שקודמותיי כתבו - זה טבעי

אתה יכול לומר לו שאתה שומר ומגן עליו. ולאחר מכן אפשר להסביר לו מה זה היה הרעש הזה. אני מאמינה שזה מה שיכול להרגיע. קודם כל תחושת ביטחון ולאחר מכן הסבר כללי על הדבר. אצלנו זה ממש עוזר להפחתת הפחד.
 
למעלה